שתי שאלות...
- פותח הנושא Renatius Cartesius
- פורסם בתאריך
תשובות
Op.17 No.4 למרות שלא שמעתי את הקישור אני כמעט בטוח שעליה אתה מדבר. הפתיח של אריה ורדי לקוח מתוך הקרנבל של שומן אופוס 9. לקטע עצמו קוראים Reconaissance היצירה היא אוסף של דמויות בחייו של שומן, פיקטיביות ומציאותיות מאוד. היצירה כולה מבוססת על ארבעה צלילים שבהן כל פרק פותח, אם אני זוכר נכון זה משהו כמו asch (לה, מי במול, דו, סי) כמה המקטעים המפורסמים: שופן, איזביוס ופלורסטן (שמתוך כתב העת שלו), קיארה (קלרה שומן), ווידוי, פגניני, ומרש חבורת דוד שמסיים את היצירה.
Op.17 No.4 למרות שלא שמעתי את הקישור אני כמעט בטוח שעליה אתה מדבר. הפתיח של אריה ורדי לקוח מתוך הקרנבל של שומן אופוס 9. לקטע עצמו קוראים Reconaissance היצירה היא אוסף של דמויות בחייו של שומן, פיקטיביות ומציאותיות מאוד. היצירה כולה מבוססת על ארבעה צלילים שבהן כל פרק פותח, אם אני זוכר נכון זה משהו כמו asch (לה, מי במול, דו, סי) כמה המקטעים המפורסמים: שופן, איזביוס ופלורסטן (שמתוך כתב העת שלו), קיארה (קלרה שומן), ווידוי, פגניני, ומרש חבורת דוד שמסיים את היצירה.
Renatius Cartesius
New member
וואו...
פגעת בול! תודה רבה!!!
פגעת בול! תודה רבה!!!
אכן כך...
הקרנבל של שומאן עם זאת נקרא גם "סצנות יפות עם ארבעה צלילים", קיים קשר בין כמה מן החלקים בקרנבל. למשל החלק Estrella מייצג את ארנסטין אשר שומאן נשא לאישה בסתר. העיר של אותה ארנסטין נקרא asch, s בגרמנית הוא הצליל מי במול h בגרמנית הוא הצליל סי a בגרמנית לה במול קיים קטע נקרא a-s-c-h/s-c-h-a זה ברור לכל,מדוע הקטע נקרא a-s-c-h אך לא כולם יודעים s-c-h-a נוסף משמו של שומאן SCHumAnn. רבים מן הדמויות בקרנבל לקוחות מקומדיה דל ארטה פיירוט,פנטלון,קולומביין. שופן ופאגניני היוו בשביל שומאן סמלים,מקור להשראה, מכאן הוא החליט לקרוא לקטע מס'12 שופן ולקטע מס'17 פאגניני. יצירה מרתקת. איתן.
הקרנבל של שומאן עם זאת נקרא גם "סצנות יפות עם ארבעה צלילים", קיים קשר בין כמה מן החלקים בקרנבל. למשל החלק Estrella מייצג את ארנסטין אשר שומאן נשא לאישה בסתר. העיר של אותה ארנסטין נקרא asch, s בגרמנית הוא הצליל מי במול h בגרמנית הוא הצליל סי a בגרמנית לה במול קיים קטע נקרא a-s-c-h/s-c-h-a זה ברור לכל,מדוע הקטע נקרא a-s-c-h אך לא כולם יודעים s-c-h-a נוסף משמו של שומאן SCHumAnn. רבים מן הדמויות בקרנבל לקוחות מקומדיה דל ארטה פיירוט,פנטלון,קולומביין. שופן ופאגניני היוו בשביל שומאן סמלים,מקור להשראה, מכאן הוא החליט לקרוא לקטע מס'12 שופן ולקטע מס'17 פאגניני. יצירה מרתקת. איתן.
פיה טובה אחת
New member
../images/Emo6.gifמזורקה יפה!
ובכלל כל הוולסים,המזורקות והפרלודים של שופן מדהימים!
ובכלל כל הוולסים,המזורקות והפרלודים של שופן מדהימים!
פיה טובה אחת
New member
../images/Emo13.gifאמרתי
ובכלל שופן מדהים!
ובכלל שופן מדהים!
חושבת לפעמים
New member
השמיעו לי פעם סונאטה של שופן - קודרת,
מלאת עוצמה, מענינת מאד מבחינה מוסיקלית. לא דומה מבחינה מלודית לואלסים מזורקות פרלודים שלו. מישהו יודע איזו סונאטה זו יכולה להיות? נשכח ממני. (ייתכן שמס' 8 - כך אני זוכרת, אבל ייתכן שאני טועה). הסונאטה כל כך הרשימה אותי שאשמח מאד אם מישהו מנחש מהי, ויכול לכוון אותי.
מלאת עוצמה, מענינת מאד מבחינה מוסיקלית. לא דומה מבחינה מלודית לואלסים מזורקות פרלודים שלו. מישהו יודע איזו סונאטה זו יכולה להיות? נשכח ממני. (ייתכן שמס' 8 - כך אני זוכרת, אבל ייתכן שאני טועה). הסונאטה כל כך הרשימה אותי שאשמח מאד אם מישהו מנחש מהי, ויכול לכוון אותי.
חושבת לפעמים
New member
תודה מוזטה. לא זו היצירה. וכתבתי לך אי מייל.
Renatius Cartesius, אם עדין אתה פה,
כי רק עכשו ראיתי... לבקשתך, הנה עוד פרטים על המזורקה שאתה, בצדק, כל כך אוהב: את המזורקה הזו, כמו את שלוש המזורקות האחרות באופוס 17, הקדיש שופן למאדם פרֶפּה – זמרת ומורה ידועה באותה תקופה, שנהגה לערוך נשפים מוזיקליים. את הרעיון המקורי למזורקה (כעין סקיצה) כתב שופן בשנת 1825, אך את התחכום שלה, ואת ההרמוניות השלים כעבור מספר שנים. נוהגים לכנות את המזורקה הזו "היהודי הקטן", כיוון שהפתיחה שלה הזכירה לנותן הכינוי "נדודים" - אסוציאה ליהודי הנע ונד. אך מיוחס לה גם הכינוי "היהודי הגדול" - בשל מוטיב המייצג ריקוד באכסניה... - "קטן" או "גדול"? - תלוי באיזה ספר קוראים... רוב הפסנתרנים נוהגים להקליט רק חלק מהמזורקות של שופן, אך את המזורקה המדוברת הקליטו פסנתרנים רבים.
כי רק עכשו ראיתי... לבקשתך, הנה עוד פרטים על המזורקה שאתה, בצדק, כל כך אוהב: את המזורקה הזו, כמו את שלוש המזורקות האחרות באופוס 17, הקדיש שופן למאדם פרֶפּה – זמרת ומורה ידועה באותה תקופה, שנהגה לערוך נשפים מוזיקליים. את הרעיון המקורי למזורקה (כעין סקיצה) כתב שופן בשנת 1825, אך את התחכום שלה, ואת ההרמוניות השלים כעבור מספר שנים. נוהגים לכנות את המזורקה הזו "היהודי הקטן", כיוון שהפתיחה שלה הזכירה לנותן הכינוי "נדודים" - אסוציאה ליהודי הנע ונד. אך מיוחס לה גם הכינוי "היהודי הגדול" - בשל מוטיב המייצג ריקוד באכסניה... - "קטן" או "גדול"? - תלוי באיזה ספר קוראים... רוב הפסנתרנים נוהגים להקליט רק חלק מהמזורקות של שופן, אך את המזורקה המדוברת הקליטו פסנתרנים רבים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.