תאוריה-מדוע אירגוני הגימגום בעולם

[shuky63]

תאוריה-מדוע אירגוני הגימגום בעולם

לא משקיעים מאמץ להשפיע על הרצת המחקר בנושא הגימגום? יש אירגון גימגום עולמי ואירגון ארופאי ואירגון בכל מדינה מפותחת כמעט ומלפני 5 שנים גם אירגון ישראלי.יש מספר רב של ועידות במשך השנה שבהם נפגשים ראשי האירגונים המקומיים ודנים בהבטים שונים של הגימגום.מדוע עדיין לא מנסים אם כך להריץ קמפיין עולמי שיעודד חברות הייטק ולא רק אוניברסיטאות(רוב הפיתוחים מקורם בחברות הייטק ולא באוניברסיטאות שגישתן תאורטית ולא מעשית)להשקיע כסף וזמן בפיתרון הבעיה,כי אכן חברה שתיפתור את הבעיה הזאת תתעשר ללא ספק. מי שעומד בראש האירגונים המקומיים בכל מדינה ולכן גם בראש האירגון העולמי הם לדעתי מגמגמים שללא בעיתם היו מגיעים רחוק בתחום הפוליטי מינהלי.את הפיתרון לתיסכולם הם מצאו בהתארגנות הזו.כח הערכה ובאירגונים עשירים(שלא כמו בישראל)גם כסף הם הדברים שהם מרוויחים מהעיסוק שלהם. מדוע אם כך ישאפו לפתור ולהעלים את הבעיה שמביאה להם כל טוב? יש למישהו רעיון?

 

[hilgol]

שלי יותר טובה...

שהרי גם לשיטתך,בפני אותם ראשי אירגונים שיפסיקו לגמגם לכשימצא פתרון , תפתחנה אפשרויות בתחום הפוליטי מינהלי. קלינאי התקשורת לעומת זאת, ישארו בלי עבודה. צריך להבין שבעבר, כשלא היו טכנולוגיות, ידע ושיתוף מידע עולמי כפי שקיימים היום, רופאים ואנשי מדע לא היו מסוגלים להתמודד עם האתגר לפתור את בעית הגימגום. באין פתרון, אבל יש בעיה, נוצר ווקום אליו ניכנסו באופן טיבעי ועם כוונות טובות, המרפאים למיניהם שפיתחו תיאוריות ללא יכולת להוכיחן, וטיפולים שהם בבחינת "בוא ניראה איך אנו עוקפים את הבעיה אם אין לנו את הכלים להתמודד איתה". הם הפכו לשחקנים היחידים במגרש, על פיהם יישק דבר, הם נציגנו מול התקציבים המיועדים לטיפול בבעיה, והם "השולטים בענף" ובו בזמן מתפרנסים מעצם קיומו. מנהלי אירגוני המגמגמים עומדים כנראה בפני דילמה: אם ידחפו לכוון פיתרון מוחלט של הבעיה, הם עלולים למצוא עצמם ללא משרה, ועדיין עם בעיה שלא ניפתרה. תיקון קטן לגבי ההיתלות בהייטק:הייטק לא עוסק בגילויים מהפכניים. הוא עוסק בפיתוח יישומים של מידע קיים ,בכפוף לשיקולים כלכליים ותוך הפנית רק חלק מרווחיו למחקר.הוא זקוק לקצה חוט ששוה משיכה. זו בדיוק הסיבה שבגללה יש נוכחות הייטק בתחום הטיפולי (ד"ר פלואנסי או המיכשור לדימוי אפקט מקהלה) - ועדיין לא בתחום הפיתרונות שבו עדיין אין לו קצה חוט. זו גם בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו חייבים לעשות משהו בעינין העברת מרכז הכובד היום, מהתחום הטיפולי העמוס והזולל את כל המשאבים, לתחום המחקר האמיתי, שהיום בניגוד לעבר, יש לו את כל הסיכויים לשאת פרי.

 

[b e ll]

השאלה הגדולה היא איך.

באין גורם או גוף שפועל בכיוון הזה, באין גורם שמתריע על ריבוי השרלטנים (כן, בפרהסיה ובקול רם) גם מבין אלה שהם קלינאי תקשורת, באין אף גורם שאומר בקול ברור וחזק וחד משמעי שאין טיפול שמרפה גימגום, איך ידע הציבור (ובמקרה זה הורים לילדים מגמגמים) להתרחק מכל סוגי הטיפולים הרבים שמוצעים? להתמקד רק באלה שבאמת עוזרים להעלות את רמת השטף? אני חושבת שבנוסף לכל מה שתציע, אנחנו כאן צריכים להיות מקור מידע נכון, מעודכן ואמיתי.