תביעה שנגמרה באי צדק

תביעה שנגמרה באי צדק

הגשנו תביעה לבית משפט לתביעות קטנות עבור שני מקרים של התמשכות תיקון מעבר למותר על פי חוק הגנת הצרכן לגבי מזגן מיני מרכזי בשנת האחריות הראשונה.
החוק קובע שהחברה חייבת לתקן את המזגן עד 3 ימים לכל היותר, אך לקח לחברה לתקן יותר מחודש בתקופה הכי קרה בחורף, ועוד פעם יותר מחודש בתקלה נפרדת בקיץ.
אלה היו 2 תביעות נפרדות שנדונו בדיון אחד.
היינו 3 אנשים בדירה שסבלנו ואת המקרה הראשון תארתי כאן:
[URL]http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2295&MessageId=174084275#174084275[/URL]
התביעה כללה גם דברים נוספים מעבר לסבל (בזבוז זמן, ביקרו אצלנו טכנאים 6 פעמים בחורף, ו- 8 פעמים בקיץ, היו 2 מקרים שדחו את הביקור ביום הביקור עצמו או בכלל לא הופיעו, עוגמת נפש וכו'), אבל הסבל היה הדבר העיקרי בגינו תבענו.
התביעה הייתה לפיצוי של 3000 ש"ח עבור כל מקרה, וסה"כ 6000 ש"ח.
יש לציין שלפני הגשת התביעה כתבתי לנתבעת שאני מוכן להסתפק בחצי הסכום כדי לא להגיע לבית משפט, והחברה סרבה בשני המקרים.
אני הייתי בטוח שהשופט יפסוק בוודאות לפי גובה התביעה (בין היתר כדי להרתיע חברות גדולות מהפרת חוק הגנת הצרכן בצורה בוטה ומזלזלת), אך התברר לי שהצדק לא תמיד נעשה.
השופט כבר בתחילת המשפט לא רצה לשמוע שוב את מה שנכתב כבר בכתב התביעה, ולאחר זמן קצר מאד הציע לי שהחברה תתן לי עבור 2 המקרים עוד שנת אחריות מלאה בתוספת של 1000 ש"ח.
אני הייתי המום מהצעת השופט הנמוכה (להערכתי שנת אחריות שווה 500-800 ש"ח, אני לא יודע בדיוק). הוא הציע לי לצאת ולחשוב על כך בחוץ ואז לחזור עם תשובה אם אני מוכן להצעה שלו.
פחדתי מאד לענות תשובה שלילית לשופט, כי אז אולי היה מוריד את הסכום עוד יותר, או במקרה הטוב משאיר אותו על כנו.
תוך כדי השהייה בחוץ פנה אלי נציג הנתבעת והציע לי לקבל 2 שנות אחריות מלאות במקום מה שהציע השופט (הוא טען ששנת אחריות שווה 1000 ש"ח, שלדעתי זה לא נכון, אפילו שהמזגן באמת מאד יקר לתיקון).
בסופו של דבר הצעתי לנציג החברה להתפשר על 3 שנות אחריות מלאות שיחולו מסיום 3 שנות האחריות שקיבלתי במקור, והוא הסכים, והשופט קבע את זה כפסק דין סופי.
אחד הדברים שחשבתי לאחר המשפט היה שאולי לא הדגשתי את זה שהחברה הפרה את חוק הגנת הצרכן (רק אמרתי שלקח יותר מחודש בחורף ויותר מחודש בקיץ). כמובן שבכתב התביעה זה היה כתוב. אבל לאחר מחשבה, נראה לי שהשופט כבר קבע את הפשרה שלו עוד לפני תחילת המשפט, ולא חשוב מה הייתי אומר במשפט עצמו.

מוסר ההשכל מהסיפור הוא שלא תמיד משפטים מסתיימים בעשיית צדק, והחברות הגדולות והדורסניות מצליחות לצאת בעונשים מגוחכים (ואחר כך אנו עוד מתפלאים למה הן ממשיכות לעשות מאיתנו צחוק ולזלזל בחוק).
 

dani666

New member
תבעת בלי לחשוב ובלי לדעת זכויותיך. כולל הזכות ל"פיצוי...

... לדוגמא" שאותו היית צריך לתבוע ולא על הסבל.
 
לצערי המקרה הזה לא כלול באפשרויות פיצוי לדוגמא

החוק לפי מה שהבנתי לא מאפשר פיצוי לדוגמא במקרה שקרה לי. הוא לא חל על כל ההפרות של החוק להגנת הצרכן אלא רק על חלקן.
אפשר היה לקבל פיצוי לדוגמא אם למשל החברה לא הייתה מתקנת את המזגן כלל (והיא כן תיקנה, רק לאחר זמן ארוך).
כמו-כן ניתן היה לקבל פיצוי הקבוע בחוק על אחור או ביטול ביקור טכנאי, אבל במקרה שלי היו 3 מקרים כאלה ובשלושתם החברה התכחשה לכך שנקבע ביקור, וזאת מאחר והביקור נקבע ישירות בעל פה מול הטכנאי, והיה לי קשה להוכיח את העובדה הזו. הייתה לי אמנם הקלטה של שיחת טלפון שאותה תימללתי, אבל היא רק מוכיחה שהטכנאי לא צלצל אלי לקבוע שעת הגעה, ולא שהוא לא הגיע. לשאר המקרים לא היו לי הוכחות.
אילו היה קבוע בחוק פיצוי לדוגמא על אחור בתיקון, אז הייתי תובע את זה. אולי גם השופט היה מעיר על כך שיכולתי לקבל את זה אילו תבעתי, והוא לא ציין את זה.
 

dani666

New member
אכן. בכל מקרה - שופט לא יגיד מה *יכולת*, זה לא תפקידו

 

dani666

New member
רק להוסיף - אי תיקון בתקופה הקבועה בחוק, מהווה עילה ...

... לתביעת פיצוי לדוגמא.
&nbsp
הקביעה לזכאות (במקרה זה) לתביעת פיצוי לדוגמא באי כיבוד אחריות -
"8) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(1) – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי אותו סעיף". (ההדגשה שלי).
&nbsp
18א(1) אומר (בהתחלה) :
" (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה,"
&nbsp
והתקנה הרלוונטית היא "תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)" שבה כזכור לא רק מוגדר שלמזגן יש אחריות אלא שגם יש לתקנו תוך 3 ימים.
 
זה נתון לפרשנות

המילה "התקופה" הנזכרת בסעיף 8 שצוטט לעיל בהדגשה יכולה להתפרש בשני אופנים:
1) תקופת האחריות שנקבעה - ואז הכוונה היא לתקופה של שנה מיום התקנת המזגן (כלומר יש כאן רק הבהרה למה הכוונה בתקופת האחריות הנזכרת לפני כן באותו משפט)
2) פרק הזמן הנדרש להשלמת התיקון מרגע הקריאה - זה המינוח המופיע בתקנות, ואז הכוונה ל- 3 ימים מרגע הקריאה.
ייתכן שניתן היה לתבוע פיצוי לדוגמא על פי הפרשנות (2) לעיל, אך זה מאד דחוק מהסיבות הבאות:
  • ציטוט מהסעיף הרלוונטי של פיצויים לדוגמא: "בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי אותו סעיף" (והכוונה לסעיף 18א(1)). אם פונים לסעיף 18א(1) המילה "תקופה" מופיעה שם, ושם ברור שהכוונה היא לתקופת האחריות (שנה) ולא לזמן הנדרש להשלמת התיקון. ציטוט הסעיף: "תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין... במשך תקופה שיקבע" (הכוונה לקביעת השר של תקופת האחריות שבה נדרש לתקן לפי התקנות).
  • אילו רצה המחוקק לחייב בפיצויים לדוגמא גם על אי עמידה בזמן הנדרש לתיקון, היה כותב כך במפורש ולא בצורה עקיפה כפי שאנו מנסים לפרש על פי פרשנות (2) לעיל.
  • על פי מה שאני חיפשתי באינטרנט, לא מצאתי ולו תקדים אחד של פיצוי לדוגמא על אי עמידה בזמן התיקון הנדרש. אילו ניתן היה לדרוש פיצוי לדוגמא על עניין זה, אני מניח שהיו מאות תביעות פיצוי כאלה בשנה. על פי דברי מנהל המחוז של החברה שהופיע במשפט שלי, ואני מאמין לדבריו, כמעט כל תיקון אשר דורש החלפת חלק במזגן, אורך יותר מ- 3 ימים. לטענתו החברה (הגדולה) שהוא מייצג לא מסוגלת לעמוד במגבלה הזו. להערכתי רק בחברה הזו יש עשרות מקרים בשנה אם לא מאות שהיו יכולים לתבוע על פי סעיף זה.
למרות שאני כבר לא ארוויח מכך, גם אני אשמח לשמוע חוו"ד של עו"ד, ואני בטוח שהרבה מאד אנשים יגלו עניין בנושא הזה, כי זוהי הפרה מאד שכיחה של חוק הגנת הצרכן.
 

dani666

New member
אם ככה - אז אין כל שיניים לדרישת התיקון תוך X ימים. ...

... ולכן לדעתי הפיצוי לדוגמא הוא השיניים.
&nbsp
זה נחמד שהחברה לא יכולה לעמוד בזה - שיתארגנו.
אם "לא יכול לעמוד בזה" זה הסבר תקין להפרת החוק, אין צורך בחוקים.
 
טענתי הייתה באמת שאין צדק

פיצוי לדוגמא לא חל על כל החוקים להגנת הצרכן אלא רק על חלקם. אך גם לגבי החוקים שאין עליהם אפשרות לתבוע פיצוי לדוגמא ניתן לתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם בעקבות ההפרה, ובגין עוגמת הנפש.
ציטטתי את דברי נציג החברה רק כדי לחזק את טענתי שיש מאות מקרים בשנה של הפרת התקנה הזו. ברור שהתייחסות החברה לא תקינה, וברור שהדברים שלהם לא מהווים נימוק להפרת התקנות.
הבעיה היא בארץ ששופטים לא פוסקים סכומים גבוהים על סבל ועגמת נפש, אלא רק סכומים סמליים. בארה"ב למשל על מקרה כזה כנראה הייתי יכול לקבל פיצוי בגובה עלות המזגן ואפילו יותר.
אילו בארץ השופטים היו פוסקים כמו בארה"ב (ואני לא יודע מה מונע בעדם מלעשות זאת), אזי אני משוכנע שהחיים כאן היו הרבה יותר נוחים, והחברות היו מפסיקות לזלזל בצרכנים.
 

מור893

New member
תגובה

בנוגע לאי צדק יש לי פשוט הסבר מאוד פשוט לנושא שופט הוא פקיד שרוצה ללכת הבייתה , וזה בדיוק כמו מוקדן שמקבל המון שיחות
אך בניגוד אליו יש לו עמדת כח והוא יכול גם לקצר אותם בדרך שלו כדי להגיע להסכמה , אתה רוצה צדק יש את השופטת גו'די .
רק אם שופטים יקבלו משכורת לפי הפרמיה כלומר על פי משפטים שבהם ניתן צדק אז באמת יהיה צדק , כאשר ניתן להקים גוף כמו חבר מושבעים שמבקרים
את המשפט תחת בקרה משפטית .
 

badcompany0211

New member
צדק ...

צדק זה דבר גמיש, יחסי וסובייקטיבי
בבתי משפט מחפשים ליישם את החוק, ולא את הצדק
&nbsp
 
למעלה