שתי שאלות

[ש ק נ א י]

שתי שאלות

שלום לכולם. אינני עורכת או מתרגמת במקצועי, אך העיסוק המרתק והמאתגר בשפה על כל מרכיביה גורם לי הנאה. ועכשיו אל השאלות : האם נכון דקדוקית לרשום "מהם" כאשר הכוונה היא ל"מה הם". מאז ומעולם חשבתי שזו טעות ונתקלתי בצורת כתיב כזו מדי פעם רק אצל ילדים (מימי בבית-ספר) ולעולם לא בספרות. והנה אתמול, בעודי קוראת את "האיש שחשב שאישתו היא כובע" מאת אוליבר סאקס (תרגם אילן רוזנברג) הופיע המשפט הבא : "מהם הגורמים המתווכים בהתרחשות הזו?" שימוש מקוצר זה נדמה לי כלא ספרותי בעליל. מה דעתכם? מה פשר קבילותן ונכונותן של ששתי צורות האיות תפישה/תפיסה?

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

שקנאית יקרה

"מהם" - תקני ואפשר לכתוב כך. כמו גם, מהי, וכדו' תפישה - תפישה מנטאלית, תפישת עולם. תפיסה - תפיסת כדור, לתפוס משהו ביד.

 

[ש ק נ א י]

אבל, אבל, אבל..

שחר חביבה, האם את מסכימה איתי שהשימוש ב"מהם" לא פואטי במיוחד? האם את היית משתמשת בצורה זו של כתיב? במילון המצוי בידי (אבן שושן מנוקד ומצויר!) בערך "תפש" ישנה הפניה ל"תפס", ו"תפישה" לא מופיע בכלל. האם הסיבה נעוצה בגילה המתקדם של המהדורה - 1986?

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

כן, אני מסכימה איתך

שהשימוש ב"מהם" אינו פואטי במיוחד. ואני לא משתמשת בו בדרך כלל. לעומת זאת, צריך לראות באיזה טקסט מדובר. בטקסט במשלב לשוני גבוה, אני בוודאי שאפסול סוג שימוש כזה, אבל במשלב סלנגי עממי יותר, זה יכול להשתלב. זו לא שגיאה. אבן שושן, לא נעים לי להגיד... לא כל כך עדכני כבר היום. אם את רוצה להיות מעודכנת ולקבל הפניות שונות למקומות שונים ומובאות ותימוכין, ואפילו סלנג שהשתרש בשפה, רכשי את הרב-מילים, או את מילון ההווה. ואכן, את יודעת כמה דברים קרו לשפה העברית מאז 1986? כך שהמהדורה בהחלט מיושנת.

 

[Y. Welis]

לא כל הדברים שקרו לעברית היו טובים

ומבחינתי, מרביתם לא נחוצים עד רעים. אני לא חושב שיש פגם בהיצמדות לאבן-שושן, ובכלל חבל שאין בעברית מילון מוסמך *אחד*, שעליו אפשר להישען ולהביא טיעון סופי. אפשר אפילו שניים, כמו באמריקה - וובסטר וראנדום-האוס, וכל השאר שיתקיימו בדרגה משנית, למי שבאמת זקוק להתעדכן בסלנגים/תחדישים.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

מסכימה איתך במידה מסוימת, Y. Welis

באמת חבל שאין בעברית מילון מוסמך אחד שעליו אפשר להישען ולהביא טיעון סופי, זו בהחלט בעיה שעולה לדיון פעמים רבות. גם האקדמיה משנה דעתה חדשות לבקרים בנושאים שונים ובמילים שונות. מצד שני, אפשר לראות בזה משהו מעניין, מחדד למחשבה, מרתק, רב-גוני. לשפה יש פנים רבות וצדדים רבים ולא לחינם אנשים לומדים לשון ובלשנות וחקר שפות במשך שנים רבות. התוֹלָדוֹת רבות ומגוונות.

 

[nutmeg]

כן באמת חבל?

הרי שפה אינה משהו סינטטי וקבוע ומקובע בחוקים. כל עוד אנשים משתמשים בה יחולו בה שינויים, תהיה יצירתיות, ודברים יזוזו - למרות שזה לא נוח לעורכים לשוניים ומעצבן אותם...

 

[Boojie]

תפישה ותפיסה זו אותה מילה,

כמו לפרוס ולפרוש, לשרטט ולסרטט וכדומה. האקדמיה החליטה שבמילים שיש בהן שתי צורות כתיב, יש להעדיף את הצורה שבס', אבל אני אישית חושבת שלפעמים יש יותר יופי במילים שיש בהן ש', ומעבר לכך, הרבה פעמים משתמשים בהבחנה בין הס' לש' כדי ליצור בידול משמעויות - בדיוק כמו הבידול בין תפישה (מנטלית) לתפיסה (פיזית), או בין פריסה (של לחם) לפרישה (של כנפיים) וכו'.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

אותה מילה עם שתי משמעויות

האם זו לא סתירה? אם יש 2 משמעויות, משמע, המילה רק נשמעת אותה מילה אבל הכוונה שונה בכל פעם שכותבים עם ש' או עם ס'. נכון שזו לא שגיאה, אבל נהוג לעשות את האבחנה בין תפישה (מנטלית) ותפיסה (פיזית) פריסה (של לחם) ופרישה (של כנפיים) ולכן, ברגע שיש בידול משמעויות, המילה כבר אינה אותה מילה. עדיין, אם תכתבי פרשתי לחם, זו לא תהייה שגיאה מבחינת התקניות, אבל לי אישית זה צורם, וזה אכן עניין של העדפה. הנטייה הרווחת היא לבדל בין שתי האפשרויות.

 

[Eldad S]

פרשתי לחם

תהיה שגיאה: you don't spread out bread... לחם פורסים. ואכן, מדובר על פרוסות (ולא על פרושות לחם

). פרשתי שטיח, הוא פרש את את משנתו. נדמה לי שב"תפיסה" לעומת "תפישה" אכן יש ערוב משמעים (גם על פי המילון; לעומת זאת, בפרישה לעומת פריסה יש שוני, הבידול נשמר עדיין - לפחות על פי השימוש.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

שוב, אלדד, זו לא שגיאה. אבל...

זה לא נשמע טוב ולא נראה, טיפוגרפית, טוב. מעבר לזה, אל תיקח דוגמא מאנגלית. זה לא תמיד מתאים. אי אפשר לעשות את ההקבלה בין השפות. שהרי התרגום הוא לא תמיד מילולי בדיוק. בוא נסכים על זה שעדיף לבדל גם בפרישה וגם בתפישה

מקובל?

 

[Eldad S]

מקובל.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

../images/Emo141.gif