תבורך כל עצה - דחוף
שלום, לפני מספר חודשים אירח הפורום את גב' לאה שקד ובזכות הייעוץ כאן הצלחתי לפתור אי אלו בעיות הקשורות בהמשך למודיו של בני (בן 16 ). לצערי, נקלענו למבוי סתום . שנת הלמודים נפתחת בעוד יומיים ובני, העתיד להתחיל את למודיו בכתה י' עובר בימים אלה שבעה מדורי גיהנום, בשל השתלשלות האירועים הבאה: בתחילת ט' הבן עבר איבחון דידקטי לראשונה, המלצות האיבחון לא יושמו או יושמו באופן חלקי למדי בבית הספר. מעולם לא קיבלנו כל סיוע ממשרד החינוך ואת רוב הצרכים פתרנו באופן פרטי. הבן למד בחטיבת הביניים בכתה "בינונית" שאינה שייכת לחינוך המיוחד אך לומדים בה כ- 20 ילדים תוך התחשבות בקשייהם. עם תחילת ט' הבענו את דאגתנו לגבי עתיד למודיו של הבן בחטיבה העליונה (הבן, בין היתר, סובל מגמגום, רוב קשייו עפ"י האיבחון מתרכזים בתפיסה והבנת החומר). כל מסגרת אחרת רלבנטית עבורו מרכזת תחתיה תלמידים עם בעיות התנהגות , ומאחר ובני אינו לוקה בבעיות אלה, ולרוב סבל מחברה מתנכלת שאופיינה בבעיות התנהגות,חששנו לעתיד דרכו . במסגרת הייעוץ שקבלנו בפורום פנינו למשרד החנוך, גב' כרמלה איגל (המקסימה) סייעה הן בעצה והן בהפנייה לגורמים המתאימים במשרד החינוך בירושלים ובעקבות זאת נערכה פגישה על הנהלת ביה"ס, המפקחת על ביה"ס והממונה על החינוך המיוחד בירושלים. הפורום המליץ להפנות הבן לכתה של לקויי למידה בבי"ס אחר והדבר היה כרוך בוועדת השמה.סוכם שנבדוק הנושא בכפוף לכך שתישמר לבן האופציה להמשיך הלימודים בביה"ס בו למד עד כה. לאחר שביקרנו במקום החלטנו שאינו מתאים לבן, מה גם שהתברר בשלב מאוחר יותר שהכיתה, שמנתה בעבר עד 20 תלמידים, תכיל השנה באופן חריג 32 תלמידי0. עוד התברר, שמאז שהכיתה נוסדה רק תלמידה אחת צלחה שם בחינות בגרות. חזרנו למשרד החינוך עם התשובה דלעיל . הממונה על החינוך המיוחד הציעה שהבן ישולב בבית ספרו בכיתה רגילה ויקבל סיוע (שעות שילוב) ככל שניתן. היא ציינה שדרך זו עדיפה על פני כיתת מב"ר, שם אינו זכאי לסיוע נוסף. במקביל, זימן אותנו צוות ביה"ס לשיחה במהלכה סיפרו לבני עד כמה יהיה לו קשה, עד כמה ביה"ס אינו בנוי לשילוב, ועד כמה אינם מוכנים ליטול אחריות על העתיד לבוא . מובן שבני יצא משם אפוף חרדה (אף מילת עידוד לא היתה שם!), ואנו כמובן השתדלנו להפיג את חששותיו והזכרנו לו את הסיוע שצפוי לו במסגרת שעות השילוב. רק לפני ימים ספורים הודיע לנו ביה"ס באיזה כיתה ילמד. בפגישה נוספת שלשום עם היועצת ורכזת השכבה סיפרו לבני שוב שהכיתה ברמה מאוד גבוהה, שהם מאוד חוששים, שלא יוכלו לתת לו הסיעו הנידרש וגרוע מכך - לא נתקבל כל אשור או דווח על שעות הסיוע שלו. אי לכך, הוא יתחיל הלימודים ללא כל סיוע. (יש לציין שבקשה שלנו לשלבו בכיתת מב"ר סורבה בטענה שאינו עומד בקריטריונים) . נסיונותינו להשיג את הממונה על החינוך המיוחד במשרד החינוך באזורנו עולים בתוהו . מיותר לציין עד כמה חרד בני - לנו יש הרגשה שביה"ס מנסה לצאת ידי חובתו, אפילו "מעניש" על שבחרנו להישאר שם, מציב אבני נגף בפני נער נבוך וחרד המתמודד מאז לידתו בגבורה עם כל קשייו . אנא עזרתכם מה עלינו לעשות ולמי פונים . בתודה ובבר5כה, אמא
שלום, לפני מספר חודשים אירח הפורום את גב' לאה שקד ובזכות הייעוץ כאן הצלחתי לפתור אי אלו בעיות הקשורות בהמשך למודיו של בני (בן 16 ). לצערי, נקלענו למבוי סתום . שנת הלמודים נפתחת בעוד יומיים ובני, העתיד להתחיל את למודיו בכתה י' עובר בימים אלה שבעה מדורי גיהנום, בשל השתלשלות האירועים הבאה: בתחילת ט' הבן עבר איבחון דידקטי לראשונה, המלצות האיבחון לא יושמו או יושמו באופן חלקי למדי בבית הספר. מעולם לא קיבלנו כל סיוע ממשרד החינוך ואת רוב הצרכים פתרנו באופן פרטי. הבן למד בחטיבת הביניים בכתה "בינונית" שאינה שייכת לחינוך המיוחד אך לומדים בה כ- 20 ילדים תוך התחשבות בקשייהם. עם תחילת ט' הבענו את דאגתנו לגבי עתיד למודיו של הבן בחטיבה העליונה (הבן, בין היתר, סובל מגמגום, רוב קשייו עפ"י האיבחון מתרכזים בתפיסה והבנת החומר). כל מסגרת אחרת רלבנטית עבורו מרכזת תחתיה תלמידים עם בעיות התנהגות , ומאחר ובני אינו לוקה בבעיות אלה, ולרוב סבל מחברה מתנכלת שאופיינה בבעיות התנהגות,חששנו לעתיד דרכו . במסגרת הייעוץ שקבלנו בפורום פנינו למשרד החנוך, גב' כרמלה איגל (המקסימה) סייעה הן בעצה והן בהפנייה לגורמים המתאימים במשרד החינוך בירושלים ובעקבות זאת נערכה פגישה על הנהלת ביה"ס, המפקחת על ביה"ס והממונה על החינוך המיוחד בירושלים. הפורום המליץ להפנות הבן לכתה של לקויי למידה בבי"ס אחר והדבר היה כרוך בוועדת השמה.סוכם שנבדוק הנושא בכפוף לכך שתישמר לבן האופציה להמשיך הלימודים בביה"ס בו למד עד כה. לאחר שביקרנו במקום החלטנו שאינו מתאים לבן, מה גם שהתברר בשלב מאוחר יותר שהכיתה, שמנתה בעבר עד 20 תלמידים, תכיל השנה באופן חריג 32 תלמידי0. עוד התברר, שמאז שהכיתה נוסדה רק תלמידה אחת צלחה שם בחינות בגרות. חזרנו למשרד החינוך עם התשובה דלעיל . הממונה על החינוך המיוחד הציעה שהבן ישולב בבית ספרו בכיתה רגילה ויקבל סיוע (שעות שילוב) ככל שניתן. היא ציינה שדרך זו עדיפה על פני כיתת מב"ר, שם אינו זכאי לסיוע נוסף. במקביל, זימן אותנו צוות ביה"ס לשיחה במהלכה סיפרו לבני עד כמה יהיה לו קשה, עד כמה ביה"ס אינו בנוי לשילוב, ועד כמה אינם מוכנים ליטול אחריות על העתיד לבוא . מובן שבני יצא משם אפוף חרדה (אף מילת עידוד לא היתה שם!), ואנו כמובן השתדלנו להפיג את חששותיו והזכרנו לו את הסיוע שצפוי לו במסגרת שעות השילוב. רק לפני ימים ספורים הודיע לנו ביה"ס באיזה כיתה ילמד. בפגישה נוספת שלשום עם היועצת ורכזת השכבה סיפרו לבני שוב שהכיתה ברמה מאוד גבוהה, שהם מאוד חוששים, שלא יוכלו לתת לו הסיעו הנידרש וגרוע מכך - לא נתקבל כל אשור או דווח על שעות הסיוע שלו. אי לכך, הוא יתחיל הלימודים ללא כל סיוע. (יש לציין שבקשה שלנו לשלבו בכיתת מב"ר סורבה בטענה שאינו עומד בקריטריונים) . נסיונותינו להשיג את הממונה על החינוך המיוחד במשרד החינוך באזורנו עולים בתוהו . מיותר לציין עד כמה חרד בני - לנו יש הרגשה שביה"ס מנסה לצאת ידי חובתו, אפילו "מעניש" על שבחרנו להישאר שם, מציב אבני נגף בפני נער נבוך וחרד המתמודד מאז לידתו בגבורה עם כל קשייו . אנא עזרתכם מה עלינו לעשות ולמי פונים . בתודה ובבר5כה, אמא