תביעה ייצוגית נ' IDB

תביעה ייצוגית נ' IDB

הייתי בעלת מניות מיעוט בחברת IDB של נוחי דנקנר. IDB עשתה הצעת רכש בשני שלבים. בשלב א' במחיר 82 ש"ח, וכעבור 6 חודשים עשתה IDB הצעת רכש נוספת במחיר נמוך משמעותית של 41 ש"ח כתוצאה משינוי נסיבות (משבר פיננסי עולמי). סעיף 16 ב' לתקנות ניירות ערך הצעות רכש כתוב שכאשר המציע (נוחי דנקנר במקרה שלי) רוצה לעשות הצעת רכש, אז הוא חייב להגיד מראש אם גם מתכוון לעשות הצעת רכש נוספת. ואם המציע לא מתכוון לעשות הצעת רכש נוספת אז אם בכל זאת עשה הצעת רכש שניה בתוך 6 חודשים אז זו תהיה ראיה לכאורה שהתכוון לעשות אותה (את ההצעה השניה) כבר בהצעת הרכש הראשונה שעשה. כניצעת ממיעוט שקופח (כך אני מרגישה) אני רוצה שביהמ"ש יישתכנע לטענתי שסעיף 16 ב' כן יחול על הצעת הרכש ש IDB עשתה. סעיף 9 עונה אם סעיף 16 ב' יחול על הצעת רכש או לא יחול על הצעת הרכש ש IDB עשתה. סעיף 9 מדבר על המפרט בהצעת הרכש ועושה 3 הבחנות: א. לגבי הצעת רכש מלאה מותנית - לא חל סעיף 16ב ב.לגבי הצעת רכש מלאה בלתי מותנית אז כן חל סעיף 16ב ג. לגבי הצעת רכש מיוחדת - כן חל סעיף 16א וגם סעיף 16ג, אבל לא חל סעיף 16ב ד. לגבי הצעת רכש רגילה - חל רק סעיף 16 ג IDB אומרת שעשתה הצעת רכש רגילה, ולכן לא חל עליה סעיף 16ב . אבל עורכי הדין של התובעים אומרים שאין כל הבדל בין הצעת הרכש המלאה הבלתי מותנית לבין מה ש- IDB עשתה (הצעת רכש רגילה) ולכן כן צריך לחול סעיף 16ב לתקנות ניירות ערך הצעות רכש לפי ההיגיון הכלכלי והצדק מנקודת ראות עמוקה ורחבה. אבל רציתי לדעת מהו ההיגיון של הטענה של IDB שלא חל סעיף 16ב . תודה מראש לעונים,
 
למעלה