Green Eyed Kitten
New member
שתי מלכודות לדיכוי נשים
הייתי רוצה להביע את דעתי בנושא שבתור אישה מאד מעצבן ומקומם אותי לגבי הדימוי הנשי בחברה. מצד אחד הנשים בימינו מקבלות מסר שעליהן לנהוג בפתיחות מינית על מנת שבני זוג פוטנציאליים יוכלו להנות איתן ושעליהן לאהוב את הגוף שלהן כדי שהגבר גם הגבר יוכל להמשך אליהן. אומרים לאישה שעליה להתנהג בביטחון עצמי ולהיות פתוחה וזורמת במיטה, לא להרתע מתנוחות כאלו ואחרות בסקס שעלולות להדגיש פגמים ושהיא יכולה להתפשט בחופשיות מול הגבר ולהרגיש משוחררת, כי גברים לא יהיו מוטרדים מאיך שהיא נראת, ולא יבחנו את מראה גופה לפרטי פרטים ושהוא לא מחפש דוגמנית. מצד שני אותה חברה היא זו שיוצרת תסביכים אצל האישה לגבי הגוף שלה שבכל יום כמה פעמים ביום היא מעבירה עליה ביקורת ישירה או עקיפה על זה שאינה יפה באופן מושלם. הביקורת העקיפה היא ע"י תחרויות יופי שמשודרות פעמים רבות בטלוויזיה בהן מעבירים את המסר כיצד עליה להראות כדי להחשב ל"שווה" או ע"י הדוגמניות בפרסומות ושאר הסלברטאיות שמפיעות באמצעי התקשורת. הביקורת הישירה היא ע"י האנשים הקרובים אליה (לפעמים אפילו הבן זוג עצמו) שמעבירים עליה ביקורת, על זה שבגד מסויים מדגיש שהיא השמינה וכמה רע זה נראה וכשאומרים לה שעליה לשמור על כושר ולהקפיד על דיאטה או שהיא חייבת להפטר משיערות במקומות מסויימים כדי שגברים ימשכו אליה או שיש לה פצעונים המכערים אותה ועליה לטפל בהם. כל הזמן מעבירים לנו מסרים בדרכים שונות שאם את שוקלת מעל לסנדרט מסויים את לא נראת מספיק בריאה ואם החזה שלך שטוח את לא מספיק נשית. כשאישה קונה עיתון לנשים בו יש מאמר על טיפים איך להנות מסקס בלי להיות מוטרדת מהפגמים הגופניים, איך היא יכולה לא לחשוב על אותם פגמים כשעל השאר של אותו עיתון מצולמת דוגמנית/שחקנית חטובה הגורמת לאותה אישה להזכר בתחת הגדול של עצמה בידיעה שעם הנתונים שלה איש לא ירצה לצלם אותה לשער של שום עיתון ושהיא במהלך כל חייה לא תזכה אפילו למחצית מהמחמאות שאותה בחורה מצולמת זוכה להן כל יום. אם אותה אישה מפנימה את הביקורת על סטנדרט היופי שעליה להתאים לו ומרגישה חוסר ביטחון בגלל שהיא שמנה או שטוחה, מיד החברה מתחילה לשפוט אותה ולהגיד לה "למה את ביישנית? "למה את מסוגרת?" ו"למה את לא זורמת?" הסביבה מתייחסת לתחושות שלה בביטול ואומרת לה שהיא לא צריכה להרגיש רע עם עצמה אלא לאהוב את הגוף שלה כפי שהוא, ואת הגבר שלה מעצבן שהיא לא משוחררת בסקס בגלל אותו דימוי גופני שדאגו לטפח אצלה בראש. אם היא תבחר לנהוג באסטרטגיה הפוכה להיות בטוחה בעצמה ולא לייחס שם חשיבות לנושא מיתוס היופי אלא לקבל ולאהוב את עצמה בהבנה שהיא לא מושלמת כי אף אחד לא מושלם, אז החברה מיד תפנה אליה אצבע מאשימה ותגיד לה "למה את לא עושה דיאטה?" או "למה את לא מטפלת בחצ'קונים?" כל אחת מאיתנו הייתה רוצה להיות האישה המושלמת שנראת טוב ומרגישה טוב עם עצמה ואין לה בעיה להיות משוחררת ופתוחה מבחינה מינית, אבל הדבר אינו באמת אפשרי. בסופו של דבר הנשים נופלות בין שתי מלכודות שנועדו לדכא את העצמי שלהן.
הייתי רוצה להביע את דעתי בנושא שבתור אישה מאד מעצבן ומקומם אותי לגבי הדימוי הנשי בחברה. מצד אחד הנשים בימינו מקבלות מסר שעליהן לנהוג בפתיחות מינית על מנת שבני זוג פוטנציאליים יוכלו להנות איתן ושעליהן לאהוב את הגוף שלהן כדי שהגבר גם הגבר יוכל להמשך אליהן. אומרים לאישה שעליה להתנהג בביטחון עצמי ולהיות פתוחה וזורמת במיטה, לא להרתע מתנוחות כאלו ואחרות בסקס שעלולות להדגיש פגמים ושהיא יכולה להתפשט בחופשיות מול הגבר ולהרגיש משוחררת, כי גברים לא יהיו מוטרדים מאיך שהיא נראת, ולא יבחנו את מראה גופה לפרטי פרטים ושהוא לא מחפש דוגמנית. מצד שני אותה חברה היא זו שיוצרת תסביכים אצל האישה לגבי הגוף שלה שבכל יום כמה פעמים ביום היא מעבירה עליה ביקורת ישירה או עקיפה על זה שאינה יפה באופן מושלם. הביקורת העקיפה היא ע"י תחרויות יופי שמשודרות פעמים רבות בטלוויזיה בהן מעבירים את המסר כיצד עליה להראות כדי להחשב ל"שווה" או ע"י הדוגמניות בפרסומות ושאר הסלברטאיות שמפיעות באמצעי התקשורת. הביקורת הישירה היא ע"י האנשים הקרובים אליה (לפעמים אפילו הבן זוג עצמו) שמעבירים עליה ביקורת, על זה שבגד מסויים מדגיש שהיא השמינה וכמה רע זה נראה וכשאומרים לה שעליה לשמור על כושר ולהקפיד על דיאטה או שהיא חייבת להפטר משיערות במקומות מסויימים כדי שגברים ימשכו אליה או שיש לה פצעונים המכערים אותה ועליה לטפל בהם. כל הזמן מעבירים לנו מסרים בדרכים שונות שאם את שוקלת מעל לסנדרט מסויים את לא נראת מספיק בריאה ואם החזה שלך שטוח את לא מספיק נשית. כשאישה קונה עיתון לנשים בו יש מאמר על טיפים איך להנות מסקס בלי להיות מוטרדת מהפגמים הגופניים, איך היא יכולה לא לחשוב על אותם פגמים כשעל השאר של אותו עיתון מצולמת דוגמנית/שחקנית חטובה הגורמת לאותה אישה להזכר בתחת הגדול של עצמה בידיעה שעם הנתונים שלה איש לא ירצה לצלם אותה לשער של שום עיתון ושהיא במהלך כל חייה לא תזכה אפילו למחצית מהמחמאות שאותה בחורה מצולמת זוכה להן כל יום. אם אותה אישה מפנימה את הביקורת על סטנדרט היופי שעליה להתאים לו ומרגישה חוסר ביטחון בגלל שהיא שמנה או שטוחה, מיד החברה מתחילה לשפוט אותה ולהגיד לה "למה את ביישנית? "למה את מסוגרת?" ו"למה את לא זורמת?" הסביבה מתייחסת לתחושות שלה בביטול ואומרת לה שהיא לא צריכה להרגיש רע עם עצמה אלא לאהוב את הגוף שלה כפי שהוא, ואת הגבר שלה מעצבן שהיא לא משוחררת בסקס בגלל אותו דימוי גופני שדאגו לטפח אצלה בראש. אם היא תבחר לנהוג באסטרטגיה הפוכה להיות בטוחה בעצמה ולא לייחס שם חשיבות לנושא מיתוס היופי אלא לקבל ולאהוב את עצמה בהבנה שהיא לא מושלמת כי אף אחד לא מושלם, אז החברה מיד תפנה אליה אצבע מאשימה ותגיד לה "למה את לא עושה דיאטה?" או "למה את לא מטפלת בחצ'קונים?" כל אחת מאיתנו הייתה רוצה להיות האישה המושלמת שנראת טוב ומרגישה טוב עם עצמה ואין לה בעיה להיות משוחררת ופתוחה מבחינה מינית, אבל הדבר אינו באמת אפשרי. בסופו של דבר הנשים נופלות בין שתי מלכודות שנועדו לדכא את העצמי שלהן.