תאונת דרכים ששינתה את חיי

אמה 26

New member
תאונת דרכים ששינתה את חיי

אני בת 26 נפצעתי קשה מאד לפני כ- 4 שנים בתאונת דרכים שברתי כמעט כל חלק בגוף עברתי עשרות ניתוחים והיום אני במצב שהגוף שלי בקושי מתפקד אני על קוקטייל של תרופות ובנוסף אני סובלת מכאב כרוני מטורף אני על מינון מטורף של מורפיום אז כמובן שאני תשושה וחסרת כוחות וברור שאני מודה שניצלתי ממוות אבל נורא קשה לי אני 4 שנים במיטה בקושי מתפקדת אני נורא בודדה וקשה לי לצאת מהמעגל הזה בגלל הקושי הפיזי...
 

Lady Stark

New member
אמה

מצטערת לשמוע שכל כך קשה לך. נשמע שאת פייטרית רצינית, עם כל מה שאת עוברת.
אני קודם כל מזמינה אותך בחום להיכנס לקהילה החמודה שבנינו פה ולשתף אותנו וגם לתת מחכמתך לאחרים.
לגבי המצב שלך, האם את עוברת טיפול פסיכולוגי על מנת להקל על הדכדוך?
 

אמה 26

New member
:(

תודה רבה על התגובה וההבנה
הייתי בטיפול פסיכולוגי שליווה אותי בכל תקופת הניתוחים והפסיכולוגית שלי עזבה לארהב נורא קשה לי לתת אמון במטפל חדש
אני מאד חזקה עד עכשיו הייתי במוד השרדותי ולא חשבתי לשנייה מה קורה לי בכלל ופתאום זה בא לי בבום שאני מגיל 21 וחצי לא יוצאת מהמיטה ואם אני יוצאת זה לרופאים בלבד הייתי אמורה להתחיל לימודי פסיכולוגיה בבר אילן וחודש לפני נפצעתי... אני מאד מעריכה את זה שאני בחיים אבל בחודש האחרון אני פתאום בדאון מטורף שאני לא מצליחה לצאת ממנו וברור שכל הסובבים אותי לא יודעים איך לעזור לי אני פשוט שבורה
 

Lady Stark

New member
יקירתי

לפעמים הדאון משתלט ואנחנו קצת נשברים. יכול מאוד שזו רק תקופה ולא מצב קבוע. ממליצה בחום שתבקשי המלצות למטפלים טובים כדי שתוכלי לחזור למסלול טיפולי בו מלווים אותך. אני בטוחה שיהיו אנשים כאן בפורום שישמחו לתת לך המלצות.
אולי גם שווה לך להתחיל לימודים במסגרת ביתית. יש מוסדות כמו האוניברסיטה הפתוחה שמאפשרים זאת.
 

אמה 26

New member
תודה על היחס

האמת שאני ממש התרסקתי ויש לי כעס נוראי על עצמי שאני ככה אני מהרגע שנפצעתי עם המון מסכות אני תמיד צוחקת ומחייכת אפילו שקשה לי מתאפרת מתלבשת אפילו אם אני לא יוצאת מהבית אני לא מוכנה שלרגע ירחמו עליי אני משדרת המון כוח וביטחון המשפחה שלי והבן זוג שלי התמוטטו כשנפצעתי ומצאתי את עצמי תומכת ומעודדת אותם שזה לא סוף העולם שזה קרה לי אז אני נורא לבד ברגשות שלי ולגבי הלימודים אני לא יכולה כרגע כי אני כל כך מסטולה מהמורפיום שזה לא אפשרי
אני נורא מעריכה שקיבלתם אותי בחום
 
מוכר לי הקטע של המסכות

אכן צריך להוריד אותן, אם לא כולן ביחד לפחות בפני אנשים קרובים שאפשר לסמוך עליהם. מנסיון, אפילו אחד שניים שבאמת מבינים אותך זה עוזר בהתמודדות.
 
היי אמה


כמו שסטארק אמרה, את נשמעת פייטרית. את מדהימה.
באמת שיש פה אנשים מקסימים ואני בטוחה שתמצאי את המקום שלך בינינו.
אני גם ממליצה לך בחום לבקש המלצות על מטפלים חדשים, שיהיה לך מישהו שתוכלי להישען אליו ולהתפרק מולו. זה כואב להישאר עם כל הרגשות נעולים בפנים בשביל לא לפגוע באנשים האהובים עלייך.
אל תרגישי בלחץ עם הלימודים. תעמידי בעדיפות ראשונה שלך כרגע להרגיש טוב יותר וכשתרצי לדבר על זה, כולנו נהיה פה גם בשביל זה.

את לא לבד
 
למעלה