תאונת צלילה כפי שפורסמה בקב' פאואר סקובה

giladshay

New member
תאונת צלילה כפי שפורסמה בקב' פאואר סקובה

למי שדובר אנגלית- יכול רק להרוויח מכך, להלן:

When the dive community loses a fellow member, one of the oft asked questions is, “why?”... or, “How could this have happened?”. Rarely do we get a satisfying answer. Closure is what we seek, but it’s sometimes very hard to come by in our sport.

Today, though, we have a fairly concrete answer as to why we lost our friend and fellow diver, Henry Cook, last November. Steel yourself because it’s not going to be easy to digest or accept. Please understand I’m not going to write anything resembling a full incident report here nor will I share all the details known to me. Instead my hope is to 1)Give a margin of closure to those who knew and loved Hank and 2)Provide a few emphatic lessons learned for those of us who continue on. I think Hank would approve.

Remember that Hank was lost during an oil rigs trip aboard a dive charter out of San Pedro. Third dive of the day, the first two having been on the Olympic wreck and Ellen/Elly oil rig complex respectively. On the third dive on the oil rig, Hank expressed his desire to “go a bit deeper” in order to get some of the larger scallops. (Scallops tend to get bigger the further down one goes simply because fewer divers venture to the deeper regions of sport depth.)

Approximately nine minutes into the dive, at depths between 110 - 133 fsw, as they were shucking scallops in-place on the support pylons, Hank’s partner looked over the few feet to Hank... and Hank was limp, rapidly descending tank-first, reg out of his mouth. The partner chased Hank down quite deeply, but was unable to arrest Hank’s rapid decent and was forced to make for the surface himself once 167 fsw was reached.

I don’t even know how to lead up to this next part, so I’m just going to say it: Although he had a steel 100 (29.7% Nitrox) on his back, Hank ran out of air at the nine minute mark because, at the beginning of his dive, he mistakenly put the regulator from his bailout 19 cu ft cylinder into his mouth instead of the reg attached to his primary 100 tank. He unknowingly breathed the entire dive off his much smaller bailout bottle. Upon postmortem analysis, his main 100 tank was virtually full. (Just a tiny amount gone that would’ve been necessary for him to add air to his drysuit on the way to depth.)

Although there wasn’t enough air in the 19 to analyze, it was marked as having 32% Nitrox, which would have put Hank well past his MOD during the harvesting portion of his dive. Whether an O2 toxicity hit played any part in the incident will forever be unknown, but one statement in a report shares that Hank was seen “shaking” on the way down.

Although Hank was also revealed to have coronary artery disease, the medical examiner stated that most likely played no part in the incident.

As I read the investigative report, I found myself saddened and horrified all over again. If ever there was a dive fatality that didn’t need to happen it was this one.
I’m going to end this post with a few lessons learned, because I do think it’s what Hank would want... some type of good to come out of this tragedy. Here’s my takeaway:
The pre-dive safety/buddy check is essential and mandatory. One was not accomplished in this instance. There’s actually a picture of Hank as he was getting ready to giant-stride off the boat. He’s clearly shown with his bailout reg in his mouth. His dangling primary reg could’ve been a glaring giveaway during a thorough buddy-check. --- (I wish I could say this is the only time I’ve heard of something like this, but it happened in our group several years ago at San Clemente. Experienced diver & photographer goes solo diving at night... only to discover 15 minutes into the dive he’s out of air because he’d been mistakenly, unknowingly breathing off his pony.)
Bailout/pony regs (as well as “alternate” or secondary regs) should be brightly, obviously marked (most times with obnoxious colors like neon green, yellow, or orange) not just for your partner to see, but in order for you to see what you’re putting into your mouth.
Bailout/emergency cylinders (vs deco tanks) must NEVER contain a Nitrox mixture greater that that which you’re using in your primary tank... and usually must contain air (21%). This ought to be discovered during a thorough buddy check as well.
Your deepest dive of the day should be your first dive, not your last. Scallops aren’t worth it.
Do not exceed the Maximum Operating Depth (MOD) of the gas you’re breathing. (Know someone who brags about routinely diving at 1.6 partial pressure or beyond? They are not your friend and care not for your safety.)
Most importantly of all: Realize how quickly a drowning can occur. 15-25 seconds is all it takes. Add to that a sizeable water depth and it’s easy to see how rapidly bad things can happen... even if you’re sticking close to your buddy. It then behooves us to be even more attentive to our buddies. Our safety postures must be increased.
As I said above, I’ve purposefully left out details as it’s not my intention to give a full accident report here. Our hearts continue to go out to Hank’s family and friends. Don’t let his passing be for naught. Adopt a more safety-conscious posture right here and now.

Bill Powers
President, Power Scuba, a 501(c)(3) non-profit org
www.powerscuba.org
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
קודם כל תודה על השיתוף

&nbsp
בדיקת (או ליתר דיוק חוסר בדיקת) בני זוג לפני הצלילה זו בעיה שרבים מאיתנו חוטאים בה למרות שהזמן ו/או המאמץ שהיא דורשת מאיתנו הוא אפסי.
 
יש שני דברים עיקריים שאני לא מסכים איתם:

א: במיכל שאמור לשמש ביילאאוט, אסור לקחת תערובת עשירה יותר מMOD בעומק המתוכנן. בדר"כ כן יהיה נייטרוקס ולא אוויר.

ב: הצלילה העמוקה של היום ממש לא חייבת להיות הראשונה.
היתרון של להתחיל בעמוק ולסיים ברדודות זה זמן התחתית. ככל שצללנו יותר לפני, זמן התחתית יתקצר משמעותית.


המוות עצמו מיותר לגמרי, נבע בעיקר מחוסר תשומת לב לגז הננשם.
כדאי לעבור השתלמות שבה מתרגלים החלפת מיכל, ככה גם לומדים איך שמים את הווסת של המיכל סטייג'. מיקום נכון שלו בוודאות היה מונע את המקרה כמו שקרה.
 

zulufox

New member
תודה על השיתוף

יש הרבה מה ללמוד מניתוח תאונה שכזו.
נראה לי מוזר שצולל מנוסה לא ניסה את מקור האויר החלופי שלו, שבמקרה הזה היה הראשי.
להבנתי, לוקח זמן ארוך יותר להרעלת חמצן.. 9 דקות צלילה, הגעה ל 40 מטר עם 32% חמצן...
 

giladshay

New member
התייחסות קלילה לתאונה ולמגיבים

בהקשר לתאונה עצמה: כול אחד/ת יכול/ה להסיק מסקנות ולקחת את זה לאן שהוא/היא רוצה.

פותח השרשור המקורי- הסיק מסקנות שלאו דווקא יעמדו בקנה אחד עם צוללים אחרים, אך גם צריך להבין מאיפה הן נובעות.

אתייחס לכך בהמשך.

לדעתי, כאשר רוצים לנתח אירוע כזה- צריך שכול הנתונים יהיו ברורים. במקרה זה- לא ידועים מס' דברים ולכן נבצר הסקת מסקנות מדוייקות!

השיח
מסכים
.
ייתכן והתאונה הייתה נמנעת אלמלא בדיקה כזאת הייתה מתבצעת.

המדריך כריש
(א) חסרים נתונים.
למשל- לצורך מה החליט הצולל להשתמש במיכל נוסף

נוטה להסכים איתך שזאת לא קביעה מדוייקת.
(ב) למרות שבשנים האחרונות, במיוחד לאחר התפתחות מחשבי הצלילה וצלילות ה- multi level למיניהן הובהר שהצלילה האחרונה לאו-דווקא צריכה להיות הרדודה יותר.
יחד עם זאת השיטה הבטוחה והמקובלת במהלך סט צלילות- היא עדיין השיטה הישנה בה הצלילה האחרונה היא הרדודה יותר.
צללתי עם קב' זאת מס' פעמים. מנסיוני, הבקשה בתדריך הראשוני טרם כניסה לסט צלילות כזה- להקפיד על כך שהצלילה העמוקה ביותר- תהיה הראשונה.
לגבי שלושת השורות האחרונות שרשמת- אין מה להוסיף...

הzulufox
לגבי שורה אחרונה- לא, לא מדוייק.
כאשר מדובר בהרעלת חמצן (אם אכן הייתה כזאת), הרי שמדובר על פונקציה של זמן חשיפה ועומק.
כך למשל- לא ידוע עם אלו נתונים התחלתיים החלה הצלילה האחרונה (לאחר שבוצעו שתי צלילות קודמות).
להלן מס' דוגמאות שימחישו למה כוונתי:
אולי נספגו בגוף הצולל המנוח כמות חמצן כזאת בשתי הצלילות הראשונות- כך שלצלילה הבאה בתור נשארו רק 3 או 4 או 5 ד' בעומק כזה וכזה...
וזה לא שיש שם איזשהוא בוגי-מאן שב- 1.6 קורה מה שקורה (או ב- 1.5 או ב- 1.7).
הגוף "עייף" לאחר 2 צלילות עומק וכניסה לצלילה שלישית מחייבת הקפדה (מה שבפועל לא בוצע
).
האם האנלייזר כויל כהלכה?
למה כוון מחשב הצלילה?
לפי איזה אלגוריתם הוא עבד?
(לא לשכוח שמדובר על אלגוריתם מתמטי שנותן הערכה מקורבת למה שבאמת מתרחש בגוף).
לאיזה עומק הצולל באמת ירד?

לסיכום, לאיזה כיוון שלא ניקח את זה- אני חושב שיש הסכמה שהצולל ירד לצלילה האחרונה שלו כשבפיו וסת המחובר למיכל ספאר שהכיל תערובת לא מתאימה לעומק אליו הוא צלל.
אני לא הייתי מתחלף עם בן הזוג של המנוח במקרה זה. לדעתי האישית, אחריות בן-הזוג לא פחות מאחריות המנוח עצמו... עצוב
 
הסיבה להתחלה בעומק

כשתכננו צלילות לפי טבלאות, אם לא היו מתחילים מהעומק ואז מרדידים את שאר הצלילות, לא היו מסוגלים לבצע את הצלילה האחרונה בעומק.
עם כניסת מחשבי הצלילה והנייטרוקס, שמאריכים לנו את זמני השהייה בעומקים, אנחנו יכולים לנצל הרבה יותר זמן בעומק מאשר מה שהיה לפני.
אם עושים פרופיל הפוך אנחנו לא מכניסים את עצמנו לסיכון, אבל מוותרים על הרבה מקדמי בטיחות.
אני אימצתי לעצמי דרך מעולה להפחתת הסיכון לדקו. (עובד ככה בכל צלילה, אבל חשיבות גדולה בפרופיל הפוך):
עלייה איטית. עד ה20 - 9 מטר לדקה, עד ה10 - 5 מטר לדקה, עד חניית הבטיחות 3 לדקה ואחריה מטר לדקה, וגם להאריך קצת את החנייה עצמה.
זה מאפשר לחנקן לצאת בצורה הרבה יותר יעילה מהגוף, ומוריד את הסיכון בהרבה.
צריך לדעת לתכנן גם את הגזים שיש לנו בשביל לבצע עלייה איטית כזאת, בלי שייגמר האוויר או שנשתמש ב"אוויר של הבאדי" שזה ה50 באר האחרונים.

מידע בצלילות טכניות, העלייה האיטית והארכת החנייה יותר יעילים במניעת דקו מאשר שאר השיטות הקונבנצינליות (מהעמוק לרדוד לדוגמא...)
 
למעלה