שתי שאלות

שתי שאלות

אני צריך שתעזור לי-אני חושב שיש משהו דפוק לגמרי בתפיסה שלי? בו ניקח לדוגמא את טקס סיום בית-ספר שלי, אחד מהאירועים הכי משמחים בחיי אם לא הכי... היה כל כך כייף ומרגש ואחר כך גם הייתה מסיבה אדירה,אז בואו נגיד שברמת הכייף זה היה ברמה 9.7. עכשיו אני מסתכל אחורה על האירוע הזה ואני שואל את עצמי את השאלה שאני שואל את עצמי כמטע על כל דבר בחיים- "מה יצא לי מזה?" בסדר היה מאוד כייף ואז מה? כאילו מה עכשיו? אני כבר לא מרגיש את הכייף הזה ואני לא חושב שזה שינה אותי. משהו לא בסדר עם התפיסה הזאת-תעזרו לי
 

Heraclitus

New member
עדיף לא ליהנות מלכתחילה?

רוב הזמן עדיף פשוט ליהנות בלי לחשוב יותר מדי. לא בזמן שנהנים, ולא אחר כך. סתם עושה כאב ראש... בכלל, לדעתי רוב החוויות שאתה חווה בחיים, גם כאלה שהן לכאורה כיף חסר משמעות, משאירות בך משהו, אם לא רק בתת-מודע.
 
החיים והכייף

תחשוב כאילו רגעי השיא הם יהלומים שמשובצים בענק התלוי על צווארך. יהלומים לא נראים טוב על חוט תפירה נכון? ובכן, רקום לך חוט זהב: קרא ספרים, דבר עם עצמך (לבד או בעזרת יועץ) ומצא כיוון משמעותי של צמיחה אישית. שום רגע של כייף כשהוא לעצמו לא אמור לשנות אותך, לא יכול לשנות אותך ולא צריך לשנות אותך. רק אתה יכול לשנות אותך! ברוך הבא לפורום! להתראות, ישראל
 
אז למה לעשות את הדברים האלה של

הכייף? רגע אולי אני מתחיל להבין? בשביל שאני ירגיש טוב...בגלל שאני מרגיש טוב אז אני גם עושה טוב לאחרים...וגם החיים שלי הרבה יותר טובים. ואללה תודה על העזרה
 
שאלה שניה

מה אתם אומרים על הקבלה? יש פה מישהו שניסה? אני ישמח לשמוע חוויות... אני התחלתי להתעניין בעניין ושמעתי כמה הרצאות וקראתי כמה מאמרים. מאוד התרשמתי מהקבלה ואני חושב שזה מאוד חשוב,אבל מישהו העיר את עיני ואמר שהקבלה בעצם מנסה לגרום לאדם להתנהג כנגד טבעו וזה יכול לשגע אותו,האו ציטט גם איזה משפט שאמר שרק אנשים שהם גדולים בתורה יכולים להתחיל ללמוד את זה,אז מה אתם אומרים על זה? ומצד שני אני אמרתי לו שגם החוקים בתורה ניתנו לנו רק בגלל ש"אלוהים" לא סמך עלינו ועל אופי האדם אז הוא היה חייב להמציא ח ו ק אשכרה בשביל שאנחנו נתנהג כמו "בני אדם" בגלל זה גם אמרתי פעם בכינוי הקודם שלי"המוסרי" שבשביל להרגיש טוב עם עצמי אני חייב לצאת לרגע מהחוקים והדפוסים שהחברה דורשת ממני ופשוט להיות עצמי. בקיצור במה הקבלה שונה בהרבה מבחינת התנהגות האדם מאשר התורה?
 

hilabarak

New member
תראה הקבלה והסופיזם והבודהיזם

והזן חושפים בפנייך עוצמות חיים שאתה לא רגיל להם. בגלל ההיבט המדיטטיבי שלהם. בסיכומו של דבר מזווית זו או אחרת הן מביאות אותך לשלוט בעולמך דרך ריסון התודעה. הטענה היא שכאתה מפסיק את הקשקשת של השכל, כאילו הפסקת לערבל את "כוס החיים". המיים ניהיים צלולים השקט נכנס ואז אתה מפעיל את השכל ולא הוא אותך. אדם שמתאמן במדיטציה מגיע לעוצמת חיים שהם לא רחוקות מאלו שמדווחים אנשים שלוקחים סמים. לעוצמות האלו יש נטייה לערער את המציאות, אני אישית בדיוק כמו רבים כאן, הייתי רגיל לרעש פנימי ולפחדים. ופתאום מצאתי עצמי שקט ממוקד חד, ראיתי את פרחי הגינה ליד הבית שמעולם לא מתי אליהם לב וכולי. זו מציאות שונה אליה אתה נקלע. טובה הרבה יותר, אבל שונה. אם אתה קיצוני במהות, אז זה גורם לך להיסחף. אם אתה מתון אז אין בעייה. ככה שבעיני אין קשר ל"אלוהים" שסומך על האדם. אלו תורות בדוקות ומוכחות שמאפשרות שינוי מציאות וראוי להיזהר בהם.
 
זה משהו שהתעסקתי בו הרבה זמן..

ממש הרבה זמן..בגלל זה הרבה דברים ניראים לי כבזבוז.בגלל זה צריך לתפוס את המשמעות בעוד רבדים חוץ מאותו הרובד של -מה זה נתן לי אחר כך-או-מה יצא לי מיזה-כי יש גם ערך לרגע עצמו,ולחוויה עצמה,וצריך לנסות דברים חדשים גם אם מההתחלה אתה לא יודע לאן נכנסת-מי יודע מה ייקרה לך שם או לאן זה ייקח אותך. אבל בכל מקרה,אחריי שהתעסקתי בדילמה הזו,הגעתי למסקנה שאם אני ייעשה דברים שהם משמעותיים וחשובים לי אז לא ארגיש את "הרגשות הלוואי"האלו של מה יצא לי מיזה,אלא אדע שקידמתי את המטרה שלי ופשוט עשיתי את מה שאני באמת רוצה..ככה שברגע עצמו לא ארגיש שהוא בזבוז מבחינתי ושלא לקחתי אחר כך משהו מלמד מיזה,אלא שהלכתי בכיוון המטרה שלי ושהגשמתי את הרצונות שלי. וחוץ מיזה שמכל דבר אפשר ללמוד. עבדתי בשיפודייה פעם,וממש לא הבנתי למה אני עושה את זה,זה היה לי לעיתים שיעמום אחד גדול(חח עבדתי רק שבוע כי אחר כך המקום נסגר)בכל מקרה בשבוע הזה הייתי בתקופה ממש קשה,ועדיין הכרחתי את עצמי לעשות משהו ולעבוד,והשכל שלי אמר לי שזה בזבוז אחד גדול כי בסופו של דבר ייצא לי מיזה רק 1000 שקל ויופי,כסף זה לא מה שמעניין אותי,וחוץ מיזה שהייתי בדכאון אז לא רציתי לעשות כלום ולא ללכת לשום מקום.(זו הייתה הגישה לפני שהתחלתי לעבוד)ויחד עם זאת אמרתי לעצמי ללכת על זה,ובאמת עשיתי את זה וחוויתי שם כלכך הרבה דברים...דברים שבאמת גרמו לי להסתכל על דברים קצת אחרת,וזו הריי מהות החיים מבחינתי..ללמוד,להשתנות.גם בדברים הכי פשוטים אתה לומד,אני למדתי מאיך שהבוס לי התייחס אליי על יחסים אנושיים בין בניי אדם,על איך שהתנהגתי מול לקוחות על עצמי,על דרך העבודה שלי,ובכלל הרהורים על מקומות עבודה וחברה..כך שמהדברים שניראים הכי סתמיים,לי לפחות,אני למדתי המון. וכן,גם להרגיש טוב זוהי מטרה בפניי עצמה.אני באופן אישי פחות שמה אותה בדגש אבל כנראה שזה גם ממש חשוב. רק שתדע-זה מש מדהים,כי לא שמעתי עוד מישהו שחשב בדיוק על זה..כי זו מחשבה מאוד ספציפית כזו.בכל מקרה מזדהה!ויהיה טוב.
 
אולי יש ביננו טלפתיה...

סתם סתם...כן לא פוגשים הרבה אנשים שמתענינים וחושבים על אותם נושאים כמונו...
 

hilabarak

New member
יש מילארד איש שחושבים בדיוק

על זה - הבודהיסטים. אם תקראו קצת את הדאלי למה (יותר קל מאשר ללמוד את בודהא), תראו שלטענתו מטרת החיים היא להרגיש טוב. ואתה יכול לעשות זאת דרך היכולת להבין אנשים ולחוות. אין ספק שבודהא גם הוא חיפש תרופה ל"אי נחת" במילים אחרות ניסה למצוא מענה לשאלה "איך פשוט אפשר להרגיש טוב עם עצמך". כבר כתבתי על זה מספיק, פשוט אני נדהם מהעובדה שאנשים מערביים (כולל אני עד לא מזמן) מחפשים תשובות לשאלות שכבר לפני 2,500 שנה מצאו להן תשובה. ומאז עוד התפתחו ושיכללו וכולי. תחשבו שבשנת 4,500 לספירה יישב מישהו וינסה להבין את הקשר בין חומר לאנרגייה. בעוד איינשטיין מצא את הנוסחא כבר לפני 100 שנה ומאז התפתחו כבר תורת הקוונטים ועוד חידושים שאינני בקיא בהם. זה לא ברור איך החומר הזה לא נגיש אלינו ואנחנו פשוט מנסים להמציא את הגלגל כשכבר יש אנשים שנוהגים במרצדסים.
 
למעלה