שתי שאלות

estersh

New member
שתי שאלות

1) למה אתם מנקדים את המילים באידיש? הרי אפשר לקרוא לפי אותיות הניקוד. 2) יש ברשת איפשהוא מילון אידיש, או אפשרות אחרת לתרגום מילים? אסתר
 

ganooov

New member
אמממ... ../images/Emo13.gif

לגבי 1: בשביל שבורים כמוני למשל ידעו איך לקרוא את אותיות הניקוד האלה
. בכל מקרה, אני לא דובר יידיש, אם כי ההורים שלי והוריהם כן דוברים יידיש. אני כנראה אבקר כאן מדי פעם, בעיקר כדי להבין מה לעזאזל אומרים עלי דוברי היידיש מאחורי גבי. זיי געזונט (אזוי ווי מיינע מאמע זאגט)
!
 

grinberg

New member
תשובות:

על 1. כי הניקוד הוא חלק מהשפה כמו כל שפה אחרת, ובגלל שבפת"ח וקמ"ץ אין הבדל באות רק תמיד זה ´א´ לכן מנקדים כדי לדעת איך להגות אותה נכון. למה בעברית לא מנקדים זה אני לא יודע. על 2. יש מילונים קצרים ברשת (רשימת מילים שימושיים) הרוב הם בתירגום לועזי, בהזדמנות אני יחפש אותם. ברוכים הבאים לפורום
מה עוד?
 

ganooov

New member
מה שמעלה את השאלות האלה:

1. איך אומרים פיצה ביידיש. 2. איך אומרים ביידיש: "אגדות רוק" (אני מנהל פורום "אגדות רוק" בתפוז
). תודה רבה (כשאמא שלי לא לידי זה מפחיד לגלות ששכחתי את כל היידיש שהיא לימדה אותי לפני שעה
).
 

estersh

New member
הניקוד הוא חלק מהשפה?

מעניין. למדתי אידיש בבית הספר (היסודי, כך ששכחתי איך לדבר). וקראנו וכתבנו הרבה ואף פעם שום מילה לא היתה מנוקדת מעבר לאותיות הניקוד. ולגבי הא´, אם היא קמץ או פתח, יש לזה בטח איזה כלל (משהוא מהסגנון של אם זה קשור לאות דגושה או רפה, אם הנגינה עליה או לא וכו´) אם יש פה מישהו שמתמצא בכללי הקריאה והכתיבה, הוא בטח ידע לומר לנו אם יש דרך לדעת כיצד לקרוא מילה שיש בה א´ כאות ניקוד. בעברית יש מקום לנקד, משום שאין בה אותיות ניקוד, אבל באידיש יש אותיות ניקוד ואין סיבה שיהיו שתי צורות ניקוד.
 
הנה הכללים:

וכמו שגרינברג כבר אמר: רק הקמ"ץ והפת"ח ושאר הניקוד מטעימים את התנועה הנכונה במילה. הכללים המובאים כאן אינם שלי אלא כללים שהתקבלו במזרח אירופא (מחוץ לברית-המועצות) ובארצות הברית וחלקית גם בישראל בשנות השלושים. באיזה בית ספר למדת ? חרדי ? [אגב, בטאגליין ובעמוד הקהילה תוכלי למצוא חומר נוסף על הדקדוק והאיות ביידיש]
 

estersh

New member
עדיין לא הבנתי

קראתי כל דבר שמתקשר לניקוד ולא ראיתי שום דבר על סימני הניקוד אלא רק על אותיות הניקוד. זה לא אומר שהסימנים מיותרים? שם מאמר והודעה לא נותן כללים לסימני הניקוד אלא רק לאותיות הניקוד, זה אומר שהגייה כקמץ או כפתח תלויה רק ב"איך שהוגים והגו את זה תמיד", אם כך, צריך פשוט להכיר את המילים כדי לדעת איך לקרוא נכון כשיש א´. לגבי ביה"ס: למדתי בבי"ס חרדי חסידי, אני לא מבית חסידי לכן היה לי "אנטי" שגרם לי לא לקלוט כל כך את השפה, ובטח שלא לדבר. אם כי בקריאה ובכתיבה שלטתי. היום אני כמובן מצטערת שלא ניצלתי את ההזדמנות.
 
שאלות הבהרה >>>

1. מה ההבדל בין סימני ניקוד לבין אותיות ניקוד ? 2. איך נדע מה ההבדל בין "שיין" (יופי) לבין "שײַן" (אור), או בין "פֿאַר" (לפני, בשביל) לבין "פֿאָר" (סע). ואי אפשר להביא דוגמא מהשפה העברית שאין בה ניקוד כי היא שפה שמית ורוב השפות האירופאיות יש בהן אותיות תנועה (אותיות שמציינות את התנועה במילה).
 

estersh

New member
הבהרת השאלה שלי:

במילה סימני ניקוד התכוונתי לסימנים האלה: ְֱֲֳִֵֶַָֹ במילה אותיות ניקוד התכוונתי לאותיות תנועה: א ע יי ו י והשאלה שלי היתה: למה לא להסתפק באותיות התנועה? גם בשפות אחרות יש רק אותיות תנועה ולא ניקוד כמו בעברית ומסתדרים טוב עם הקריאה. אז לגבי השאלה שלך, איך נדע מה ההבדל בין "פאר"(לפני) ל"פאר"(סע), התשובה שלי היא: לפי העניין. לפני ההקשר והמשמעות במשפט כולו. דרך אגב, על ההבדל בין שיין לשיין, "אור" לא אומרים "שאנט" (די זון איז שאנט)?
 
אותיות ניקוד ו"שײַן"

אַ מייצג את התנועה A, אָ מייצג את התנועה E. ברור שמי שיודע יידיש יוכל על פי רוב להסתדר בלי סימני הניקוד אבל הם מקלים על הקורא. וכבר דברנו הרבה בפורום הזה על הכללים של ייִוואָ (לינק בטאגליין), ואני כותב לפיהם, גם קאַטאָוועס כותב לפיהם ובטח יצטרפו עוד כאלה שכותבים לפי הכללים שלהם. למעשה, כל אחד יכול לכתוב כאן איך שהוא רוצה רק שיהיה ברור וידאג שגם האחרים מבינים את מה שהוא כותב
. שײַן - אור. די זון שײַנט - השמש מאירה. מצחיק להגיד למשל: שיין ווי די לבֿנה - יפה כירח, שײַן ווי די לבֿנה - אור כירח
 

grinberg

New member
הניקוד הוא חלק מהשפה

כמו כל שפה אחרת ולא סומכים על הבנה בהקשר הענין, היידיש מבוסס על גרמנית ושאר שפות, שכל השפות מקבל ניקוד מלא על מילותיו, ושוב מה שעברית שונה מכולם, אני לא יודע, אבל עברית לא מבוססת על שפה קדומה מנוקדת...
 

estersh

New member
ברוך הנמצא, וברוכים הנמצאים

בד"כ איך קען פארשטייט אבער נישט גערעדט. לכן אני לא אמשיך לכתוב באידיש כי הדיבור (והכתיבה כתוצאה מכך), יותר גרוע מגרוע אצלי. אסתר
 
למעלה