תביעה נגד מוסד ללימודים גבוהים

assy12

New member
תביעה נגד מוסד ללימודים גבוהים

האם ניתן לתבוע מוסד ללימודים גבוהים ולחייב אותו לשנות החלטה בנושא קבלה ללימודים ?
אם כן למי צריך למי צריך לפנות
תודה
 

assy12

New member
תביעה נגד מוסד להשכלה גבוהה

אני לומד בטכניון . אני גם מצטיין אני מעוניין להתקבל למגמה אחרת באותה פקולטה . אוכל לפרט יותר :
אבל האם בכלל אפשר בבתי משפט לדון בנושאים כאלה במידה וישנה מחלוקת בנושא
 

moshecaspi

Active member
יש לטכניון תקנון

תקרא את התקנון המתאים ללימודים שלך ותראה מה עוד אתה יכול לעשות. אבל אתה מזכיר לי לקוחות שרוצים לכפות את רצונותיהם על העסק והעסק לא מעוניין. למה? תאיים בניתוק ותראה אם זה עוזר.
 

assy12

New member
תקנון

תודה לך . אני חושב שבסוגייה שלי ההתנהלות מנוגדת לתקנון הכתוב
בנוסף אני חושב שחלק מהציבור נפגע ממה שקורה
לכן אשמח לפרט יותר
אשמח להתייחסות מקצועית מעורכי דין
עוד מעט אתפנה ואעלה את הסיפור
 

assy12

New member
למי יש רעיון מה לעשות בזה

הבן שלי רצה ללמוד רפואה . ממוצע בגרות הכי גבוה עם פסיכומטרי 760
מי שרוצה ללמוד רפואה מחוייב במבחן מור (מבחן בודק התאמת אישיות.!!)
במבחן ה מור הוא לא עבר את הסף הדרוש.
התחיל לימודים בטכניון בפקולטה לרפואה במגמה " רפואה מדעית" .זוהי מגמה שמאפשרת לסטודנט לעבור לרפואה קלינית כעבור שנתיים בתנאי הצלחה המשלבים שכלול ציונים בלימודים בשלושת הסמסטרים הראשונים עם ציון מור (75% ציונים 25% מור )
במהלך שלושת הסמסטרים קבל פעמיים ברצף פרס מצטיין נשיא הטכניון ופעם מצטיין דייקן הפקולטה לרפואה (פרס זה ניתן למי שממוצע ציוניו מעל 95 )
בהמשך מקבל מכתב אישי מדייקן הפקולטה שמברך אותו ומבטיח לו שבמידה והוא שומר על אותה רמת הישגים , הטכניון ישמח לקבל אותו למסלול רפואה (ללא כל התיחסות למבחן המור)
בעצם במשך שתי שנות הלימוד מתלווה אליו רופא שמעיד על התאמתו לעבודה זו . הצלחה בקורס התנסות זה אמורה לתת את הדעת על האישיות ונקבעת במשך שנתיים ואמורה לתת תשןבה במקום מבחן מור שנעשה ביום אחד .
בסמסטר זה שבו אמור להיות המעבר ממגמה לאחרת לפי התוכנית מתחלף דייקן הפקולטה והדייקן החדש חוזר לבקש כתנאי למעבר לרפואה שכל סטודנט יעבור ציון סף של מבחן מור (כלומר הבן המצטיין שלי לא עובר)
יש לציין שבמהלך השנתיים הסטודנטים לרפואה שהתקבלו על סמך מבחן המור והסטודנטים מהמגמה המדעית למדו בקבוצה אחת : ממש אותה תוכנית ואותם מבחנים
והיו כאלה שאובחנו במבחן מור כמתאימים והתקבלו ללא התניות להישגים נכשלו או נשרו מהלימודים
וכמובן כאלה כמו הבן שלי שאובחנו במבחן המור כלא מתאימים הצטיינו והוכיחו את התאמתם במבחן הלימודים לפי התוכנית של הטכניון

מה עם האמינות מבחן מור ????
איך אפשר לטפל במצב הזה אם הבן שלי מתעקש לעבור למסלול רפואה רגילה
מה המשקל והחשיבות של ההבטחה שבמכתב דייקן הפקולטה הקודם שבכלל לא התייחסה למבחן מור ?
מה עם תקנון הטכניון שחרט על דגלו "מצויינות "
אודה לרעיונותיכם ובמיוחד לדעות המשפטיות
 
באופן כללי מי ששינה את מצבו בעקבות הבטחה

רשאי להסתמך עליה. לכן יתכן מאוד שבנך זכאי להתקבל לרפואה. יחד עם זאת יש לפנות ליעוץ אישי ולא להסתפק בעצות שניתנות כאן.
 
דעתי בעניין

אתה אומר כאן מספר דברים , חלקם לא רלוונטים.
קודם כל - כושר הניבוי של מבחן מור איננו עומד למשפט כאן. ולא שאני מתומכי מבחן מור. למזלי בתקופה שלי עדיין לא היה קיים. התחיל מאונ' ת"א והשאר נדבקו ממנה (אולי למעט בן גוריון, אשר מבצעת ראיונות הזויים לא פחות).
גם אם מבחן מור הוא חרטא - זה לא יעזור לך ואין טעם שתציג את זה כטיעון.

הדבר היחיד שחשוב הוא מה תקנון האוניברסיטה (טכניון) אומר. אם התקנון מאפשר מעבר מהתוכנית ללא מבחן מור במקרים חריגים (גם אם לא מפרט מה המקרים) יש לך קייס. במידה ולא המשמעות היא שהדיקן הבטיח דברים שאין בסמכותו להבטיח. במקרה כזה מאבק משפטי לא ישא פירות (לדעתי). אפשר אולי רק לנסות לדבר אל ליבו של הדיקן החדש.
 

assy12

New member
מה עם האמינות של מבחן מור

מה דעתך על האפשרות לתבוע בנושא האמינות של מור
הרי אם המצב איך שתיארתי הרי זה יוביל לכך שחלק מהסטודנטים שיהיו רופאי העתיד יהיו פחות מוכשרים או מקצועיים לעומת אחרים מוכשרים שיכולים לתרום הרבה שהמבחן הזה לוקח להם את ההזדמנות להיות רופאים ???
 
תשובות

לאוניברסיטה יש זכות לבצע מבחני מיון שהיא מוצאת לנכון בתחום הסבירות (והמבחן הזה עומד בתחום). זה לא שמחליטים לפסול אנשים על רקע אפלייה אסורה.
לפני המבחנים האלה היו ראיונות. אתה חושב שראיון של חצי שעה הוא כלי כזה אמין?
אין מבנה אישיות אחד או קבוצת כישורים אחת שמתאים לרופא. אין דומה כירורג, לרדיולוג, לרופא משפחה, לפתולוג, לפסיכיאטר, לאונקולוג וכן הלאה. כל אחד מהם נדרש לכישורים אחרים לחלוטין. אני בכלל סבור שמעל לרף ציונים מסוים, הגרלה תהיה לא פחות אמינה מכל מבחן.
כדי להוכיח תקפות של מבחן, יש צורך לקחת לפחות 2 קבוצות של מועמדים, קבוצה אחת לבחור לפי הגרלה, קבוצה שני לפי מבדק. לעקוב אחריהם במשך 10-20 שנה, ולראות מאיזו קבוצה יצאו יותר רופאים (מדד אויבקטיבי) ורופאים טובים יותר (לך ותנסה להגדיר דבר כזה). ברור לך שזה לא יקרה.
 
אני אתן לך את הטיפ הכי חשוב, שכנראה לא תקבל מעו"ד

מדבריך זה נראה שהבן שלך מוכשר מדי בכדי שיתבזבז על רפואה קלינית. בניגוד למה שמקובל לחשוב- זה לא מקצוע כל כך מאתגר מבחינה אינטלקטואלית. גם הלימודים אינם קשים - מבוססים בעיקר על שינון.
שיסיים תואר ראשון, יעשה לאחר מכן תואר שני, שאם הוא יצטיין בו, יוכל לבצע PhD ופוסט דוקטוראט באוניברסיטה טובה בחו"ל.
תהיה לו חוויה אדירה לכל החיים, יחזור לארץ יקבל משרת חוקר בטכניון (או באונ' אחרת) - איכות חיים הרבה יותר טובה מרופא. אפשר כל יום בזמן העבודה ללכת לבריכה, פעם בכמה חודשים כנסים בחו"ל, אף אחד לא יושב לך על ראש.
 

moshecaspi

Active member
קבל מידע

לא קראתי לעומק את פסק הדין ומידת התאמתו למקרה אבל תוכל לקרוא אותו ואחרים יוכלו להגיב:
&nbsp
התובע מבקש כי בית המשפט יקבע שבנסיבות העניין היה על הנתבע לקבוע כי עמד בתנאים שהוצבו בפניו וכי יוכל להשלים את הנדרש בכדי להמשיך את לימודיו לתואר שלישי או לכל הפחות ליתן לו הזדמנות ישימה נוספת. כלומר, התובע מבקש שבית המשפט יתן לתובע ציון 80 שאותו לא קיבל בקורס, כך שיעבור את תנאי הסף. זו החלטה אקדמית, שאינה שפיטה על פי הוראות סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:
&nbsp
33. חוזה למתן ציונים
&nbsp
חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית משפט.
&nbsp
ביהמ"ש העליון פירש את סעיף 33 באופן הבא:
&nbsp
".. כל שבא סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 לקבוע הוא שבית המשפט לא יתערב בשיקול דעת מקצועי הקשור למתן ציון, תואר ופרס. אין בהוראה זו כדי להסיר מאופי היחסים בין סטודנט לבין אוניברסיטה את מהותם החוזית, ואין בו כדי לחסום דיון משפטי במקום שהשאלה הדורשת הכרעה אינה נוגעת לשיקול דעת מקצועי, כמו במקרה שלפנינו, שבו השאלה הרלבנטית היא מיהו האורגן המוסמך באוניברסיטה לקבלתן של החלטות אלו או אחרות. אכן, סעיף 33 לחוק החוזים אינו אלא ביטוי לרעיון המקובל במשפט המינהלי, כי בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעת מקצועי, ואינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של הרשויות המוסמכות בשיקול דעת שלו. אין בהוראה זו כדי לאפשר לאורגנים אוניברסיטאיים לפעול ללא סמכות, ואין בהוראה כדי לאפשר שרירות הפלייה או פגמים אחרים הפוגעים בשיקול הדעת של רשות מקצועית מחליטה"[20][20].
&nbsp
בעניינו, מדובר על החלטה אקדמית גרידא, הן בעניין הציון שניתן לתובע בקורס "הוראת מדעים בזיקה להוראת הטכנולוגיה" והן לעניין החלטת הדיקן של ביה"ס ללימודי מוסמכים שלא לקבל את התובע ללימודי תואר שלישי על סמך ציון זה, לפיכך אני דוחה את טענת התובע לעניין זה.
&nbsp
http://webcache.googleusercontent.c...9+&cd=10&hl=iw&ct=clnk&gl=il&client=firefox-b
 

moshecaspi

Active member
טענת מצג שווא

שים לב שהועלתה גם טענת מצג שווא כפי שקרה לטענתך עם בנך ובמקרה של פסק הדין היא לא התקבלה.
&nbsp
"כמו כן טוען התובע למצג שווא רשלני, שמהותו הוא שבעלי התפקידים של הנתבע יצרו מצג לפיו ככל שהתובע יתמיד בעבודתו, הוא יסיים את התואר השלישי, חרף ציוני הסף שלו, ובכך גרמו לו לשנות את מצבו לרעה...
&nbsp
כללו של דבר, אין כאן מצג שווא, שכן התובע ידע כל העת שעליו לעמוד בדרישות הסף ולהתקבל ללימודים, ואין כאן רשלנות כלשהיא מצידו של הנתבע. על כן, דין תביעתו בעילה הנזיקית להידחות. "
 
למעלה