מדוע ראש הועד גר בבניין הסמוך?
מדוע אין לכם ועד משלכם?
האם שעון המים המשתף משותף גם לבניין הסמוך?
כנראה שאף דייר לא רצה לקחת על עצמו את ה"תענוג" וזה המחיר. אדם מבחוץ, עובד ב"שכר" ועושה ככל העולה על רוחו.
אם כן:
כדאי לעשות אסיפת דיירים ולהגיע להחלטה של בחירת ועד חדש
כנראה שהתרגלו לרעיון ויהיה קשה מאד לשנות זאת. מאידך, המקורב אלי הוא דייר חדש וצעיר, והוא ממש לא רוצה להקים מהומות כ"טירון" בבניין.
או בחירת 2-3 אנשים שיטפלו בהפרדת שעון המים וכן איסוף כספים כדי לעשות תיקון ראוי שאכן
בהתחלה עולה הרבה יותר כסף אבל בהחלט כדאי כי אחרת כל חודש יש תיקון כזה או אחר
בבניין משותף, הנוהג הישן של הרשויות וכעת של תאגידי המים, הוא להתקין שעון ליד הכניסה לחצר. משם, יוצא צינור, שמגיע ל"חנוכיות" שמסעפות את המים לדירות. לכל דירה יש כמובן שעון, אבל השעון שבכניסה מודד את כלל המים שזורמים מהיציאה של השעון ועד לדירות. כל דייר מקבל את החשבון של עצמו, ותאגיד המים מפחית את כלל קריאות השעונים מקריאת השעון הראשי. ההפרש (השקיית הגינה המשותפת או אובדן של מים לאורך הצינור הרקוב), מתחלק בין כלל הדיירים בצורה שווה.
אבל אם הצינור מתבקע בתוך האדמה ומזרים לקרקע עשרות מטרים מעוקבים של מים, הרי שהחשבון לכל דייר קופץ לשמיים.
נכון למצב כעת, יש להחליף את כל הצינור שקבור בקרקע, ואת הצנרת שמחלקת את המים לסעפות. תיקון לא זול ולא פשוט. השאלה היא, האם כדאי להישאר עם צנרת ברזל, או לעבור לפלסטיק? לדעתי, פלסטיק עדיף.
יש לנו דירה בבניין שכזה, בעלי עכשיו ראש הועד ואכן אחרי שני של תיקונים טלאי על טלאי
עשו תיקון גדול יותר. הבעיה היא לתת לדיירים להבין שזה לטובתם ולאסוף את הכסף ואח"כ גם להזמין מישהו
שאכן יעשה עבודה ראויה
עד כה נעשו בצינורות החשופים כמה וכמה תיקונים של טלאים. הצינור עדיין דולף (קלות), וסביר שכמות החלודה שממלאת את תוכו עצומה היא ורבה. אם לא יוחלפו כל הצינורות, רגע 'האסון' יגיע ממש בקרוב.
בגלל שבעיר שלנו בתים רבים הם ממש ישנים, גם אם עושים תיקון גדול הרי שאי אפשר להחליף את כל צנרת הבניין
ומידי פעם צצות בעיות אלא שאלה קטנות הרבה יותר.
גם דיירים תורמים לבלגן על ידי שזורקים מגבונים ולפעמים אפילו טיטולים וכד' ובכך סותמים
את המעברים הרעועים ממילא.
א. הבניין ישן. אני מעריך שנבנה בתחילת שנות ה-70.
ב. כל הדיירים החליפו כבר את הצנרת הביתית שלהם, וכולם החליפו לפלסטיק. כל הצינורות עוברים על הקירות החיצוניים (דבר שמקשט מאד את המבנה), אבל כולם חיים עם זה באושר.
ג. ככל שהתרשמתי, רוב הדיירים גם יצרו התחברויות פרטיות לצינור הביוב הכללי, ככה שרמות הסתימות בשל מגבונים וכאלה התמעטה (אך לא נגמרה). אבל כרגע איני מדבר על הביוב...
עוד נקודה מנסיון: פעם הצינורות היו מנחושת שהעניקו הארקה לבניין.
היום הצינורות עשויים מפלסטיק ולכן כדאי לבדוק כבר עכשיו (בגלל התיקונים הרבים) אם יש הארקה לביניין
שהיעדרו מסכן חיים
אף פעם לא עשו צנרת מים מנחושת. עשו מברזל מגולוון אבל נכון. הברזל שהוטמן בקרקע והמגשרים סביב שעוני המים אכן העניקו הארקה לבניין. באותה תקופה עדיין לא חל החוק להתקנת הארקת יסודות ורק צנרת המים היא זו שנתנה את ההגנה בנושא ההארקות.
בהצלחה
נ.ב. שי"ל לא יעשו כלום, גם אין להם סמכות
אם שעון המים שלכם הוא רק של הבניין אפשר לבקש שהעיריה תתקין שעון חדש-
כמו כן כדאי מאד להתקין משהו שנקרא חסם חוזר (לא יודעת אם זה השם המדוייק) שמונע מהמים לחזור
לצינורות ועל ידי זה אתם משלמים לחברת המים שוב ושוב.
אצלנו בדירה יש גם חסם כזה ומומלץ להתקין בכל דירה ודירה. חוסך הרבה מים והרבה כסף
מנסיון
א. נסיתי לפנות לאגודה לתרבות הכיעור. הם השיבו לי, שהבניין בכתובת שמסרתי אינו רשום אצלם ולכן הם לא נותנים שום ייעוץ "בהתנדבות"
ב. שעון המים הראשי (וגם הפרטיים לכל דירה) הם של התאגיד, אבל אין בעיה עם השעונים. יש בעיה עם הצנרת כאמור. החלפת השעון(ים) כרוכה בהגשת שאילתא לבדיקת השעון, ואם השעון יימצא תקין (מה שסביר מאד להניח), התאגיד דורש תשלום עבור הבדיקה והטרחה. אז התהליך הזה פשוט לא כדאי.
ג. את מדברת על שסתום אלחוזר. אביזר חובה, ובאזור מגוריי, התאגיד התקין אלחוזר בטור לכל שעון מים. באזור שתיארתי, אין אלחוזרים, אבל בדירה הרלוונטית התקנתי כזה. האלחוזר מסייע למניעת מצב, בו השעון מודד לריק מים 'שטיילו' מהצינור הביתי לצינור הראשי ולאחר מכן שבו לצינור הביתי. בחלק מהמקרים, האלחוזר חוסך הרבה מים ובמקרים אחרים הוא "סתם". אבל קשה לדעת מראש ועל כן, עדיף שיהיה.
בכל מקרה, תודה על הרצון הטוב, אבל איכשהו, לא נראה לי שקידמת אותי בתשובה שלך. אני בכל מקרה עניתי לך כאן בפירוט את תשובותיי, בהתאם למענה שלך.
בלבד.
