שתי שאלות תם

  • פותח הנושא KFIRB
  • פורסם בתאריך

KFIRB

New member
שתי שאלות תם

מדוע כשמתקשרים לשירות סוציאלי כלשהו, (ברה"ן, רווחה על שלל שלוחותיה, שיקום מקצועי בבטל"א,מכוני שיקום ועוד) לא עונה עו"ס - איש מקצוע ?

שאלה שנייה- מהו המענה למי שמכור פעיל לסמים או אלכוהול שמגיע לכתובת הלא נכונה? או בעצם מי הגורם הראשוני ש מחוייב על פי חוק וצריך לקבל את הפנייה לבצע הערכה ולהפנות לגורם המתאים (אשפוזית, מרכז יום, קהילה , המחלקה לתחלואה כפולה ועוד).?


כי היום הרגשתי שאני מדבר עם קיר אטום (מזכירה באחד המרכזי התמכרויות) כששאלתי אותה אם זה המרכז להתמכרויות (בתמימותי חשבתי שזה גם לסמים וגם לאכוהול) "אנחנו לא מטפלים באלכוהול, רק בסמים" ושלאתי אם מטפלים במכורים נעניתי :"רק בנקיים, מי שצריך גמילה לא יכול לפנות אלינו" , אז לאן צריך להפנות אותו? תחזיקו חזק, כי אני הייתי המום מהתשובה ומדובר באחת ממחלקות הרווחה החזקות בשפלה :" הוא צריך לפנות לבד לגמילה פיזית, אנחנו לא עושים את זה בשבילו" ניסיתי להסביר קצת את הרציונאל שזה לא הגיוני שאדם מכור פעיל ימצא את המסגרת המתאימה לו לבדו... היא המשיכה בזה שהוא צריך להגיע לגמילה פיזית.

מי שמעורה קצת בתחום יודע שמשרד הבריאות יש בו שירותים כוללנים, חלקיים ובכל מקום השירות יעודי למשהו אחר- זה לסמים, זה לאלכוהול, זה לתחליפי סם, וזה לתחלואה כפולה-גופנית תחלואה כפולה נפשית, אם אני כסטודנט הצלחתי להתבלבל מרוב מסגרות, אני לא רוצה לדעת מה עובר על משפחה או פונה... במיוחד שהוא נתקל ביחס כזה "אדיב" ו"רצון" "לעזור" מצד המזכירה...


רק בעיניי מוזר כשביקשתי עו"ס לא היה, מסכים ייתכן שכולם בשיחות, בפגישות או בעבודה השוטפת, אבל אם היא השומר סף- היא עושה את זה מצוין ופלא שהם מגיעים כל הזמן למקום הלא נכון , ועוברים כמו כדור ממקום למקום...

וגם בעוד רשות מקומית הסיפור חזר על עצמו, שהם מטפלים רק בסמים....

צדיקים בסדום מצאתי באשדוד, שהם כן מבצעים את ההערכה ומפנים את האדם למקום הנכון ואח"כ הוא חוזר אליהם להמשך טיפול.... שם היה מענה מדהים ואדיב ולשם שינוי הם מטפלים גם באלכוהול...

שוחחתי עם ידידה שהיא עו"ס במרכז דומה במרכז הארץ, היא התפלאה לשמוע את הדברים ואמרה שמוזר לה כי אלכוהול היא התמכרות הכי מסוכנת והגמילה מאוד מסוכנת ודומה לגמילה מבנזואידיפינים. היא אמרה שהם מקבלים נקיים ופעילים, ועושים עם הפעילים תוכנית שמפנה אותם למסגרת הנכונה ואח"כ הם חוזרים להמשך טיפול.....

יש יחס דומה גם במרפאות לבריאות הנפש, ולי לא ברור מי בוחר את הצוות המנהלתי, ולעתים אני מרגיש ששמים אנשים כאלו , לא מקצועיים לא בקיאים בידע המקצועי (קרה לי גם כשהתקשרתי למכון שיקומי והמזכירה ענתה תשובה שגויה וכשביקשתי עובדת שיקום -עו"סית קיבלתי את התשובה ההגיונית והנכונה) זה בסדר להגיד גם שלא יודעים,אבל לתת כאלו תשובות...
 
זה אכן לא כזה גורף

א. בלשכות רווחה, לפחות בירושלים לרוב אין מזכירות, וגם אם יש אני אף פעם לא מדברת איתן ומבקשת לדבר עם העו"ס התורנית.

ב. נושא ההתמכרויות הוא אכן מורכב וסבוך וקל מאוד ליפול בו בין הכיסאות. אני בעיקר נתקלת בזה סביב תחלואה כפולה. אני בדרך כלל הולכת לפי ה"שייכות" הכללית של האדם. האם הוא מטופל (או שנראה שצריך להיות מטופל) ברווחה או בבריאות נפש, ולפי זה אני מפנה לתחנה לתחלואה כפולה או לשל"ם (שירות למכורים השייך לרווחה)
החלוקה הזו היא שרירותית, ומותירה לא מעט אנשים ברווחים, ועדיין לרוב זה עובד.
 

KFIRB

New member
זה לא משנה מי עונה לנו

זה משנה מי עונה לפונים ....

אם הפקידה עונה בחוסר נימוס משווע, ומבצעת שומר סף, אז הפונה לא יחזור לשם, לפונה אין את הפרבילגיה לומר "אני רוצה לדבר עם העו"ס התורנית".

אגב מבחינת השירותים של משרד הבריאות, הם מעדיפים (ודיי בצדק- האמת) שהפנייה הראשונית תהיה לרווחה , כי תחשבי על זה, שירות בריאות הנפש (מרפאה) לא יקבל אדם עם תחלואה כפולה לפני שתבוצע גמילה, אבל מישהו צריך להפנות את האדם לגמילה,


עדיין שירות התמכרויות לדעתי, צריך לטפל בכולם, כי עדיין בסופו של דבר, גם תחלואה כפולה יחזרו למקום הזה... כי אין להם הרבה מסגרות ...(כמו לשאר).
 
בירושלים זה לא ככה

תחלואה כפולה מקבלים אנשים גם לפני גמילה עושים הכנה לגמילה ומפנים כשיש מוכנות לגמילה פיזית
ובאופן כללי זה עובד כמו הרבה מהשירות הציבורי, לא לגמרי נגיש ומצריך תיווך
 

KFIRB

New member
וכשאין מי שיעשה את התיווך?

דוגמא אחת מיני רבות, הגיע אדם לבדיקה בחדר מיון פסיכיאטרי משלל סיבות רבות ומגוונות שההתמכרות היא ברקע. הפסיכיאטר התורן המתמחה, העייף לא מוצא עילה לאשפוז ומשחררו לקהילה עם המלצה לגמילה.

מה האדם המסכן הזה אמור לעשות?


***בכל המיונים הפסיכיאטרים למעט אחד אין תקינה לעו"ס, באחד מהם יש תקינה חלקית ביותר

נניח שאני רוצה למנוע את המצב הזה כאשר רופא המיון יצרף לסיכום ההפנייה (כי חלק מהפונים עם התמכרות פונים רק בשל ההתמכרות, בעיות במצב הרוח או חרדה בשל ההתמכרות-ואינם מוכרים במערכת), דף מידע בו יסמן את הטלפון שהמשפחה או הפונה צריכים להתקשר אליו.

לצערי אין תיווך ואין תקינה לתיווך, במצב אופטימלי, היה צריך להיות עו"ס שיעבור על הפניות האלו בבוקר, בפועל את שולחת אנשים שהגיעו למיון פסיכיאטרי (עם כל מה שעובר על אדם כשהוא מגיע לרמת ייאוש כזו שמביאה אותו להידפק על דלתות המיון), להתווכח עם פקידות שלא מבינות שהן עוברות על חוק הסעד.

סליחה הן לא עוברות הן מסייעות למנהלות שלהן לבצע עבירה על החוק.

תשובת משרד הבריאות מאוד ברורה, התהליך מבחינה חוקית מחייב את הרווחה לדאוג לכולם, בפועל יש הדרה, אם הכוונה למנוע טיפול באלכוהוליזם (זה חדש לי ולאחרים שאלכוהול שמדובר בגמילה הכי מסוכנת והכי קשה מבחינה פיזיולוגית ומהווה סכנת חיים- לא נחשבת סם, אבל אופיאטים או קוקאין זה כן סם , לא מצאתי את ההבדלים).

תמיד אני חושב שאם זן התשובה שאני מקבל או את מקבלים, תחשבי מה הפונה בעל הכוחות הדלים, במצוקה והצפה בל תתואר אמור לעשות? שהידע והכוחות שיש לנו חסר לו.
 
לא אמרתי שזה בסדר שצריך תיווך

אבל זה המצב בהרבה מן השירות הציבורי. כשתסיים את הלמודים ותהיה בתוך המערכת תוכל לעשות משהו בקשר לזה בתוך השירות שאתה תעבוד בו. זה בדיוק התפקיד שלנו - מלבד תיווך משתדלים לפעול ברמה המערכתית כדי בין השאר להנגיש שירותים
 

KFIRB

New member
לעתים נדמה לי

שהשירותים הציבורים אומרים אל תפנו אלינו כי אנו עמוסים....

לעתים זה מצג שווא ולעתים זה אמיתי,

אני יודע שאנו עובדים בצמתים בהם לאנשים יש מעט כוחות,


אם אותה פקידה שענתה לי שהם לא מטפלים במכורים פעילים ולא מטפלים באלכוהול הייתה יודעת שהיא מבצעת עבירה על חוק הסעד, אני חושב שהייתי מקבל תשובה אחרת.. את הפונה לא מעניין שעונה לו פקידה סתומה או עו"ס בשירות שהמנהלת שלו עצלנית, את הפונה מעניין שהוא זקוק למענה וכמה שיותר מהר, ובהיעדר תיווך (כי רופא מיון לא יבצע תיווך בשמונה בערב כשחדר ההמתנה עמוס ), אז לדעתי ולא כסטודנט אלא כאזרח שהשירות הציבורי צריך להבין שהוא לא יכול לבחור את פוניו, וע"פ חוק הרווחה מחוייבת לטפל בכולם ולא לבצע מסירת פונים כמו כדורים מאחד לשני, לצערי זו תופעה נפוצה שנתקלתי לא רק כסטודנט אלא גם השירותים בהם עברתי הכשרה וגם השירותים בהם עבדתי העירו על התמונה הזו.

תשמעי בדיחה עצובה- מטופל מוכר ברווחה מאז ילדותו באגף נכויות או עו"ס המשפחה מכירה אותו, כשצריך למלא לו טפסים לסל שיקום באופן אוטומטי מפנים אותו למרפאה לבריאות הנפש שיתיייבש שם בתור, כשרכזת סל שיקום עולה על זה בועדה, היא שואלת את הרווחה למה לא מילאתם? הרי לפי חוק שיקום כל אדם , הפונה או הגורם המפנה יכולים למלא את הטופס ומה שצריך לעשות זה ניהול מקרה פשוט שכל הגורמים ישיבו את טפסיהם בחזרה, התשובה הייתה לא פחות מרתיחה:"זה לא המנדט שלנו" אז של מי כן? של עו"ס מהמרפאה שעד שהיא תכיר את המטופל לעומק, זה ייקח זמן ועד שתמלא את הטפסים זה ייקח עוד זמן שבזמן הזה היה אפשר כבר להגישו לועדה...
 
למעלה