לדעתי עדיף קודם כל למצות הליכים מול המל"ל
מה הטקטיקה העומדת מאחורי ההחלטה לא לתבוע מהביטוח הלאומי? - לדעתי, עצלנות. העניין כרוך בעבודה קשה. בבית המשפט, במקרה שיש ראיה לנזק בית משפט ממנה מומחה. המומחה בודק אותך, כאשר אתהה לבד מתייצב לבדיקה, ונותן חוות דעת עם קביעה מהם אחוזי נכות צמיתה עם בכלל. זהו. הוא קבע ואין מה לעשות עם זה (אפשר להפנות שאלות הבהרה למומחה... אבל זה לא ממש ישנה את קביעתו). בביטוח לאומי יש ועדה מדרג ראשון - בודק אותך רופא. אתה מגיע עם עו"ד שטוען בפני הועדה, דבר שאינו קיים בביה"מ. הועדה קובעת נכות אם נותרה. במידה שההחלטה לא מוצעת חן בעיניך - אתה יכול לערור לועדת עררים - דבר שלא מתאפשר בביטוח לאומי. אם החלטה של ועדת עררים גם לא מספקת, ועם עו"ד סבור שנותרה נכות, או נותרה נכות גבוהה יותר, אפשר לפנות בערעור לבית הדין. אם השופט ישתכנע, הוא יכול להחזיר את הדיון לועדה. כאן הרבה יותר עבודה קשה, וגם נגרשת בקיעות בהליכים מול מל"ל. לטעמי, ישנה עדיפות ברורה למצות הליכים מול ביטוח הלאומי. זו בררת מחדל. יחד עם זה, לפעמים, יש מקרים - לרוב מקרים פשוטים, שכלל לא נעשית בהם פניה למל"ל ומגישים ישר תביעה לביה"מ. אם עו"ד שלך סבור שנותרה לך נכות, יש לשקול ברצינות לקבוע נכות במל"ל - סיכוי לקביעה גדולה יותר אם עושים עבודה קשה.
