european girl
New member
תביעת מכון שמוכר שירות
שילמתי את כל התמורה עבור טיפולי הסרת שיער לצמיתה, המכון הפר את החוזה וגרם לי כשל תמורה ובטיפולים המעטים שקיבלתי נגרמה לי אדמומיות בעור שלא היתה לפני הטיפולים החלקיים שקיבלתי. לא הוחתמתי על טופס הסכמה רפואי ולא הוסברו לי הסכנות של מכשיר ה IPL. בתביעה קטנה שהגשתי לקטנות ביקשתי כך: "קניתי דרך האינטרנט.... (בלה, בלה, בלה, בלה). הסעדים המבוקשים הם: השבה (ריאלית ולא נומינלית)+ריבית והצמדה+ופיצויים." לא פירטתי איזה פיצויים, אבל הכוונה היא גם לפיצויים מהפרת החוזה וגם מרשלנות רפואית. מהפרת החוזה אני מבקשת פיצויי קיום על נזק שנגרם לי בגלל הפרת החוזה עקב הפסד האכיפה. הנזק הוא מתבטא בכך שסוכם שאשלם 2200 ש"ח על טיפולים לצמיתות עם קבלת התחייבות ועקב הפרת החוזה על ידי המכון אצטרך לשלם עבור אותו טיפול סכום של 20,000 ש"ח (לפחות) הדומה בתנאיו לחוזה שהופר. מבחינת תנאי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) אני ממלאת אחר תנאיו כי יש הפרת חוזה (נפגעתי), יש קשר סיבתי בין ההפרה לנזק, יש צפיות כי המפר ראה את הנזק שנגרם מראש או שהיה עליו לראות את הנזק מראש (דהיינו, "צפיות בפועל" או "צפיות בכוח") וגם יש כימות הנזק (20,000 ש"ח). אני זכאית לקבל פיצויי קיום כי אילו קוים החוזה מצבי היה טוב יותר כי עקב ההפרה אני צריכה לשלם 20,000 ומעלה כדי לקבל את אותו שירות שקניתי. כמו כן, לחילופין, ייטען שהמפר מתעשר שלא כדין בזכות הפרתו מפני שבזכות הפרה החוזה הוא מתעשר שלא להעניק לי את ההפרש שבין ה 20,000 לבין ה 2200 ש"ח (קרי, 17,800 ש"ח) כפי שהביע ביהמ"ש בפס"ד הרלס נ' הרלו גו'נס. גם במקרה הגרוע, אני זכאית להפרש (17,800 ש"ח) ללא תלות בבית משפט מכוח סעיף 11(א) על ההפרש בין המחיר החוזי (2200 ש"ח) של השירות שקניתי לבין שווי השוק שלו ביום ביטול החוזה (20,000 ש"ח ומעלה). ההפרש הזה מהווה נזק בהיותו רווח שנמנע ממני, אבל בחוסר תום לב ובהתעשרות שלא כדין המפר (המכון) הרוויח אותו. לתביעתי יש גם היבט נוסף והוא הרשלנות הרפואית; לא הוחתמתי ולא הוסבר לי על סכנות המכשיר. אציין את יסודות עוולת הרשלנות בכתב התביעה; יש חובת זהירות מושגית (בין נותן שירות למקבל שירות רפואי) ויש חובת זהירות קונקרטית על פי מבחני הצפיות הטכנית והנורמטבית. אחרי יסוד חובת הזהירות מגיע יסוד הפרת החובה, ואח"כ יסוד הנזק ובסוף יסוד הקשר הסיבתי (כשאת הקשר הסיבתי חוות דעת רופא עור עושה). השאלה שלי היא כשאני מפרטת שלא הוסברו לי סכנות מכשיר ה IPL, אז אני עושה את זה בתוך יסוד חובת הזהירות או בתוך יסוד הפרת החובה ? ולגבי הפיצויים, אז זה אפשר שיהיו בתביעה פיצויים חוזיים בנפרד ופיצויים לנזיקין (רשלנות רפואית) בנפרד או שחייבים לרשום בכתב התביעה סכום מצטבר שמשלב את שני הנושאים (החוזים ונהנזקיים ביחד) ?
שילמתי את כל התמורה עבור טיפולי הסרת שיער לצמיתה, המכון הפר את החוזה וגרם לי כשל תמורה ובטיפולים המעטים שקיבלתי נגרמה לי אדמומיות בעור שלא היתה לפני הטיפולים החלקיים שקיבלתי. לא הוחתמתי על טופס הסכמה רפואי ולא הוסברו לי הסכנות של מכשיר ה IPL. בתביעה קטנה שהגשתי לקטנות ביקשתי כך: "קניתי דרך האינטרנט.... (בלה, בלה, בלה, בלה). הסעדים המבוקשים הם: השבה (ריאלית ולא נומינלית)+ריבית והצמדה+ופיצויים." לא פירטתי איזה פיצויים, אבל הכוונה היא גם לפיצויים מהפרת החוזה וגם מרשלנות רפואית. מהפרת החוזה אני מבקשת פיצויי קיום על נזק שנגרם לי בגלל הפרת החוזה עקב הפסד האכיפה. הנזק הוא מתבטא בכך שסוכם שאשלם 2200 ש"ח על טיפולים לצמיתות עם קבלת התחייבות ועקב הפרת החוזה על ידי המכון אצטרך לשלם עבור אותו טיפול סכום של 20,000 ש"ח (לפחות) הדומה בתנאיו לחוזה שהופר. מבחינת תנאי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) אני ממלאת אחר תנאיו כי יש הפרת חוזה (נפגעתי), יש קשר סיבתי בין ההפרה לנזק, יש צפיות כי המפר ראה את הנזק שנגרם מראש או שהיה עליו לראות את הנזק מראש (דהיינו, "צפיות בפועל" או "צפיות בכוח") וגם יש כימות הנזק (20,000 ש"ח). אני זכאית לקבל פיצויי קיום כי אילו קוים החוזה מצבי היה טוב יותר כי עקב ההפרה אני צריכה לשלם 20,000 ומעלה כדי לקבל את אותו שירות שקניתי. כמו כן, לחילופין, ייטען שהמפר מתעשר שלא כדין בזכות הפרתו מפני שבזכות הפרה החוזה הוא מתעשר שלא להעניק לי את ההפרש שבין ה 20,000 לבין ה 2200 ש"ח (קרי, 17,800 ש"ח) כפי שהביע ביהמ"ש בפס"ד הרלס נ' הרלו גו'נס. גם במקרה הגרוע, אני זכאית להפרש (17,800 ש"ח) ללא תלות בבית משפט מכוח סעיף 11(א) על ההפרש בין המחיר החוזי (2200 ש"ח) של השירות שקניתי לבין שווי השוק שלו ביום ביטול החוזה (20,000 ש"ח ומעלה). ההפרש הזה מהווה נזק בהיותו רווח שנמנע ממני, אבל בחוסר תום לב ובהתעשרות שלא כדין המפר (המכון) הרוויח אותו. לתביעתי יש גם היבט נוסף והוא הרשלנות הרפואית; לא הוחתמתי ולא הוסבר לי על סכנות המכשיר. אציין את יסודות עוולת הרשלנות בכתב התביעה; יש חובת זהירות מושגית (בין נותן שירות למקבל שירות רפואי) ויש חובת זהירות קונקרטית על פי מבחני הצפיות הטכנית והנורמטבית. אחרי יסוד חובת הזהירות מגיע יסוד הפרת החובה, ואח"כ יסוד הנזק ובסוף יסוד הקשר הסיבתי (כשאת הקשר הסיבתי חוות דעת רופא עור עושה). השאלה שלי היא כשאני מפרטת שלא הוסברו לי סכנות מכשיר ה IPL, אז אני עושה את זה בתוך יסוד חובת הזהירות או בתוך יסוד הפרת החובה ? ולגבי הפיצויים, אז זה אפשר שיהיו בתביעה פיצויים חוזיים בנפרד ופיצויים לנזיקין (רשלנות רפואית) בנפרד או שחייבים לרשום בכתב התביעה סכום מצטבר שמשלב את שני הנושאים (החוזים ונהנזקיים ביחד) ?