שלום, תלמה. אכן התכוונתי לכך. העניין
שאליו מיקדתי הוא הצורך "להזעיק" את המשפט להצילנו בזיקה ישירה לשאלה שהולידה אותו, וכך לגרום לידע להיות משמעותי יותר בבחינת קישורו הישיר לפתרון בעיה נקודתית. על התלמיד יקל לזכור את המשפט מכיוון שהוא מקושר לדוגמה שנפתרה באמצעותו, ובסוף התהליך יבוצע סיכום בכתב של הנושא ואז נדגיש קודם את המשפט ורק אח"כ את הדוגמה שנפתרה באמצעותו. אין עוררין לגבי התאוריה והעובדות שציינת בדבר הרצף ההגיוני. האם יתכן כי במקרה ספציפי זה פתרון בשיטה של הליכה לאחור יצור עניין בשיעור, שכן רוב התלמידים בדר"כ משתעממים בתאוריה, ורוצים לגשת "ישר לעניינים". אין כאן ויתור על לימוד שיטתי של היסודות אלא שינוי בסדר שלבי הלימוד שהייתו מגדירו כשינוי טקטי ולא אסטרטגי. תודה לך על התיחסותך .
שאליו מיקדתי הוא הצורך "להזעיק" את המשפט להצילנו בזיקה ישירה לשאלה שהולידה אותו, וכך לגרום לידע להיות משמעותי יותר בבחינת קישורו הישיר לפתרון בעיה נקודתית. על התלמיד יקל לזכור את המשפט מכיוון שהוא מקושר לדוגמה שנפתרה באמצעותו, ובסוף התהליך יבוצע סיכום בכתב של הנושא ואז נדגיש קודם את המשפט ורק אח"כ את הדוגמה שנפתרה באמצעותו. אין עוררין לגבי התאוריה והעובדות שציינת בדבר הרצף ההגיוני. האם יתכן כי במקרה ספציפי זה פתרון בשיטה של הליכה לאחור יצור עניין בשיעור, שכן רוב התלמידים בדר"כ משתעממים בתאוריה, ורוצים לגשת "ישר לעניינים". אין כאן ויתור על לימוד שיטתי של היסודות אלא שינוי בסדר שלבי הלימוד שהייתו מגדירו כשינוי טקטי ולא אסטרטגי. תודה לך על התיחסותך .