שתי נקודות למחשבה

[uriya1]

שתי נקודות למחשבה../images/Emo88.gif

כשהייתי רק בתחילת הדרך של סגידה לסרטי מתח ואימה, הייתי קופץ, נדהם, מצטמרר ומה לא עם כל 'פיפס' קטן של הסרט. במילים אחרות, הייתי 'משתף פעולה עם הבמאי' ופוחד בדיוק ברגעים הנכונים. בזמן האחרון אני מרגיש שפיתחתי מן 'חסינות' לסרטים כאלו - אני יודע מתי לצפות לקטע מקפיץ, מתי כדאי לפחוד ומתי לא ולפעמים אני מצליח לעלות על טוויסטים עוד בשלביו הראשוניים של הסרט. בא לי לפחוד מסרטי מתח ואימה כמו פעם, כי אם אני לא מפחד מסרט - זה לא שווה את הצ[י]פייה, אבל אני פשוט לא מצליח

מה אתם אומרים?

גילו לכם סוף לסרט מתח או אימה. יש מצב שבכלל תטרחו לצפות בסרט אחרי שהסוף ידוע מראש? שבוע טוב.

 

[Scarlet Witch13]

../images/Emo119.gif ובכן...

אני מבינה למה אתה מתכוון. גם אני פעם הייתי קופצת מכל קטע ועכשיו אני די צופה אותם מראש. אבל אתה חייב להבין שזה תלוי באיזה סוג סרט אתה רואה. למשל, יש את הסוג של "הרוצח הסדרתי" כמו "צעקה", "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" ו"ליל המסכות". פה, אחרי שראית סרטים כאלו כבר 100 פעמים, אתה באמת יכול לצפות "הו, כאן הרוצח עומד לקפוץ.... רואים? אמרתי לכם." או "הוא הרוצח!" ויש סרטי רוחות רפאים שאני לא ממש ראיתי הרבה מהם אז אין לי ממש את היכולת לצפות דברים מראש כמו בסוג הראשון, שגם קצת מתחילים להתמחזר(?). מה שאני מנסה לומר זה שהבעיה היא לא בך. אלא בסרטים עצמם. לסרטי אימה יש נטייה לחזור על עצמם! למשל הקטע שמישהו בחדר האמבטיה - שוטף פנים בכיור שמתחת למראה, הוא מוריד את הראש וכשהוא מרים אותו בחזרה יש משהו מאחוריו... ועוד ועוד קטעים. בקיצור, אין מה לעשות חוץ מלחכות שיוצרי הסרטים ימציאו משהו ממש מפתיע, ממש מקפיץ וממש לא צפוי שגם יהיה הגיוני במקום מסויים.

יהיה בסדר. אני מקווה.

בקשר לנקודה השניה שלך... ובכן, אני חושבת שאני עדיין הייתי הולכת לראות (אחרי שהייתי רוצחת את מי שאמר לי את ה

. כלומר, כן. זה די הרס את הסוף שאמור להפתיע, אבל זה גם נותן לך אפשרות לראות אם יש רמזים מקדימים. בגלל זה אני אוהבת לראות סרטי אימה מסויימים פעמיים (או יותר, תלוי כמה טובים הם היו). בגלל שיש סרטים שהם נותנים רמזים בנוגע לסוף הסרט שניתן לראות רק בצפייה שניה.

אני לא אתן לאיזה טמבל למנוע ממני לללכת לסרט אימה טוב. וואו. כתבתי המון.

חיחי. אף פעם לא חשבתי שאני אכתוב כל כך הרבה בנושא הזה.

ביי ביי.

 

[דרדס מסטול 570]

צודקת

זה באמת תלוי בסוג של הסרט. נגיד ראיתי saw אין אף-אחד(!!!!) שיכל לצפות את מה שקרה שם!

 

[אוסטין פאוארס]

כן, בעיה

משתתף בתחושה שלך , זה אכן מתסכל. אבל כמו שנאמר פה - זה לא אתה, זה הבמאים. הם פשוט חוזרים על אותם שטיקים ידועים בלי סוף. דוגמאות עיקריות : המראה באמבטיה - דמות מתכופפת (או פותחת ארון תרופות) , וכאשר היא חוזרת יש השתקפות של מישהו במראה. הדריסה - בן אדם עומד בכביש , ומנופף לשלום למישהו. בעוד רגע הוא יידרס באכזריות ובפתאומיות על ידי מכונית שנוסעת במהירות על קולית. סיבוב/התקלות - או, זה השטיק האהוב והסחוט ביותר על במאים. בא בכמה וריאציות, אך הידועה מכל היא "דמות נכנסת בדלת, מסתובבת כדי לסגור, מסתובבת שוב כדי להכנס לחדר, ו **בוווווו !!! ** היא נתקלת בדמות אחרת שעומדת מולה. מלווה בדרך כלל בשקט לפני, ובבום פתאומי בפסקול תוך כדי. ויש כמובן עוד ועוד. מה שמפחיד בסרט טוב, זה לא כל הטריקים האלה אלא תסריט טוב עם רעיון מפחיד בבסיס. משהו שמנגן על הפחדים של כולנו ואנחנו כצופים מזינים את הפחד הזה תוך כדי. כמו המנסרים מטקסס המקורי, שבעה חטאים, החוש השישי, שתיקת הכבשים וסרטים מהסוג הזה. סרטים של "בו" וגמרנו לעולם לא יחזיקו מעמד.