תביעה אישית נגד רשם הוצל"פ או נגד המדינה כמעסיק

נועם314

New member
תביעה אישית נגד רשם הוצל"פ או נגד המדינה כמעסיק

שלום

לשופטים יש חסינות נגד תביעות רשלנות או הפרת חובה חקוקה.

האם גם לרשמי הוצאה לפועל יש חסינות?
רשמים הם לא שופטים ולא שייכים למערכת השפיטה אלא הם עובדי מדינה.
האם הם נהנים מחסינות של עובדי מדינה מתביעות?
האם המדינה כמעסיק חסינה מפני תביעות כנגד פקידיה?
תודה
 
ס' 73א' לחוק ההוצל"פ

73א. מבלי לגרוע מהוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
 

נועם314

New member
עכשיו אני מבין למה הם מרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם.

אז מה ניתן לעשות נגד רשם שיודע שהוא פועל בניגוד לחוק ולסמכותו
חוץ מלבקש ממנו לפסול את עצמו ולערער וחוזר חלילה על כל החלטה שהוא
נותן כשברור שהוא מתנכל לבעל דין שוב ושוב?
 

zammy

New member
קרא תקנותל הוצלפ לגבי ערעור על החלטת רשם או תלונה על רשם

קרא גם על סקר מה קורה לתלונות או ערעורים כאלו- השורה התחתונה- כמעט לא ניתן להשיג הצלחה בתלונה או ערעור.
שווה להתייעץ עם עורך דין.
&nbsp
 

נועם314

New member
זה אומר שאנחנו נתונים לחלוטין לשרירות לב מוחלטת של רשם עצלן

אם מה שאתה אומר זה נכון, אז הרשם יכול לעשות מה שהוא רוצה כי אין עליו שום ביקורת.
ואיפה המחוקק בכל הסיפור?
ואיפה בתי המשפט בכל הסיפור?
מעניין אותם הצדק בכלל?
 
דעתי האישית היא שכן

ישנה פסיקה של בימ"ש שלום שלפיה גם למדינה יש חסינות אבל לדעתי היא מופרכת. באופן מעשי, אין טעם להגיש תביעה אלא במקרים של רשלנות חמורה שגרמה נזק שלא ניתן לתיקון בערעור..
 
חסינות שיפוטית

“סוגיית גדריה של החסינות השיפוטית והיקפה, ובכללה השאלה: האם ניתן לתבוע את המדינה בגין אחריותה השילוחית לפעולותיהם של נושאי משרה שיפוטית אשר נעשו תוך כדי מילוי תפקידם השיפוטי - טרם הוכרעה בבית המשפט העליון.
“בפסיקתם של בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום, וכן בספרות המשפטית, הובעו שתי עמדות עיקריות: האחת... לפיה חסינותו של נושא משרה שיפוטית היא דיונית-אישית ולכן, על אף שאין לתבוע שופט באופן אישי, החסינות אינה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה המבוססת על אחריותה השילוחית, ובלבד שמדובר ב'רשלנות רבתי' של השופט, לאמור: 'במקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאד'...
“העמדה השנייה, אשר המשיבה עתרה לאימוצה, אומרת, כי החסינות היא מהותית (לדעת חלק מהפוסקים ומהמלומדים), או כי השופטים אינם 'עובדים' של המדינה לעניין סעיף 13 לפקודת הנזיקין (לדעת חלק אחר של העוסקים בנושא), ולפיכך, לא ניתן להגיש נגד המדינה תביעה המבוססת על אחריותה השילוחית תהא דרגת רשלנותו של נושא המשרה השיפוטית אשר תהא...
“בפסקי דין אחדים של ערכאות דיוניות ובספרות המשפטית הובעה הדעה, כי במקרים חריגים, שבהם יוכח כי השופט פעל בזדון או תוך חריגה מודעת מסמכות, אפשר יהיה להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה" (השופט יצחק ענבר, סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בהסכמת השופטים שאול שוחט ויהודית שבח, בפסק הדין בערעור אזרחי 56740-10-13, עו"ד רפאל שטוב ואחרים נגד הדיין אברהם צבי שינפלד ואחרים, מיום 16 באוגוסט 2015).
 

נועם314

New member
תודה עופר. רשם הוא לא שופט, זה משנה לצורך העניין?

עופר, תודה רבה על תשובתך.
עד כמה שנאמר לי, רשם הוא לא שופט אבל הוא כן עובד מדינה,
האם זה משנה לצורך העניין?
אני מבין שכתבת שתביעות הנזיקין הן כנגד כל עובדי המדינה, ואני מניח שזה כולל גם את ההוצאה לפועל, אבל, בכל זאת, הם לא שופטים.

אני חושב שלא יתכן שאדם יעשה מה שבא לא ללא אפשרות לשאת בתוצאה של מעשה מזיק בזדון וכי הוא יכול רק כי אין עליו כל ביקורת ואין הוא חשוף לתביעת נזיקין כל שהיא מבלי לתת על כך את הדין, כי הפער עד לעריצות ניתן לסגירה בכמה שנים, ואנו רואים כבר בשנים האחרונות במערכת המשפט בכללותה דברים שלא ראינו בעבר, יותר נכון אני לא ראיתי, אבל זאת לא חוכמה כי אני צעיר יחסית.

אז מה ניתן לעשות חוץ מלערער שלפי מה שכתב עונה נוסף קודם, אין לזה סיכוי?
 
לכאורה, רשם ההוצאה לפועל חסין אף יותר משופט

לרשם ההוצאה לפועל סמכות שיפוט, ואפשר לבסס את חסינותו על סעיף 8 לפקודת הנזיקין, הקובע: “אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי".
סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל הוסף בשנת 1994, וכפי שנכתב בהצעת החוק, הוא נועד להסיר ספק. נוסחו בהצעה היה תחילה: “מבלי לגרוע מהוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לא תוגש נגד ראש ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במתן צו הבאה או צו מאסר", אך בסופו של דבר (ולא מצאתי הסבר לכך) התקבל הנוסח המרחיב, התקף היום (למעט התואר "ראש ההוצאה לפועל", שהוחלף בתיקון מאוחר יותר ל"רשם ההוצאה לפועל”): "מבלי לגרוע מהוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לא תוגש נגד ראש ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו" (קרי: לא רק תפקידו השיפוטי).
“ספק אם המחוקק התכוון להעניק לראש ההוצאה לפועל חסינות כה נרחבת. זאת לאור העובדה, שהתיקון נועד להשוות חסינות של רשמים לחסינות השופטים ולשחררם מן החשש, שתוגש נגדם תביעה אישית בנזיקין, בגין עוולה שעשו במילוי תפקידם השיפוטי בלבד. בפועל, נוּסח התיקון כך שהוא מקנה חסינות מוחלטת לגבי כל פעולה, גם אם מדובר בפעולה מינהלית” (השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, ת"א [שלום, ת"א] 199207/02, יאיר.ש. שיווק בע"מ נגד הבנק הבינלאומי הראשון ואחרים, כאן).
 

נועם314

New member
אז מה ניתן לעשות?

עופר, וואוו, תודה רבה.

אז מה ניתן לעשות? יושב רשם ועושה מה שבא לו ואין עליו ביקורת כי ערכאות
הערעור לא עושות כלום, ומישהו למעלה גם אמר שלפי הסקר הסיכויים אפסיים.
מה אפשר לעשות? הרי יש כאן התנכלות ועריצות מוחלטת, הרי הרשם יודע
את זה ומרשה לעצמו לעשות מה שהוא רוצה?
מי עוצר את הדבר הזה?
מה אפשר לעשות?
 

prizman

New member
עופר, לרשם בימ"ש יש מעמד של שופט. זה ידוע.

מה באמת מעמדו של רשם הוצל"פ מבחינה שיפוטית, מקביל לעמדת רשם בימ"ש?
אם כן, זה מקביל לתלונה כנגד שופט. לפחות כפי שכתבת.
 

prizman

New member
אתה טוען שרשם עושה מה שבא לו כי כנראה אתה הוא הצד הנפגע.

הצד השני חושב כנראה ההפך.
הרשם לא עושה מה שבא לו ולא פועל בעריצות וכנראה לא מתנכל,
הוא פועל על סמך שיקול דעתו והסמכות שהוקנתה לו.
כל הטענות שהעלית יהיו רלוונטיות רק אם תוכל להוכיח שיש לו אינטרס אישי בעניין
ואת זה לא תצליח להוכיח כנראה, אתה סתם מבואס שהפסדת וזה טבעי אבל זו
לא סיבה ללכת עם הראש בקיר סתם.
אם תעלה את פרטי המקרה ולא תדבר רק באופן תיאורטי אולי יצליחו לעזור לך כאן
ואולי יגידו לך פשוט שאתה טועה והרשם צודק.
 

נועם314

New member
שאלתי - בהנתן מצב עובדתי כזה, מה ניתן לעשות?

ברור שלא אביא כאן את כל העובדות וכל הטענות, ואינני מבקש הכרעה
מחברי הפורום.
שאלתי הייתה מה ניתן לעשות בהינתן (עובדתית) התנכלות של רשם?
 
למעלה