תגובה לא פרופורציונאלית של ילדה בת שש

[מוזי22]

תגובה לא פרופורציונאלית של ילדה בת שש

עינת שלום יש לי שתי שאלות שונות עם בתי בת השש 1. חוסר פרופורציה בתגובות שלה כשאומרים לה לא. אפילו על דברים ממש קטנים הוא יכול ממש לצרוח ולבכות כאילו זה סוף העולם - איך להגיב או לטפל בזה? 2. בזמן האחרון שמתי לב שהיא מנסה "לקנות" את החברים שלו (חברים חדשים) לוקחת דברים מהבית לגן ונותנת להם. אומרת לחברה שאם היא תבוא אליה הביתה היא ייתן לה ביצת הפתעה וכד'. - האם זו בעיה או זה אופייני לגיל? תודה רבה מוזי

 

[עינת גבע]

תגובה לא פרופורציונאלית של ילדה בת שש

ערב טוב מוזי, לגבי השאלה הראשונה אני מבקשת לדעת איך אתם מגיבים בדרך כלל כאשר אתם אומרים לה לא? באופן כללי אני יכולה לומר: זכותנו וחובתנו כהורים לומר לילדים שלנו מפעם לפעם "לא". מומלץ לצמצם את ה"לאווים" למקומות בהם הלא הוא מאוד מאוד חשוב. ולאפשר בכל המקומות האחרים. חשוב שילד יידע שאני כהורה שקלתי לפני שאני אומר לו לא ויש לי רציונאל מוצק ,זו לא קפריזה. מומלץ לשתף את הילד :"אין אפשרות כרגע... ואני אגיד לך למה?..." כאשר יש אפשרות להיענות לרצונו ,תוכלי ליזום ביוזמתך." כעת אפשר..." כך הילד סמוך ובטוח שכאשר אפשר נעתרים. זו דרך שבונה את הביטחון שלו בקשר. המפתח להצלחה הוא נחישות ועקביות. הנחישות תתבטא בהחלטיות – פעמים רבות הורים אומרים לא ואחרי פולחן מתיש של בכי, וצרחות מוותרים ונותנים. מה הילד לומד? כדאי לי לצרוח כאילו סוף העולם , ואז אקבל את מבוקשי. במקרה כזה אין סיבה שהוא יחדל. כאן נכנס הערך הנוסף בחינוך שהצעתי לך להיות עקבי – להתמיד. לסיום: חשוב במידת האפשר להיענות לצורך ולא להיכנע לדרישה. לגבי שאלתך השנייה בנוגע ל"קניית חברים", אני מאמינה בדיאלוג. חשוב לפתח עם הילד שיחה מכבדת בגובה העיניים ולהבין את משמעות ההתנהלות מנקודת מבטו. זאת אינה בעיה וזה אינו מאפיין גיל. זו גרסתו הייחודית לרכוש חברים. ( הוא כמובן לא היחיד שמשתמש בה) . הוא מבין אולי בטעות שזו הדרך. חשוב לבדוק יחד איתו האם יש דרכים נוספות באמצעותם ניתן ליצור קשרים עם חברים. מיותר לציין , שיש להימנע מביקורת, ובכלל זה ,מכל אמירה שעלול לנדוף ממנה ריח של ביקורת , ומהטפות מוסר. השיחה צריכה להיות חמה ידידותית ומכוונת בלבד. ולאפשר לו לבחור את הדרך. האם עניתי לך? עינת גבע יועצת משפחתית וסופרוויזרית במכון אדלר.