תאומות בנות 10 "דחוף"

שולי חן

New member
תאומות בנות 10 "דחוף"

אנו זוג ל-4 בנות תאומות בנות 10, 6, 4 מקסימות ונהדרות בעייתינו היא כזאת: 1. התאומות שלנו פשוט לא מפסיקות לריב אחת עם השנייה ולרגע לא מסתדרות וכשהן מסתדרות אני מחמיאה להן איזה מקסים לראות אותן כך. הן רבות על התשומת לב של הקטנה, הן רבות על הסידור בית, על החברות אחת של השניה. מאוד רע לנו עם זה כי לא יז יחסים מאוד טובים על אחיותיי אני בכל יום מדברת איתן בטלפון ונפגשות בימי הולדת אחת שהשניה ובנותיי יודעות ושומעות ורואות את זה כמה אני מייחלת להיות בחברתן. אני משתדלת לא להתערב להן כשהן מתווכחות או כשהן רבות אבל כשזה מגיע ליד אלימות אני מרימה יידים. מה אני אמורה לעשות ואיך להתמודד? 2. אחת מתאומותיי מאוד רגישה על כל שטות היא בוכה. לדוגמא: התשומת לב של אחותה הקטנה עברה לתאומתה היא מייד מתחילה לבכות. או היא לא רצתה להתקלח אז בעלי ישב איתה וניסה להסביר לה שכבר יומיים היא לא התקלחה וזה קיץ וצריך להתקלח היא מייד מזילה דמעות. בקיצור על כל שטות. שאלנו אותה למה את ככה היא משיבה מה לעשות אני רגישה. היא עוברת לאחרונה תקופה קשה חברתה הטובה ביותר עוברת לבית=ספר אחר. אמרנו לה שהיא עדיין תוכל לבקר אותה בשנה הבאה (היא גרה ביישוב אחר (איפה שהיא לומדת שככה אין בעיה להגיע אליה) וגם אמה של הילדה הסכימה לבוא ולקחת אותה מתי שתצטרך היא מאוד אוהבת אותה. בקיצור אנחנו אמורים להבין אותה לוותר לה או לא אנחנו ממש אובדי עצות. להגיד בכל דבר בגלל שהיא עוברת תקופה קשה נוותר לה אי אפשר. תודה מראש.
 
תקשורת בין אחים

שלום רב שולי, לשאלתך הראשונה: תקשורת בין אחים/יות כוללת גם חילוקי דעות. במצבים אלה הילדות נדרשות לנהל מו"מ, להתפשר, לוותר, לחלוק, לנהל דיאלוג ולהגיע להסכמות. אלה רגעים של בדיקת עצמי, בחינת כוחותיי ורכישת מיומנויות חברתיות שלא יסולאו בפז. מה שקורה בפועל אנחנו ההורים ( מכוונות טובות, להשכין שלום, להוציא את הצדק לאור ולהביא לרגיעה) מגיבים בדרכים שונות. אתם למדתם לא להתערב. יחד עם זאת, אתם מתערבים כאשר התקשורת הופכת אלימה ( ובצדק) אלא שבאותם רגעים הילדות לומדות שאצלכם בבית תשומת לב על הסכסוכים שלהם מקבלים כאשר יש תגרה אלימה ( לפני כן אין התיחסות). משמעות הדבר (המסקנה הלא מודעת שלהם ) היא לייצר מריבה עסיסית, קולנית ואלימה כדי לזכות סוף סוף בתשומת ליבכם. מה עושים? אופציה ראשונה, נכנסים לתמונה כשהמריבה בניצנים, בלי לנקוט עמדה ובלי לשפוט. אופציה שניה, (עליה מודיעים מראש) לא מתערבים גם כשהמריבה עולה טונים עם המסר:" גדלתן ולכן החלטתי לסמוך עליכן ולאפשר לכן להתמודד עם הסכסוכים שלכן בעצמכן " זה דורש איפוק גדול ועקביות מלאה. שתי האופציות הנ"ל הן בחזקת תגובות( כיבוי שרפות). הורים מנהיגים עוסקים ביוזמתם גם בבנייה. ילדים מחנכים בשעות שקטות ורגועות. בהן מקיימים שיחות ומלמדים ילדים דרכים לניהול קונפליקטים. אגב, דרכים אלה נלמדות בהרחבה בבית ספר להורים. בנוגע לשאלה שנייה מזמינה אותך לקרוא את תשובתי מהבוקר תחת הכותרת:" ‫הילדה מחפשת לקבל תשומת לב ייחודית.‬ " להשתמע, עינת
 
למעלה