תאומות-החסכים במלואם
שלום!! שמנו הוא מיכל ומרים וכידוע..(או שלא) אנחנו תאומות בגיל 15..בדיוק בשלהי הגיל המגעיל...גיל ההתבגרות..כן, כן.. ברצוננו לספר ולמחות על חסכים והפרעות התנהגות שנגרמו ע"י עצם העובדה-שנולדו כזוג. עוד מההתחלה שחלקנו את רחם אימנו חשנו בתיסכול שנוצר עקב הצפיפות והמחנק.מיכל אפילו נחנקה ע"י חבל הטבור..(מיכל: אני יודעת שזאת היתה מזימה של מרים להרוג אותי..וזה לא הצליח לה!!! תגובת מרים: עלאק!! גם כן את..) עקב העובדה המצערת שנולדו בניתוח קיסרי למרים נגרמה בעיה בריאותית..וכליתה החביבה נפגעה ולא מתפקדת בקושי...(מיכל: אבוי!! מרים: את רואה מיכל!!! הכל היה מזימה שלך מלכתחילה..) שמו אותנו באינקובטור חביב וחמים..וזהו החסך הראשון שלנו..חסך הרחם..חסר לנו חודש רחם!! חוצפה!! ומה גם, אמא לא חיבקה אותנו לאחר הלידה..חסך חיבוק אימא הראשוני... וכך גדלנו לנו באינקובטור..מיכל שהיתה חזקה יותר ממרים, השתחררה הביתה (מרים נשארה באינקובטור) את מיכל קיבלו בחום ואהבה..בעוד שמרים סבלה בבית החולים בבדידותה.. לאחר שבוע גם מרים היתה חזקה דייה כדי להשתחרר הביתה.. מרים התקבלה בשמחה ובגיל לבית. מה שמביא אותנו לאחינו הגדול..עודד, פתאום נחתו עליו שתי קופיפות זיערות וצווחניות..הוא לא ידע מה לעשות!! אמא ואבא הם זוג, מיכל ומרים הם זוג.ורק הוא לבדו עודד הבודד..ובכך נגרם לו משבר בתא המשפחתי... מיכל ומרים גדלו ושיחקו ושברו את המוסכומות ולא פיתחו שפה אישית..(כידוע לתאומים אמורה להיות שפה אישית..אך לא!! אצלנו לא היה!) מרים ומיכל הקטנות הקשיבו לאמא ואבא שכל הזמן פנו אליהם כאל צמד...(כלומר יחיד) "אתן באות לשחק?" "רוצות לאכול"..(קבינימאט!! אנחנו לא אותו בן אדם!!) התשובה תמיד היתה מפי צד אחד ובכך נגרם לנו שיבושי לשון ושפה של יחיד ורבים, מה גם שתמיד מיכל נהגה לענות ובכך מרים לא ביטאה את מה שרצתה.. הם המשיכו לגדול בעודם סובלות מאי פיתוח של אישותם ועם חוסר אינודאליסטיות.. 2 התינוקות החמודות המשיכו לגדול, לאכול ולצווח בקולי קולות..אמא המסכנה לא התגברה על כל כך הרבה בבת אחת ובכך נגרם לך משקע נפשי של בדידות פיזית ונפשית גדולה שנגרה ע"י חוסר שינה, ואי הצלחת התמודדות עם 2 תינוקות בבת אחת. מיכל שהרגישה שהיא כלואה בתוך תא התאומות, וחיפשה את ההגנה של האח הגדול, בלית ברירה היא הלכה לעודד, מיכל ועודד התקרבו זה לזו, ומרים נשארה לבד, ונתן דוגמא: יום אחד שהורינו החביבים החליט שדיי לצחנה הם החליט לקלח את 3 הילדים..(תחשבו על האמבטיות של פעם.= הגיגיות..) מיכל ועודד היו באותה גיגית ומרים נשארה בגיגית נפרדת, הורינו החביבים שמו ב2 הגיגיות צעצועי אמבט לשמח את לב הילדים, אך אויה! פתאום כל הצעצועים מצאו את עצמם בגיגית של מיכל ועודד ומרים נשארה מחוסרת צעצועים, (מרים: הם גם השפריצו עליי בנוסף להכל!" והיה קצף!!) ובכך נגרם למרים חסך אחים.. כפי שאתם רואים מיכל היתה טיפה יותר דומיננטית ממרים, היא תמיד משכה את תשומת הלב של כולם, בעוד מרים דחוקה הצידה, אמא שלא ידעה איך להמודד עם זה, חילקה את תשומת ליבה באי שיוון ונקרעה בן הרצון לשתף את מרים ובין הרצון לעודד את מיכל, ובכך נגרם חוסר שיווין בחלוקת תשומת הלב של האם, ועד היום אנו סובלות, מיכל נהפכה לאחות הדומיננטית והרגישה בניסיון אמא לשתף את מרים ובכך בעצם לא קיבלה היא עצמה תשומת לב מספקת, ועד היום מרים סובלת מאי קבלת תשומת לב מהסביבה בעוד אחותה הדומיננטית שולטת.. עד היום הם סובלות מחוסר פיתוח אישיותם ועדיין מרגישות שמתיחסים אליהם כאל "אחד" והקריאה "מיכל ומרים" מהדהדת באוזנינו עד היום... בקיצור לפני שאתם מביאים תאומים לעולם אנא חישבו קודם: הם הורסים את המשפחה!! מניסיון אישי... סתאאאאאאאם "ילדים זה ברכה" בכל צורה שהיא.. אז מזל טוב לכלולם!!! ורוב תודות על ההקשבה(קריאה) מיכל ומרים (יום) התאומות עם החסכים והמשקעים הנפשיים
שלום!! שמנו הוא מיכל ומרים וכידוע..(או שלא) אנחנו תאומות בגיל 15..בדיוק בשלהי הגיל המגעיל...גיל ההתבגרות..כן, כן.. ברצוננו לספר ולמחות על חסכים והפרעות התנהגות שנגרמו ע"י עצם העובדה-שנולדו כזוג. עוד מההתחלה שחלקנו את רחם אימנו חשנו בתיסכול שנוצר עקב הצפיפות והמחנק.מיכל אפילו נחנקה ע"י חבל הטבור..(מיכל: אני יודעת שזאת היתה מזימה של מרים להרוג אותי..וזה לא הצליח לה!!! תגובת מרים: עלאק!! גם כן את..) עקב העובדה המצערת שנולדו בניתוח קיסרי למרים נגרמה בעיה בריאותית..וכליתה החביבה נפגעה ולא מתפקדת בקושי...(מיכל: אבוי!! מרים: את רואה מיכל!!! הכל היה מזימה שלך מלכתחילה..) שמו אותנו באינקובטור חביב וחמים..וזהו החסך הראשון שלנו..חסך הרחם..חסר לנו חודש רחם!! חוצפה!! ומה גם, אמא לא חיבקה אותנו לאחר הלידה..חסך חיבוק אימא הראשוני... וכך גדלנו לנו באינקובטור..מיכל שהיתה חזקה יותר ממרים, השתחררה הביתה (מרים נשארה באינקובטור) את מיכל קיבלו בחום ואהבה..בעוד שמרים סבלה בבית החולים בבדידותה.. לאחר שבוע גם מרים היתה חזקה דייה כדי להשתחרר הביתה.. מרים התקבלה בשמחה ובגיל לבית. מה שמביא אותנו לאחינו הגדול..עודד, פתאום נחתו עליו שתי קופיפות זיערות וצווחניות..הוא לא ידע מה לעשות!! אמא ואבא הם זוג, מיכל ומרים הם זוג.ורק הוא לבדו עודד הבודד..ובכך נגרם לו משבר בתא המשפחתי... מיכל ומרים גדלו ושיחקו ושברו את המוסכומות ולא פיתחו שפה אישית..(כידוע לתאומים אמורה להיות שפה אישית..אך לא!! אצלנו לא היה!) מרים ומיכל הקטנות הקשיבו לאמא ואבא שכל הזמן פנו אליהם כאל צמד...(כלומר יחיד) "אתן באות לשחק?" "רוצות לאכול"..(קבינימאט!! אנחנו לא אותו בן אדם!!) התשובה תמיד היתה מפי צד אחד ובכך נגרם לנו שיבושי לשון ושפה של יחיד ורבים, מה גם שתמיד מיכל נהגה לענות ובכך מרים לא ביטאה את מה שרצתה.. הם המשיכו לגדול בעודם סובלות מאי פיתוח של אישותם ועם חוסר אינודאליסטיות.. 2 התינוקות החמודות המשיכו לגדול, לאכול ולצווח בקולי קולות..אמא המסכנה לא התגברה על כל כך הרבה בבת אחת ובכך נגרם לך משקע נפשי של בדידות פיזית ונפשית גדולה שנגרה ע"י חוסר שינה, ואי הצלחת התמודדות עם 2 תינוקות בבת אחת. מיכל שהרגישה שהיא כלואה בתוך תא התאומות, וחיפשה את ההגנה של האח הגדול, בלית ברירה היא הלכה לעודד, מיכל ועודד התקרבו זה לזו, ומרים נשארה לבד, ונתן דוגמא: יום אחד שהורינו החביבים החליט שדיי לצחנה הם החליט לקלח את 3 הילדים..(תחשבו על האמבטיות של פעם.= הגיגיות..) מיכל ועודד היו באותה גיגית ומרים נשארה בגיגית נפרדת, הורינו החביבים שמו ב2 הגיגיות צעצועי אמבט לשמח את לב הילדים, אך אויה! פתאום כל הצעצועים מצאו את עצמם בגיגית של מיכל ועודד ומרים נשארה מחוסרת צעצועים, (מרים: הם גם השפריצו עליי בנוסף להכל!" והיה קצף!!) ובכך נגרם למרים חסך אחים.. כפי שאתם רואים מיכל היתה טיפה יותר דומיננטית ממרים, היא תמיד משכה את תשומת הלב של כולם, בעוד מרים דחוקה הצידה, אמא שלא ידעה איך להמודד עם זה, חילקה את תשומת ליבה באי שיוון ונקרעה בן הרצון לשתף את מרים ובין הרצון לעודד את מיכל, ובכך נגרם חוסר שיווין בחלוקת תשומת הלב של האם, ועד היום אנו סובלות, מיכל נהפכה לאחות הדומיננטית והרגישה בניסיון אמא לשתף את מרים ובכך בעצם לא קיבלה היא עצמה תשומת לב מספקת, ועד היום מרים סובלת מאי קבלת תשומת לב מהסביבה בעוד אחותה הדומיננטית שולטת.. עד היום הם סובלות מחוסר פיתוח אישיותם ועדיין מרגישות שמתיחסים אליהם כאל "אחד" והקריאה "מיכל ומרים" מהדהדת באוזנינו עד היום... בקיצור לפני שאתם מביאים תאומים לעולם אנא חישבו קודם: הם הורסים את המשפחה!! מניסיון אישי... סתאאאאאאאם "ילדים זה ברכה" בכל צורה שהיא.. אז מזל טוב לכלולם!!! ורוב תודות על ההקשבה(קריאה) מיכל ומרים (יום) התאומות עם החסכים והמשקעים הנפשיים