תגובה לביקורתו של ד"ר חנוך בן-ימי
תחילה אציין שעדיין לא קראתי את הספר, כך שנסיון פרוש דבריו של אחד האישים נעשה רק על סמך הציטוטים המובאים בביקורת, ועל סמך עניות דעתי. "כל תהליך החשיבה מתבטא בדיבור פנימי - טענה שאינה מקובלת על פילוסופים ופסיכולוגים רבים". מן הסתם ליבוביץ בדבריו אלה התכוון לחשיבה מודעת. הוא טען שהגוף והנפש הם אחד, ומכיוון שכך אין המוח מייצר מחשבות, ואין הוא חושב (כפי שגם המחשב אינו חושב), אבל הוא בהחלט משתתף בתהליך החשיבה. מכיוון שפעולות החישוב של המחשב אינן חשיבה - מכאן שגם פעולות המוח אינן חשיבה, ושבעצם החשיבה היא מודעות לחשיבה. התינוק והכלב "חושבים" ו"רוצים"* ו"יודעים", אבל הם לא מודעים לכך שנעשות בהם הפעולות האלה. רק בעזרת שפה פנימית (לא בהכרח כזו שאפשר להסבירה לאדם אחר) אנו מודעים לכך שאנו חושבים. -- החכמים שיודעים להרחיב בנושא מוזמנים לעשות זאת. "החשיבה המדעית אינה יכולה לעסוק בפרט אלא בכללי בלבד" - טענה זו נכונה, אלא שצריך לדקדק בה. אגסי בטענתו זו מתכוון לכך שהמדע עוסק רק במה שניתן לגזור ממנו כלל אוניברסלי, ז.א. לא בצירוף-מקרים (עם כל הבעייתיות במונח). להלן דוגמה: מהעובדה שיש פחות מים בקומקום לאחר הרתחה, ניתן ללמוד שבכל הרתחה יהיו פחות מים מאשר לפני ההרתחה. לעומת זאת, מהעובדה שיש תה בכוס לא ניתן לגזור שום כלל, גם לא שמים חמים שנשפכים על תמצית תה נהפכים לתה - שהרי העובדה הנתונה לפנינו היא רק שיש תה בכוס. אשר לקביעתו כי "המדע עוסק באוניברסלי ולא בהיסטורי", הוא אכן אולי התכוון למדעי הטבע בלבד, אך אולי יש מקום לומר שבמילה "היסטורי", הכוונה היא שוב לצירוף-מקרים בודד. איש אינו יכול לדעת מה האחר חושב - אלא רק לשער מנסיונו שלו. בן-ימי הביא אנלוגיה למתמטיקה, וזוהי טעות גדולה, שהרי בניגוד למתמטיקה, אין שום דרך לדעת שנסיון כלשהו אכן הושם בהצלחה! "אין שום דבר במציאות שיכול להשפיע על תודעתו הסובייקטיבית של האדם... מה שהוא רוצה בו, חותר אליו, מצפה שיהיה" - איני יודע מה לומר על טענת שטיפת המוח, אבל יש פגם בטענת ההסבר ההגיוני: יותר ממה שהאדם רצה בו קודם להסבר, הוא רצה לשמוע ב´קול ההגיון´. חוץ מזה שההגיון אינו בר השפעה כשהדבר נוגע לערכים (ואולי זו היתה כוונתו היחידה של ליבוביץ). "אי אפשר ללמוד מההסטוריה" - באופן לוגי. מכיוון שמדובר על הסטוריה שנעשתה בידי אדם (ולא חוקי טבע - שהם קבועים), לא ניתן לטעון בצורה אובייקטיבית שפרט שונה מסוים הוא שולי. התנהגות בני האדם אינה כפויה לחוקים כלשהם, ועל כן ניתן לצפות מהלכים שלהם מראש ע"פ נסיון חיים בלבד.
תחילה אציין שעדיין לא קראתי את הספר, כך שנסיון פרוש דבריו של אחד האישים נעשה רק על סמך הציטוטים המובאים בביקורת, ועל סמך עניות דעתי. "כל תהליך החשיבה מתבטא בדיבור פנימי - טענה שאינה מקובלת על פילוסופים ופסיכולוגים רבים". מן הסתם ליבוביץ בדבריו אלה התכוון לחשיבה מודעת. הוא טען שהגוף והנפש הם אחד, ומכיוון שכך אין המוח מייצר מחשבות, ואין הוא חושב (כפי שגם המחשב אינו חושב), אבל הוא בהחלט משתתף בתהליך החשיבה. מכיוון שפעולות החישוב של המחשב אינן חשיבה - מכאן שגם פעולות המוח אינן חשיבה, ושבעצם החשיבה היא מודעות לחשיבה. התינוק והכלב "חושבים" ו"רוצים"* ו"יודעים", אבל הם לא מודעים לכך שנעשות בהם הפעולות האלה. רק בעזרת שפה פנימית (לא בהכרח כזו שאפשר להסבירה לאדם אחר) אנו מודעים לכך שאנו חושבים. -- החכמים שיודעים להרחיב בנושא מוזמנים לעשות זאת. "החשיבה המדעית אינה יכולה לעסוק בפרט אלא בכללי בלבד" - טענה זו נכונה, אלא שצריך לדקדק בה. אגסי בטענתו זו מתכוון לכך שהמדע עוסק רק במה שניתן לגזור ממנו כלל אוניברסלי, ז.א. לא בצירוף-מקרים (עם כל הבעייתיות במונח). להלן דוגמה: מהעובדה שיש פחות מים בקומקום לאחר הרתחה, ניתן ללמוד שבכל הרתחה יהיו פחות מים מאשר לפני ההרתחה. לעומת זאת, מהעובדה שיש תה בכוס לא ניתן לגזור שום כלל, גם לא שמים חמים שנשפכים על תמצית תה נהפכים לתה - שהרי העובדה הנתונה לפנינו היא רק שיש תה בכוס. אשר לקביעתו כי "המדע עוסק באוניברסלי ולא בהיסטורי", הוא אכן אולי התכוון למדעי הטבע בלבד, אך אולי יש מקום לומר שבמילה "היסטורי", הכוונה היא שוב לצירוף-מקרים בודד. איש אינו יכול לדעת מה האחר חושב - אלא רק לשער מנסיונו שלו. בן-ימי הביא אנלוגיה למתמטיקה, וזוהי טעות גדולה, שהרי בניגוד למתמטיקה, אין שום דרך לדעת שנסיון כלשהו אכן הושם בהצלחה! "אין שום דבר במציאות שיכול להשפיע על תודעתו הסובייקטיבית של האדם... מה שהוא רוצה בו, חותר אליו, מצפה שיהיה" - איני יודע מה לומר על טענת שטיפת המוח, אבל יש פגם בטענת ההסבר ההגיוני: יותר ממה שהאדם רצה בו קודם להסבר, הוא רצה לשמוע ב´קול ההגיון´. חוץ מזה שההגיון אינו בר השפעה כשהדבר נוגע לערכים (ואולי זו היתה כוונתו היחידה של ליבוביץ). "אי אפשר ללמוד מההסטוריה" - באופן לוגי. מכיוון שמדובר על הסטוריה שנעשתה בידי אדם (ולא חוקי טבע - שהם קבועים), לא ניתן לטעון בצורה אובייקטיבית שפרט שונה מסוים הוא שולי. התנהגות בני האדם אינה כפויה לחוקים כלשהם, ועל כן ניתן לצפות מהלכים שלהם מראש ע"פ נסיון חיים בלבד.