תבנית קוגלהוף
- פותח הנושא אתי@
- פורסם בתאריך
אמא יודעת הכל
New member
יתרונות יתרונות
בגלל החור באמצע, יש חדירה טובה של החום למרכז העוגה, מה שמאפשר לאפות עוגה גבוהה מאוד ללא חשש שבמרכז תישאר לא אפויה. קוגלהוף מסורתי בדרך כלל יותר גבוה מרחב והצורה של התבנית היא זו שמאפשרת זאת. ממליצה להשתמש בתבנית קוגלהוף מיוחדת מזכוכית, היא יוצאת מהמדיח כחדשה.
בגלל החור באמצע, יש חדירה טובה של החום למרכז העוגה, מה שמאפשר לאפות עוגה גבוהה מאוד ללא חשש שבמרכז תישאר לא אפויה. קוגלהוף מסורתי בדרך כלל יותר גבוה מרחב והצורה של התבנית היא זו שמאפשרת זאת. ממליצה להשתמש בתבנית קוגלהוף מיוחדת מזכוכית, היא יוצאת מהמדיח כחדשה.
קוגלהוף
קוגלהוף היא עוגה אלזאסית, שמאופיינת בצורת כתר גבוה, קרום בגוון חום בהיר, זרויה אבקת סוכר, ומקושטת בשקדים מולבנים בפסגתה. העוגה רכה מאוד בתוכה, במרקם וטעם המזכירים בריוש, ומנוקדת בצימוקים. לעיתים הצימוקים שרויים בקירש, לתוספת רכות וטעם. העוגה מבוססת על בצק שמרים. מכינים קודם סטארטר מקמח, חלב ושמרים, ורק לאחר שתפח ותסס כמה שעות, מוסיפים לו את יתרת החומרים: קמח, חלב, ביצים, חמאה וסוכר. העוגה מוזכרת מעט מאוד בכתובים שלפני המאה ה-19, וההיסטוריה הגסטרונומית שלה איננה בהירה. אפילו המקור של שם העוגה שנוי במחלוקת. אחת ההשערות היא שמקור השם בגרמנית: kugel מציין "כדור", hopf מציין את התפיחה לגובה. מה שכן יודעים להגיד הוא, שהעוגה היתה קיימת כבר במאה ה-18, שכן התבניות העתיקות ביותר שנמצאו מתוארכות למאה זו. אחת ההשערות היא שהעוגה מוצאה באוסטריה. המלכה מרי אנטואנט הביאה אותה לוורסאי, ומשם היא נדדה לעיירה ריבוויל. תושבי העיירה, על כל פנים, סבורים שאופה מקומי בשם קוגל הוא שהמציא אותה. במשך זמן רב הקוגלהוף היתה עוגת חג. אפו אותה לכבוד חג המולד, הפסחא, בציר הענבים, חתונות, לידת ילדים, וכו'. היום היא נאפית על בסיס יומיומי, ומתאימה בעיקר לארוחות בוקר, או לקפה של אחר-הצהריים. היא מוגשת לעיתים קרובות גם כלוויה לכוס של יין גוורצטרמינר או פינו-גרי אלזסי. לפנים נאפתה העוגה בתבניות נחושת, ואלו העניקו לה את צורתה האופיינית. תבניות אלו הוחלפו מאוחר יותר בתבניות המסורתיות מחרס, ואלו משמשות עד היום. החרס מוליך חום לאט יותר ממתכת, ולכן תבנית חרס מאפשרת אפייה עדינה יותר לעומת תבנית מתכת. בגלל שקוגלהוף היא עוגה עבה (ברוחב ובגובה), כמעט כמו כיכר לחם גדולה, יש צורך באפייה ארוכה יחסית עד שהחום חודר לפנים העוגה ואופה אותה. כדי להבין את ההבדל בין תבנית חרס לתבנית מתכת, נשווה אפייה של שתי עוגות קוגלהוף באותו תנור, במשך אותו זמן (עד שפנים העוגה אפוי), האחת בתבנית מתכת והשנייה בתבנית חרס. בתבנית המתכת דפנות העוגה עלולות להיאפות יתר על המידה עד שפנים העוגה נאפה (כמו שלחם מקבל קרום עבה וקשה). בתבנית חרס, הולכת החום לדפנות העוגה איטית יותר, ולכן אין סכנה שדפנות העוגה ייאפו יותר מדי. העוגה תתקבל פריכה מבחוץ ורכה מבפנים.
קוגלהוף היא עוגה אלזאסית, שמאופיינת בצורת כתר גבוה, קרום בגוון חום בהיר, זרויה אבקת סוכר, ומקושטת בשקדים מולבנים בפסגתה. העוגה רכה מאוד בתוכה, במרקם וטעם המזכירים בריוש, ומנוקדת בצימוקים. לעיתים הצימוקים שרויים בקירש, לתוספת רכות וטעם. העוגה מבוססת על בצק שמרים. מכינים קודם סטארטר מקמח, חלב ושמרים, ורק לאחר שתפח ותסס כמה שעות, מוסיפים לו את יתרת החומרים: קמח, חלב, ביצים, חמאה וסוכר. העוגה מוזכרת מעט מאוד בכתובים שלפני המאה ה-19, וההיסטוריה הגסטרונומית שלה איננה בהירה. אפילו המקור של שם העוגה שנוי במחלוקת. אחת ההשערות היא שמקור השם בגרמנית: kugel מציין "כדור", hopf מציין את התפיחה לגובה. מה שכן יודעים להגיד הוא, שהעוגה היתה קיימת כבר במאה ה-18, שכן התבניות העתיקות ביותר שנמצאו מתוארכות למאה זו. אחת ההשערות היא שהעוגה מוצאה באוסטריה. המלכה מרי אנטואנט הביאה אותה לוורסאי, ומשם היא נדדה לעיירה ריבוויל. תושבי העיירה, על כל פנים, סבורים שאופה מקומי בשם קוגל הוא שהמציא אותה. במשך זמן רב הקוגלהוף היתה עוגת חג. אפו אותה לכבוד חג המולד, הפסחא, בציר הענבים, חתונות, לידת ילדים, וכו'. היום היא נאפית על בסיס יומיומי, ומתאימה בעיקר לארוחות בוקר, או לקפה של אחר-הצהריים. היא מוגשת לעיתים קרובות גם כלוויה לכוס של יין גוורצטרמינר או פינו-גרי אלזסי. לפנים נאפתה העוגה בתבניות נחושת, ואלו העניקו לה את צורתה האופיינית. תבניות אלו הוחלפו מאוחר יותר בתבניות המסורתיות מחרס, ואלו משמשות עד היום. החרס מוליך חום לאט יותר ממתכת, ולכן תבנית חרס מאפשרת אפייה עדינה יותר לעומת תבנית מתכת. בגלל שקוגלהוף היא עוגה עבה (ברוחב ובגובה), כמעט כמו כיכר לחם גדולה, יש צורך באפייה ארוכה יחסית עד שהחום חודר לפנים העוגה ואופה אותה. כדי להבין את ההבדל בין תבנית חרס לתבנית מתכת, נשווה אפייה של שתי עוגות קוגלהוף באותו תנור, במשך אותו זמן (עד שפנים העוגה אפוי), האחת בתבנית מתכת והשנייה בתבנית חרס. בתבנית המתכת דפנות העוגה עלולות להיאפות יתר על המידה עד שפנים העוגה נאפה (כמו שלחם מקבל קרום עבה וקשה). בתבנית חרס, הולכת החום לדפנות העוגה איטית יותר, ולכן אין סכנה שדפנות העוגה ייאפו יותר מדי. העוגה תתקבל פריכה מבחוץ ורכה מבפנים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.