שתי שאלות....

[galitpa]

שתי שאלות....

ראשית, קראתי ב"חצי עין" כי הישיבה בקבוצות בכיתה לא טובה. אפשר לדעת מדוע? מה החסרונות? האם כדאי לנסות לשנות את המצב בכיתות בבית הספר? _יש סימוכין)? שאלה נוספת, קשורה בשיטות הלימוד השונות. בבית הספר של ילדי לומדים לפי חשבון10. לפי מה שהבנו הם יתחילו ללמוד השנה חזקות, בעוד לפי משרד החינוך זה חומר לימוד לכיתה ד'. אותו כנ"ל לגבי לוח הכפל אותו סיימו כבר באמצע ב'. כמובן שאני אם לבת שמתקשה, וכנראה יש לה לקות למידה (אם כי לא ברור שבחשבון...). האם יש פה מורים שיכולים להסביר לי את ההגיון במירוץ הזה? האין זה גורם לעוול לילדים שהיו יכולים אולי לחוות הצלחה אם הקצב היה כמו פעם (או אולי מעט יותר מפעם, אבל למה ילד בכיתה ב' צריך ללמוד מה שבעבר למדו בד'ה')? יכול להיות שאני טועה. אני לא רוצה להישמע מתלהמת, זה בוודאי לא קשור במורים בהכרח, אבל אשמח לשמוע תובנות. ולסיום (וקצת קשור לסעיף ב') כיצד ניתן לשנות את שיטת הלימוד (אם בכלל) הנהוגה בבית הספר?

 

[בני שור]

חזקות בכיתה ב?

הילדים שלי כבר די מזמן לא בכתה ב', אבל אני משוכנע שחזקות אינן חלק מתכנית הלימוד של כיתה ב', ולכן גם לא יהיו חלק מהחומר בחשבון 10, כיון שאחד הדברים שמשרד החינוך כן כופה הוא התאמה של ספרי הלימוד לתכנית (לפעמים כופה חזק מדי). כיצד לשנות את שיטת הלימוד? קודם כל כדאי להכיר מעט את האלטרנטיבות השונות (ראי גם "השוואת ספרי לימוד" של רון אהרוני באחד השרשורים האחרונים). אם מחליטים לנסות ליזום שינוי כזה, אז שיחה עם המורות, ועוד יותר עם הנהלת בית הספר, יכולה להועיל. מומלץ שזה יבוא מקבוצת הורים, אולי הוועד. אם מנסים ללכת על "שיטת סינגפור" אז אפשר (ורצוי) להציע להזמין אחד/ת מהמנחים הבכירים מן העמותה (אחד ממומחי הפורום, או מישהו אחר) שיתן סקירה להנהלה, למורים, ואולי לנציגי ההורים על השיטה, ותמונת רקע רחבה. בסופו של דבר זו החלטה של הנהלת בית הספר, לא של ההורים. שינוי כזה אינו טריביאלי, אך בהחלט אפשרי (כמובן לא בשנת הלימודים הנוכחית).

 

[galitpa]

לא כיתה ב', כיתה ג' (טעות שלי שלא הדגשתי...),

אבל בכל זאת, לפי מה שראיתי אמורים ללמוד בכיתה ד, לפי תוכנית הלימוד. בכל מקרה, באסיפת ההורים המורה סיפרה שיתחילו ללמוד חזקות השנה, וגם אם זאת רק "נגיעה", האם זה לא קצת מוגזם ועשוי להרתיע? (יחד עם זאת, המורה הזכירה שהיא לא מתעקשת על לוח הכפל אצל ילדים שלא הפנימו בכיתה ב', כי הדבר יכול להעיד על חוסר בשלות - אז איך חזקות?).

 

[3תיתי]

מה הבעיה להסביר

ששלוש פעמים שלוש יכול להקרא גם "שלוש בשניה" וכו'? למה זה נראה כל כך מרוחק ומסובך?

 

[galitpa]

כי לפי אמא של חבר של הבן שלי, שהיא מחנכת כיתה

לא מעט ילדים מגיעים לכיתה ג' כשהם לא יודעים את לוח הכפל. אני שואלת למה צריך לדחוס כל כך הרבה ידע בשנים הראשונים ולא לתת לילדים "לעכל". אז שוב, יכול להיות שאני טועה, אני שואלת האם הילדים בימינו כל כך שונים מאיתנו? ואם כן, איך זה שלא מעט ילדים "נתקעים". אני יכולה רק להעיד שהבת שלי הולכת למורה מתקנת (לא לחשבון) שאמרה לי שאם בעבר היא עבדה רק עם ילדים לקויי למידה היום מגיעים אליה לא מעט ילדים "רגילים". אני מאמינה שאני, ילדה רגילה ולא מצטיינת, לא בטוחה שאם הייתי לומדת היום לא הייתי גם נעצרת מהר. ולא שיש לי רק טענות לגבי השיטה. נראה לי שהיום, בניגוד לתקופתי, כן מנסים להעביר וללמד חשיבה כמותית. אבל יכול להיות שאני טועה (מי זוכר), יכול להיות שהיום בבגרותי אני מבינה יותר את הנאמר (שוב, ילדה רגילה...) ובצורה אחרת. וחוזרת על השאלה. האם תמיד היו כל כך הרבה שיטות לימוד? האמת, הרבה שיטות לימוד יכולות להיות דבר מהורך, אם המורים היו משכילים להשתמש בכמה ולא רק בזאת שנקבעה בבית הספר (ויש אכן כאלה.)

 

[galitpa]

מהורך=מבורך

 

[3תיתי]

ואפילו אם הילד אינו שולט בלוח הכפל,

(דבר די עצוב בכיתה ג', אבל נו מילא) מה הבעיה להסביר, שכפל באותו מספר שוב ושוב, יכול להיכתב בצורה מקוצרת? איזה מדע נסתר וסיבוך מיוחד יש בכך?הם לא לומדים לוגריתמים ולא אמורים לעשות תרגילים בחזקות, למרות שגם זה לא ממש מסובך, כשמבינים היטב מהות הכפל. (ויש הבדל בין הבנה טובה לזכירה בעל פה של לוח הכפל). לשם שינון לוח הכפל, כדאי לעשות משחקי קלפים (מלחמה) כשעל הקלפים (ניתן לקנות מוכנים וחביבים ממפל. לא צריך לטרוח לגזור) כותבים תרגילי כפל. הילד פותר את התרגיל ומכריז מי ניצח בכל צעד. לא לשכוח ג'וקרים. אישית, המילה "חזקות" ממש לא מרגשת או מפחידה אותי ואינני רואה בהבאתה לידיעת הילדים כל בעיה.

 

[תלמה גביש]

3 תיתי את צודקת

 

[תלמה גביש]

אמא של חבר, שהיא מחנכת

נכון שקיים היום המושג "לקויי הוראה" להבדיל מ"ליקויי למידה". אכן, יש שיטות הוראה פסולות מבחינה זו שגורמות נזק, כמו עבודה דרך קבע בקבוצות. (ראי מה שכתבתי לך). ילדים פותרים תרגילים מבלי להבין את משמעותם. לכן, הצעתי לך לאבחן ה י ט ב את הילדה , כדי לבודד השפעות של הסביבה מקשיים אישיים. לפי ראות עיני, שיטת לימוד טובה אחת יכולה "לספק את הסחורה". הבעיה היא שחייבים להיות מאוד משכילים כדי לדעת מהי השיטה המועדפת. לצערי, הבחירה נעשית בהרבה מקרים ע"י מנהל בית הספר שאינו מבין חשבון וע"י מרכז המקצוע או מורה אחר שקיבל את הכשרתו להוראת שיטה אחת ואין לו כלים ופתיחות מספקת לבחון שיטות אחרות.

 

[תלמה גביש]

לא משנה אם זו כיתה ב' או ג' : העיקרון אחד

יש לעשות הכל כדי שילדתך תשתלט על לוח הכפל. ראי את תשובתי לך.

 

[תלמה גביש]

תשובה לגליתפה

העלית כמה וכמה שאלות חשובות. אנסה להשיב עליהן אחת אחת. בעיית הישיבה. הישיבה בכיתות לפי קבוצות יצרה מצב שחלק מהילדים יושבים כאשר גבם למורה ופניהם לחבריהם. שתי סיבות טובות לחוסר ריכוז: האחת : התעלמות מהמורה, השנייה:תשומת הלב לעיסוקי החברים. נזק נוסף: הסיבה לישיבה זו - ההכוונה לעבודות בקבוצות . למעשה המורה אינה מסוגלת לעקוב אחרי עבודת כל תלמיד ותלמיד. מחקרים מראים שבארצות שבהן למדו בקבוצות ירדה הרמה, כי המורים לא הצליחו לחדור להבנייה של תהליכי החשיבה. בעיית החזקות: חזקות הם חלק מהלימוד של הכפל ( הטור האלכסוני של לוח הכפל) הוראה שלהן רק מקלה על קליטת לוח הכפל בע"פ. לדוגמא: 1כפול 1, 2 כפול 2 וכו'. משחקים: 3 כפול 3 הם 9 , אמרים גם : 3 בריבוע שווה 9. כמה זה 5 בריבוע? אין זה מירוץ , אלא צורך לדעת את לוח הכפל בע"פ ומהר ככל האפשר. התברר שאי ידיעת לוח הכפל בע"פ גורמת לקשיים רבים בהמשך הלימוד. אם תתקשרי למייל שלי: [email protected] אוכל לשלוח לך קבצים כיצד ללמד את לוח הכפל בע"פ. ילד מתקשה: לא. אינך מתלהמת. בכל העולם לומדים את לוח הכפל בע"פ מוקדם. לימוד החזקות , כפי שהוא נלמד בב', הוא רק ראשוני ביותר, והוא דווקא מקל על הלימוד. זה לא חומר של ד' ה'. אני מבינה את דאגתך לילדתך החווה כשלונות. אבל יש הכרח להחזיר את ישראל לרמה שהיתה פעם (ב - 1964 היינו ראשונים בהישגינו בעולם המערבי, עכשיו אנחנו אחרונים) וטובת הכלל והצרכים התחרותיים בכפר הגלובלי מחייבים אותנו לדאוג לרמה גבוהה ככל האפשר, אחרת לא יהיה לנו אוכל בעוד שני עשורים (כולל לילדתך). הפתרון לבעיית ילד מתקשה: זה נושא מאוד מורכב. כדאי לאבחן היטב מה הסיבה לקשייה של ביתך ולתת לה סיוע כדי שתוכל להגיע לרמת הכיתה. ברור, שעבודה בקבוצות רק תרע את מצבה . היא זקוקה לעבודה עם איש מקצוע מעולה . במקום להוריד את הרמה הכללית, צריך לעזור למתקשים לסגור את הפער ביניהם לאחרים. שינוי שיטת הלימוד: במקרה שלך, לא הייתי עוסקת בשינוי השיטה, אלא מתרכזת בקשיי הבת. בדיקת ראייה (בעיקר מיקוד ראייה), בדיקת שמיעה. וכו'. אם התברר מה מקור הקשיים של הבת אפשר יהיה לבחור בעבורה מה שמתאים לה. חשוב ביותר לתת לה את ההרגשה שאת עושה הכל כדי לסייע לה. לא שיטת הלימוד היא הבעיה, אלא העזרה המתאימה. אחרי שיהיו לך האיבחונים המתאימים, אשמח לסייע לך בעצה. אל תחכי, ככל שתזדרזי לאבחן את מקור הקשיים - יוטב המצב. בהצלחה

 

[galitpa]

תודה על התשובה המפורטת...

ראשית, סתם לידע כללי, הבת שלי דווקא קלטה היטב את לוח הכפל, יותר מהר מחיבור וחיסור. היא גם הבינה חזקות (מחברה לכיתה שדוד שלה הסביר לה). אני מודעת לכך שלבת שלי יש קשיים, ואכן אנו לקראת אבחון. יחד עם זאת, ונדמה לי שענית בעצמך שמערכת החינוך די בונה על שיעורים פרטיים, אני תוהה האם באמת ילד היום בכיתה א' וב' כבר לא נחשב לגיל הרך. שאלה מקדימה: האם בשנות השבעים והשמונים הרמה לא היתה טובה (זכור לי שטענו שהחינוך בארץ מהמובילים בעולם, או אולי עדיין נחו על זרי הדפנה...). אם הרמה היתה טובה והיום טוענים שהרמה ירדה, לא יכול להיות שקצת מעמיסים על ילדי א' וב'? אמנם אני לא מורה בפועל, אולם בתקופת לימודי חינ"ג זכור לי שטענו שבכיתות א' וב' השיעורים אמורים להיות קצרים (כ 40 דקות), בשל יכולת הריכוז הנמוכה יותר בגיל הצעיר. האם לידיעתך משהו השתנה? הרי הלימודים בכיתות אלה לא מתחילים ומסתיימים בחשבון, בהשוואה לעבר הם לומדים עוד תחומים רבים ואחרים.

 

[תלמה גביש]

תודה על התודה

נחלק את שאלתך: א. אכן, תכנית הלימודים עמוסה ואינה ריאלית וממילא זו דרך סמויה להטיל על ההורים את המעמסה, מעין הפרטה.קובעי התכנית אינם מורים ואינם מסוגלים להעריך את תהליך הלמידה. ב. ילד בכיתה א' ב' אינו גיל רך. כאן את נכנסת לבעיה יותר סבוכה. ילדים היום יותר ילדותיים מבחינת האחריות והתלות, ויותר מידי בוגרים מבחינה פיזית (בגלל תזונה ורפואה) ומבחינת החשיפה שלהם לאמצעי התקשורת. ג. עומס ועודף חומר אינו ערובה לאיכות. לפעמים זה בבחינת: תפסת מרובה - לא תפסת. אם מערכת החינוך היתה משקיעה יותר בתהליכי חשיבה ופחות מלעיטה בחומר שאינו רלוונטי לילדים, ההישגים היו עולים. ד. לגבי יכולת הריכוז. יכולת זו תלויה גם במבנה מערכת העצבים וגם בחינוך. אפשר לחנך את המוח להתרכז זמן ממושך. אחד האמצעים, כפי שאנו נוהגים בכיתות, גיוון הפעילות. למשל: מניית חפצים, סיפורי חשבון, מדידות, ציור, תירגול ועוד. מורה מיומן יכול להביא ילדים להתרכז זמן ממושך במשימות חשובות. גם לימוד בע"פ של טקסט או של לוח כפל דורש ריכוז. אם מחליטים שאדם אינו מסוגל להתרכז יותר ממספר דקות, אז אסור יהיה לנו לנהוג יותר מ - 40 דקות על פי חוק. נכון, יש לעיתים נפילות ריכוז, אך יש לחנך להתגבר עליהן מגיל צעיר. ה. ריבוי נושאים. מרוב ידע ורעיונות מנסים להלעיט את הילדים נושאים מתחומים רבים. יש בתי ספר שמקדישים זמן רב ל"מנהיגות" סדנת "ערכים"ועוד נושאים מסוג זה. לפי דעתי, בית ספר נמדד ביכולתו לברור את העיקר ולהתרכז בו. גם ההורים אחראים לא אחת לבחירות שאינן תורמות לילד. אפילו בארה"ב הגיעו למסקנה שלפני הכל יש להקנות לתלמידים: יסודות. ו. ב - 1964 היינו במצב הרבה יותר טוב מהיום (בחשבון - ראשונים בעולם) גם בגלל דרישות ברורות, משמעת , ערכים, ומתמטיקה שפויה. ההידרדרות שלנו החלה עם ייבוא של רעיונות הזויים מארה"ב (כולל משך הריכוז, שיש לקבלו). ז. בלי קשר לכל האמור לעיל, אל תפסחי על בדיקת מיקוד ראייה לבתך, בדיקת שמיעה,וכו'. אשמח לעזור לך אם תרגישי צורך בכך.

 

[galitpa]

שוב תודה. ואנו לא ממש סותרות זו את זו.

ונדנוד אחרון. האם אתם מאמינים שכדאי לפעול לשינוי צורת הישיבה?

 

[תלמה גביש]

שינוי צורת הישיבה

צורת הישיבה אינה מקרית, היא קשורה לעבודה בקבוצות במקום לדיון של כל הכיתה. צריך לפעול לשינוי כל הגישה. זה קצת מסובך. בהצלחה

 

[galitpa]

יש לך הסבר מדוע ממשיכים לשבת בקבוצות בארץ?

אני יכולה לספר ששנה שעברה, בשל אי הסכמה של ההורים עם הנהלת בית הספר, הכיתה סודרה בטורים (מעין "פיקוח" מגוחך) לעומת שאר הכיתות. מתברר שזכינו. יחד עם זאת, השנה הם חזרו לקבוצות וממה שהבנתי פה בפורומים זה נמשך עוד שנים. האמת, שזה גם לא נראה לי חסכוני במקום. כיתות קטנות בגודל ועם הרבה ילדים - קצת קשה לסדר בקבוצות...

 

[תלמה גביש]

מדוע ממשיכים לשבת בקבוצות?

זו תעודת עניות למערכת החינוך שאינה מסוגלת לעצור ולשאול את עצמה: אולי טעיתי? ויש גם אינטרסים.

 

[משה ריין]

ישיבה בקבוצות

ממשיכים לשבת בקבוצות כי : - כוחו של הרגל - ככה לימדו את המורים ואם הם צעירים כך גם הם למדו - החומר הלימודי של המורים מאורגן בצורה כזו (כשהצעתי למורה לשנות את מבנה הישיבה בכיתה, היא שאלה אותי מה לעשות עם כל דפי העבודה שיש לה ?!?! ) - יש הרגשה שזה מה שמצפים מהן