שתי אמהות

[אמא של עקתש]

שתי אמהות

משתפת בשיחה שהתנהלה כך:
הילדון חולה ואנחנו (אבא, אמא, ילדון) מבקרים אצל הרופא. הרופא בודק, מקשיב לראות ושולח אותנו לחדר האחות הסמוך לקבל אינהלציה ולחזור אליו לבדיקת ראות חוזרת. הילדון מנהל שיחה ערה על כך שאינו רוצה עכשיו אינהלציה ואינו רוצה כאן במרפאה ועוד כמה "לא רוצה". אני מזכירה לו שכאן, במרפאה, הרופא מחליט. הוא טוען שבבית הוא מחליט. אני מתקנת ומזירה שיש דברים שהוא מחליט אבל על ענייני בריאות אבא או אני מחליטים. עד כאן, שיחה שגרתית...
בדרך החוצה מחדר הרופא, הוא זורק לחלל האויר "אין לי שתי אמהות!!!" הרופא מיד מצדד בדבריו ומסביר בכטבד ראש שלכולנו יש רק ! אמא אחת. אני מתערבת ומסבירה שדווקא יש לו שתי אמהות. זו שילדה ואני...הרופא נזכר שידע שהילדון באומנה. הוא מתנצל. אנחנו כבר מעבר לדלת והילדון (הנפלא הזה!!!!) מכריז: "אבל רק אמא אחת מחליטה עלי. רק את!"
מזל, אפילו באומנה, לא שתי האמהות מחליטות על ילד אחד די קטן. או לפחות ככה הוא יכול להאמין בשלב זה של חייו.

 

[נגה לביא]

עובדות החיים שלו ידועות לו

ובעובדות חייו, בדברים החשובים, היומיומיים, נקבעים על ידי האמא המחליטה - את!

* אולי בפעם הבאה הרופא יזכור לבד, שלמרות שלרוב האנשים בעולם יש רק אמא אחת, יש ילדים מיוחדים עם כפילויות בחיים.