שתי עיסקיות מומלצות באות ט'
- פותח הנושא inבאלי
- פורסם בתאריך
טאיזו
הביקור הראשון שלי בטאיזו היה לעיסקית כמה שבועות אחרי פתיחתה. הייתי אז עם הבריטית ולמרות שהיו חריקות פה ושם, יצאתי בתחושה שאני רוצה לנסות אותה שוב.
הניסיון הזה התעכב בגלל חופשת מחלה ארוכה שלי ולכן רק לאחרונה יצא שחזרתי לעיסקית נוספת בטאיזו, הפעם עם הדוק, חובב אוכל הודי בפרט ואסייתי בכלל.
הזמנתי מקום לשתיים וחצי, ובאותו היום התברר שנוכל להיפגש מוקדם יותר.
ניסיונות להשיג את המסעדה ולהקדים את שעת הארוחה, לא צלחו.
צלצלתי שוב ושוב ובכל פעם המתנתי דקות ארוכות והשיחה נותקה.
מעצבן ובהחלט לא תואם את רמת השירות המצופה, במיוחד שכשהגענו וסיפרתי למארחת על הניסיונות הכושלים, היא אמרה שאין להם שום בעיה עם הטלפונים.
העיסקית של טאיזו כוללת לפתיחה ירקות מוחמצים וטופו, חליטת פירות קרה, שתי ראשונות, קובית אורז דביק ועיקרית במחיר של 89ש"ח.
חלק לא מובטל מהמנות הן בעלות נוספת.
את הירקות המוחמצים עם הטופו שקיבלנו לפתיחה פחות אהבנו ורק נשנשנו מהם קלות.
בביקור הקודם הוגשו ירקות מוחמצים אחרים והם היו מוצלחים יותר לטעמי.
לראשונות בחרנו –
סלט פאפיה ירוקה עם גזרים קולורבי, בוטנים שקדים ואנשובי קריספי.
אני לא מחסידי הפאפיה ומלבד טעימה קטנה לא אכלתי מהמנה. הדוק טען שהגרסא של הבית התאילנדי עדיפה בעיניו.
כרוב סיני ממולא בבשר שפונדרה, אניס, רוטב דגים ולמון גראס על מצע עלים ואטריות.
למרות שאיני אוהבת אניס, זו מנה שאהבתי. שני הממולאים היו טעימים על אף שאכלתי אותם כמו שהם ולא גילגלתי אותם בעלה עם האטריות כמצוות המלצר.
ראמפ סטייק היה למעשה שורת פרוסות של בשר נא שהושרה מראש במשרה כלשהו עם עשבי תיבול וייטנאמים.
צבען העז של פרוסות הבשר העלו חיוך על פניי ונהניתי מכל ביס.
זו כמובן מנה למי שלא נמנע מאכילת בשר שהוא כמעט נא לחלוטין. תוספת של 20ש"ח.
ירקות סיניים היו בעצם בעיקר פטריות שונות וברוקולי ברוטב טעים מאד.
בדיעבד, אולי היינו צריכים להזמין מנה ראשונה מעניינת יותר, אבל אני חייבת להודות שנהננו לנשנש את הירקות. תוספת של 10ש"ח.
עם המנות הראשונות הגיע גם כלי אידוי ובו שתי קוביות מאורכות וסגלגלות של אורז דביק שלא היה מוצלח ולכן ויתרנו עליו.
לעיקריות בחרנו –
הדוק בחר במנת לחמניות פרגית טנדורי שהגיעה כזוג לחמניות ובתוכה נתחי הפרגית מתובלות וכן שמנת חמוצה וכוסברה.
טעמתי מנתחי הפרגית והם היו טעימים מאד.
הדוק מאד אהב את המנה ולאחר שהיא חוסלה הוא טען שיכול היה בקלות לאכול עוד אחת כזו באותו הרגע. תוספת של 20ש"ח.
לאחר שגיליתי ששתי המנות שהתלבטתי ביניהן לא מוגשות באותו היום, בחרתי במנה ממיוחדי היום של שיפודי סינטה.
קיבלתי שיפוד אחד מאורך של קוביות סינטה שהושרו לפני מראש במשרה כלשהו. את התיבול אהבתי, את מרקם הסינטה פחות.
לצידם הוגש רוטב בוטנים טעים וקערית עם אטריות שלא אהבתי וירקות.
מבחינתי זו היתה מנה שזכתה לציון "בסדר" ולא יותר. תוספת של 30ש"ח.
קינחנו בסמיפרדו מנגו עם ציפוי קרם ברולה, מרנג ורוטב שוקולד לבן ולואיזה.
הסמיפרדו היה מצויין כולל הציפוי שבעצם נצרב בסגנון קינוח הברולה.
רוטב השוקולד עם הלואיזה היה חביב. מעל היה תות לקישוט ופרח סגול, מה שיצר מראה מאד אסתטי. אגב, את רוטב השוקולד מזגו מסביב למנה שניה אחרי שהונחה על שולחננו. בסך הכל מדובר בקינוח טוב בעלות סבירה של 32ש"ח.
כפי שציינתי, עם הארוחה מקבלים בקבוק זכוכית עם חליטת פירות, אני שתיתי מים רגילים והדוק שתה עם הקינוח מקיאטו כפול 12ש"ח.
קיבלנו גם בירה ללא עלות בזכות כרטיס בייגלה.
השירות היה בסדר אבל הרגיש לי רובוטי מדי ולא טוב דיו.
מצד אחד, המלצר ידע לפרט על מנות היטב, החליף סכו"ם וכולי.
מצד שני, היו דברים קטנים של חוסר מקצועיות.
דוגמא ראשונה היתה כשביקשתי לקבל מים רגילים לצד חליטת הפירות. בעוד שאת בקבוק חליטת הפירות המלצרית פתחה ומזגה ממנה לכוסו של הדוק, את בקבוק המים היא כמעט הטיחה בשולחן ועם פרצוף חמוץ הסתלקה לה. לרגע חשבתי שהיא כועסת ממני על שהטרחתי אותה להביא בקבוק נוסף לשולחננו. על פתיחה של הבקבוק ומזיגת המים לכוס ברור שהיא דילגה באלגנטיות.
דוגמא נוספת היתה גם בתחילת הארוחה: קיבלנו את התפריטים ועיינו בהם כמה דקות תוך התלבטות מה להזמין. אחרי שגיבשנו דעה, הגיע המלצר שלנו וסיפר שיש מנות שלא מוגשות היום, כמובן שבחלקן בחרנו...עם קצת תשומת לב היה אפשר לספר לנו את זה מראש.
הדוגמא השלישית היתה מעצבנת במיוחד. המנה העיקרית שלי הגיעה אחרי שהדוק סיים את המנה העיקרית שלו. נכון שהעיקרית שלו לא היתה גדולה במיוחד והוא סיים אותה מהר יחסית, אבל זה לא לעניין להגיש עיקרית בהפרש זמנים. אף אחד גם לא טרח להתנצל על כך.
הכל יצא 302ש"ח, מהם הופחתו 89ש"ח שקיבלתי מתנה כשחידשתי את כרטיס בייגלה, כך שבפועל שילמנו 213ש"ח.
אם אני מתייחסת למחיר המלא של 302ש"ח לעיסקית צהריים, ללא אלכוהול, ללא שתיה קלה, שתיה חמה אחת וקינוח אחד, מדובר בעיסקית לא זולה במיוחד.
העניין הוא שגם מדובר במנות קטנות יחסית. למשל, מנת הכרוב הממולא היא למשל שתי יחידות של ביס ורבע כל יחידה.
צריך לקחת את זה בחשבון משום שייתכן שיהיו כאלה שלא יישבעו.
השורה התחתונה היא שנהניתי להתנסות במגוון טעמים נוספים ולאתגר את החיך שלי.
אני לא אחזור לטאיזו בקרוב כי לאחת כמוני שלא אוכלת חריף, לא מתה על פירות ים ולא סובלת כוסברה יש הרבה מנות מחוץ לתחום. ל
אחרים אני כן ממליצה לנסות בעצמם, על אף חסרונות שציינתי בדיווח.
הביקור הראשון שלי בטאיזו היה לעיסקית כמה שבועות אחרי פתיחתה. הייתי אז עם הבריטית ולמרות שהיו חריקות פה ושם, יצאתי בתחושה שאני רוצה לנסות אותה שוב.
הניסיון הזה התעכב בגלל חופשת מחלה ארוכה שלי ולכן רק לאחרונה יצא שחזרתי לעיסקית נוספת בטאיזו, הפעם עם הדוק, חובב אוכל הודי בפרט ואסייתי בכלל.
הזמנתי מקום לשתיים וחצי, ובאותו היום התברר שנוכל להיפגש מוקדם יותר.
ניסיונות להשיג את המסעדה ולהקדים את שעת הארוחה, לא צלחו.
צלצלתי שוב ושוב ובכל פעם המתנתי דקות ארוכות והשיחה נותקה.
מעצבן ובהחלט לא תואם את רמת השירות המצופה, במיוחד שכשהגענו וסיפרתי למארחת על הניסיונות הכושלים, היא אמרה שאין להם שום בעיה עם הטלפונים.
העיסקית של טאיזו כוללת לפתיחה ירקות מוחמצים וטופו, חליטת פירות קרה, שתי ראשונות, קובית אורז דביק ועיקרית במחיר של 89ש"ח.
חלק לא מובטל מהמנות הן בעלות נוספת.
את הירקות המוחמצים עם הטופו שקיבלנו לפתיחה פחות אהבנו ורק נשנשנו מהם קלות.
בביקור הקודם הוגשו ירקות מוחמצים אחרים והם היו מוצלחים יותר לטעמי.
לראשונות בחרנו –
אני לא מחסידי הפאפיה ומלבד טעימה קטנה לא אכלתי מהמנה. הדוק טען שהגרסא של הבית התאילנדי עדיפה בעיניו.
למרות שאיני אוהבת אניס, זו מנה שאהבתי. שני הממולאים היו טעימים על אף שאכלתי אותם כמו שהם ולא גילגלתי אותם בעלה עם האטריות כמצוות המלצר.
צבען העז של פרוסות הבשר העלו חיוך על פניי ונהניתי מכל ביס.
זו כמובן מנה למי שלא נמנע מאכילת בשר שהוא כמעט נא לחלוטין. תוספת של 20ש"ח.
בדיעבד, אולי היינו צריכים להזמין מנה ראשונה מעניינת יותר, אבל אני חייבת להודות שנהננו לנשנש את הירקות. תוספת של 10ש"ח.
עם המנות הראשונות הגיע גם כלי אידוי ובו שתי קוביות מאורכות וסגלגלות של אורז דביק שלא היה מוצלח ולכן ויתרנו עליו.
לעיקריות בחרנו –
טעמתי מנתחי הפרגית והם היו טעימים מאד.
הדוק מאד אהב את המנה ולאחר שהיא חוסלה הוא טען שיכול היה בקלות לאכול עוד אחת כזו באותו הרגע. תוספת של 20ש"ח.
קיבלתי שיפוד אחד מאורך של קוביות סינטה שהושרו לפני מראש במשרה כלשהו. את התיבול אהבתי, את מרקם הסינטה פחות.
לצידם הוגש רוטב בוטנים טעים וקערית עם אטריות שלא אהבתי וירקות.
מבחינתי זו היתה מנה שזכתה לציון "בסדר" ולא יותר. תוספת של 30ש"ח.
הסמיפרדו היה מצויין כולל הציפוי שבעצם נצרב בסגנון קינוח הברולה.
רוטב השוקולד עם הלואיזה היה חביב. מעל היה תות לקישוט ופרח סגול, מה שיצר מראה מאד אסתטי. אגב, את רוטב השוקולד מזגו מסביב למנה שניה אחרי שהונחה על שולחננו. בסך הכל מדובר בקינוח טוב בעלות סבירה של 32ש"ח.
כפי שציינתי, עם הארוחה מקבלים בקבוק זכוכית עם חליטת פירות, אני שתיתי מים רגילים והדוק שתה עם הקינוח מקיאטו כפול 12ש"ח.
קיבלנו גם בירה ללא עלות בזכות כרטיס בייגלה.
השירות היה בסדר אבל הרגיש לי רובוטי מדי ולא טוב דיו.
מצד אחד, המלצר ידע לפרט על מנות היטב, החליף סכו"ם וכולי.
מצד שני, היו דברים קטנים של חוסר מקצועיות.
דוגמא ראשונה היתה כשביקשתי לקבל מים רגילים לצד חליטת הפירות. בעוד שאת בקבוק חליטת הפירות המלצרית פתחה ומזגה ממנה לכוסו של הדוק, את בקבוק המים היא כמעט הטיחה בשולחן ועם פרצוף חמוץ הסתלקה לה. לרגע חשבתי שהיא כועסת ממני על שהטרחתי אותה להביא בקבוק נוסף לשולחננו. על פתיחה של הבקבוק ומזיגת המים לכוס ברור שהיא דילגה באלגנטיות.
דוגמא נוספת היתה גם בתחילת הארוחה: קיבלנו את התפריטים ועיינו בהם כמה דקות תוך התלבטות מה להזמין. אחרי שגיבשנו דעה, הגיע המלצר שלנו וסיפר שיש מנות שלא מוגשות היום, כמובן שבחלקן בחרנו...עם קצת תשומת לב היה אפשר לספר לנו את זה מראש.
הדוגמא השלישית היתה מעצבנת במיוחד. המנה העיקרית שלי הגיעה אחרי שהדוק סיים את המנה העיקרית שלו. נכון שהעיקרית שלו לא היתה גדולה במיוחד והוא סיים אותה מהר יחסית, אבל זה לא לעניין להגיש עיקרית בהפרש זמנים. אף אחד גם לא טרח להתנצל על כך.
הכל יצא 302ש"ח, מהם הופחתו 89ש"ח שקיבלתי מתנה כשחידשתי את כרטיס בייגלה, כך שבפועל שילמנו 213ש"ח.
אם אני מתייחסת למחיר המלא של 302ש"ח לעיסקית צהריים, ללא אלכוהול, ללא שתיה קלה, שתיה חמה אחת וקינוח אחד, מדובר בעיסקית לא זולה במיוחד.
העניין הוא שגם מדובר במנות קטנות יחסית. למשל, מנת הכרוב הממולא היא למשל שתי יחידות של ביס ורבע כל יחידה.
צריך לקחת את זה בחשבון משום שייתכן שיהיו כאלה שלא יישבעו.
השורה התחתונה היא שנהניתי להתנסות במגוון טעמים נוספים ולאתגר את החיך שלי.
אני לא אחזור לטאיזו בקרוב כי לאחת כמוני שלא אוכלת חריף, לא מתה על פירות ים ולא סובלת כוסברה יש הרבה מנות מחוץ לתחום. ל
אחרים אני כן ממליצה לנסות בעצמם, על אף חסרונות שציינתי בדיווח.
תודה על הביקורת! שאלה
אולי יש לך מושג...
הולכת מחר לעסקית בטאיזו
אם לחברי בייגלה יש הטבה של 89 שקלים, אז יוצא שמשתלם לי לעשות את כרטיס החבר (בעצם משלמת עליו רק 11 שקלים), אך אם ארשם עכשיו, לא אקבל את הכרטיס (הפיזי) עד מחר.
צריך להציג אותו כדי לקבל את ההטבה או שיש קוד או משהו כזה?
אולי יש לך מושג...
הולכת מחר לעסקית בטאיזו
אם לחברי בייגלה יש הטבה של 89 שקלים, אז יוצא שמשתלם לי לעשות את כרטיס החבר (בעצם משלמת עליו רק 11 שקלים), אך אם ארשם עכשיו, לא אקבל את הכרטיס (הפיזי) עד מחר.
צריך להציג אותו כדי לקבל את ההטבה או שיש קוד או משהו כזה?
צריך להציג את הכרטיס
ולוקח זמן לקבל אותו בדואר. מעבר לכך, במקרה של העיסקית בטאיזו, היה מדובר במבצע נקודתי שהיה מיועד, נדמה לי, למחדשים.
קיבלתי הביתה את הכרטיס ומכתב עם ההטבה ואת שניהם הראיתי במסעדה, וקיבלנו גם בירה OTH בגלל הכרטיס כך שסך כל ההטבות היה מעל מאה הש"ח ששולמו. זה היה טיפשי לא לשלם את הסכום הזה כי ידעתי שאני רוצה לחזור לטאיזו.
כנסי לאתר של בייגלה, תבחני אילו הטבות הם מציעים ותחליטי אם מתאים לך.
ולוקח זמן לקבל אותו בדואר. מעבר לכך, במקרה של העיסקית בטאיזו, היה מדובר במבצע נקודתי שהיה מיועד, נדמה לי, למחדשים.
קיבלתי הביתה את הכרטיס ומכתב עם ההטבה ואת שניהם הראיתי במסעדה, וקיבלנו גם בירה OTH בגלל הכרטיס כך שסך כל ההטבות היה מעל מאה הש"ח ששולמו. זה היה טיפשי לא לשלם את הסכום הזה כי ידעתי שאני רוצה לחזור לטאיזו.
כנסי לאתר של בייגלה, תבחני אילו הטבות הם מציעים ותחליטי אם מתאים לך.
טופולינו
בשוך הסערה, אך כשהשלג עדיין לא נמס לחלוטין, הוחלט על ביקור של בנות המשפחה במוזיאון ישראל בירושלים. היינו ארבע: אמי, דודתי, אחותי ואני.
ללא קשר לענייני ביקורת מסעדות, הטריגר לנסיעה לירושלים היה ביקור בתערוכה שהציגה את מפעלותיו של הורדוס והיתה מעניינת מאד. מלבדה נהננו גם באגף הילדים והנוער מתערוכת התעתועים הויזואליים, וכמובן שהתרשמנו ממוצגים שונים באגפים אחרים במוזיאון. התמזל מזלנו והדריך את ארבעתנו חבר של אבי שהיה שנים ארוכות מנהל אגף במוזיאון וידע לספר גם את הסיפורים המעניינים מאחורי מוצגים בתערוכת הקבע. כך יצא שבילינו במוזיאון ארבע שעות וחצי מרתקות ומהנות במיוחד.
אמנם רציתי לגוון ולנסות מקום אחר, אבל בסופו של דבר נסענו לטיפולינו לארוחת צהריים.
בשעה שלוש היו מלבדנו עוד שני שולחנות מאויישים בסועדים ובאופן כללי היתה אוירה נינוחה במסעדה.
כשהתיישבנו קיבלנו פרוסות לחם טרי עם איולי טעים.
דודתי בחרה במנה ממיוחדי היום של פסטה מסוג ספגטי עם סוגים שונים של פטריות ברוטב חמאה. מנה פשוטה ומוצלחת מאד שחוסלה במהירות. 79ש"ח.
אמי, אחותי ואני פתחנו במרק ערמונים סמיך וחם שהיה עשיר וכבד.
בדיוק מה שהיינו צריכות כדי להתחמם בקור הירושלמי. לאוהבי הערמונים המרק הזה הוא חגיגה אמיתית ואנו התענגנו עליו. 42ש"ח.
לעיקריות החלטנו שלושתנו לחלוק שתי מנות פסטה –
רביולי ארטישוק וריקוטה בחמאת לימון ותימין.
מילוי הרביולי היה מצויין ויכולתי להרגיש בו את טעמם של הארטישוקים שאני כל כך אוהבת.
הרוטב היה לימוני – חמצמץ כצפוי, לא כבד וטעים. זו מנה שמיועדת למי שטעמו החמצמץ של הלימון אינו מרתיע אותו. 72ש"ח.
ניוקי תפוחי אדמה בקרם פורצ'יני ופורטובלו היתה מנה נהדרת!
הניוקי היו טובים מאד והרוטב עשיר טעמים ומנחם.
זו מנה אמנם מנה כבדה מאד אבל "נלחמנו" בינינו על כל ביס מניוקי וכל כף של רוטב. 72ש"ח.
לקינוח הזמנו שני קנולי שהם שמנמנים אך קטנים וממולאים בגבינת מסקרפונה וטעם לימוני.
אחרי הארוחה הכבדה לא יכולתי לאכול יותר מביס אחד אבל איזה ביס זה היה...של הנאה מושלמת
לא יכולתי לבקש לסיים את הארוחה הטעימה הזו בביס אחר.
הקנולי הללו פשוט ממזרים מרוב שהם פשוטים וטעימים. 15ש"ח לאחד.
שתינו מים קרים שמולאו לפי בקשה.
שירתה אותנו מלצרית נחמדה שעזרה לנו בבחירות והיתה גם יעילה מאד.
החשבון עמד על 383ש"ח מהם הופחתו 20% הנחת צהריים, כל שהסכום הסופי עמד על 307ש"ח.
זה היה ביקור מהנה וטעים בטיפולינו שלא אכזבה גם הפעם.
בשוך הסערה, אך כשהשלג עדיין לא נמס לחלוטין, הוחלט על ביקור של בנות המשפחה במוזיאון ישראל בירושלים. היינו ארבע: אמי, דודתי, אחותי ואני.
ללא קשר לענייני ביקורת מסעדות, הטריגר לנסיעה לירושלים היה ביקור בתערוכה שהציגה את מפעלותיו של הורדוס והיתה מעניינת מאד. מלבדה נהננו גם באגף הילדים והנוער מתערוכת התעתועים הויזואליים, וכמובן שהתרשמנו ממוצגים שונים באגפים אחרים במוזיאון. התמזל מזלנו והדריך את ארבעתנו חבר של אבי שהיה שנים ארוכות מנהל אגף במוזיאון וידע לספר גם את הסיפורים המעניינים מאחורי מוצגים בתערוכת הקבע. כך יצא שבילינו במוזיאון ארבע שעות וחצי מרתקות ומהנות במיוחד.
אמנם רציתי לגוון ולנסות מקום אחר, אבל בסופו של דבר נסענו לטיפולינו לארוחת צהריים.
בשעה שלוש היו מלבדנו עוד שני שולחנות מאויישים בסועדים ובאופן כללי היתה אוירה נינוחה במסעדה.
כשהתיישבנו קיבלנו פרוסות לחם טרי עם איולי טעים.
בדיוק מה שהיינו צריכות כדי להתחמם בקור הירושלמי. לאוהבי הערמונים המרק הזה הוא חגיגה אמיתית ואנו התענגנו עליו. 42ש"ח.
לעיקריות החלטנו שלושתנו לחלוק שתי מנות פסטה –
מילוי הרביולי היה מצויין ויכולתי להרגיש בו את טעמם של הארטישוקים שאני כל כך אוהבת.
הרוטב היה לימוני – חמצמץ כצפוי, לא כבד וטעים. זו מנה שמיועדת למי שטעמו החמצמץ של הלימון אינו מרתיע אותו. 72ש"ח.
הניוקי היו טובים מאד והרוטב עשיר טעמים ומנחם.
זו מנה אמנם מנה כבדה מאד אבל "נלחמנו" בינינו על כל ביס מניוקי וכל כף של רוטב. 72ש"ח.
אחרי הארוחה הכבדה לא יכולתי לאכול יותר מביס אחד אבל איזה ביס זה היה...של הנאה מושלמת
לא יכולתי לבקש לסיים את הארוחה הטעימה הזו בביס אחר.
הקנולי הללו פשוט ממזרים מרוב שהם פשוטים וטעימים. 15ש"ח לאחד.
שתינו מים קרים שמולאו לפי בקשה.
שירתה אותנו מלצרית נחמדה שעזרה לנו בבחירות והיתה גם יעילה מאד.
החשבון עמד על 383ש"ח מהם הופחתו 20% הנחת צהריים, כל שהסכום הסופי עמד על 307ש"ח.
זה היה ביקור מהנה וטעים בטיפולינו שלא אכזבה גם הפעם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.