תגובה לטענות GOVERNOR

[דוד1000]

תגובה לטענות GOVERNOR

תגובה לטענות GOVERNOR א. לא ניתן להתעלם מן האינטסיביות של הכתיבה וההתייחסות שלו לנאמר באתר. האיש תיכף מגיב תוך הסתמכות על מערכת טיעונים ומקורות נרחבת. כלומר ייתכן והאיש אכן מלומד. אמנם לגופן של טענות אין זה משנה. אולם אינטנסיביות עשויה לחזק את הרעיון שהוא צודק. שהרי מיד יש לו תשובה. אך ייתכן והיכולת הזו משקת עיסוק בשכר אולי גם עם צוות עוזרים בשכר שמקורו בקרן הקרויה "הקרן לישראל" או/ו מפלגת "שינוי" או/ו מכללת "עמק הירדן" המתחזקת את אתר "דעת אמת" מבלי שנראתה הדבקות האקדמית האובייקטיבית שלה בהצגת התשובות ל"דעת אמת". אשר על כן מתווכח כזה ראוי שיזדהה כדי שהרקע הכלכלי של עיסוקו בנושאים אלו יהיה גלוי ושקוף. ב. האיש רוצה לטעון שהשימוש בשיטות ספירה בבליות מלמד על נחיתות מדעית ישראלית של אבותינו. הטענה הזו תהיה דומה לטענה שהמדע האמריקאי בוודאי נחות מן הערבי וההודי שהרי הוא משתמש בשיטות ספירה (עשרוניות) הודיות ערביות... ג. הטיעון הלוגי לפיו הפרכת ראיה מקבוצת ראיות מפילה את כל ההוכחות שגויה. זה נכון כאשר הראיות נבנות אחת על רעותה. אך אם הראיות הן עצמאיות כל אחת לעצמה הרי טענה זו כוזבת. לא השכיל האיש להראות ולהוכיח שמדובר בטענות טוריות ולא מקביליות. ד. נכון שבעולם המדעי המקובל ההערכה הינה שהמדע האסטרונומי התפתח תחילה בבבל ומשם נדד ליוונים. אולם המדע לא נתן עד היום תשובה לקביעת הערך M (מתאים בדיוק נפלא) לשון האינציקלופדיה העברית בערך לוח בעמוד 343. יועיל האיש להביא את המקורות הבבליים והיוונים שדייקו כך. יצויין שבין המקורות שציין ציין מקור אינטרנטי הדן במחזורי הירח. השיעור הממוצע המצויין שם מתאים עד לגודל של פחות משגיאה של שניה לזו שמצויינת בדברי רבן גמליאל. יואיל האיש לחשב זאת, ויווכח שכך הם הדברים. היות ולא היו אז שעונים מדוייקים. בוודאי שלא שעונים אטומיים כפי שיש בימינו, הרי צריך האיש להסביר מנין צמח הדיוק הזה של אורך החודש הממוצע שציין רבן גמליאל. (נכון הוא שלשון הגמרא הוא לא פחות אולם כל בר דעת יבין שזהו שיבוש במסורת הכתובה של הגמרא משני טעמים מצטברים: • משום מה זה הוא בדיוק אורך החודש הממוצע. הישג מדעי כזה בהעדר כלים מדעיים של ימינו עשוי להביא למסקנה היחידה הסבירה = נבואה. יצויין שמוסכמה קיימת בפילוסופיה של המדע שההסבר הטוב ביותר והפשוט ביותר לתופעה הוא ההסבר המדעי התופס. רק למי שאינו רוצה לקחת בחשבון נבואה הסבר זה אינו היותר פשוט. • לא ייתכן שמחדשי החודשים במהלך מאות חידוש חודש וגבית עדויות לא נוכחו לראות שהאורך של החודש לפי עדויות העדים לעתים מזומנות קטן בהרבה מהאורך המינימלי המשתמע מדברי רבן גמליאל. ה. נכון שהלוח העברי מנוהל על בסיס תקונים מן התחום החקלאי וכיו"ב אולם תיקונים אלו אינם מלמדים שאבותינו לא התבססו על חישובים אסטרונומיים מדוייקים ברקע. שהרי אנו מקובלים במסורותינו ההלכתיות הקדומות, עוד מימי הגאונים הגמרא והמשנה שהלוח היה מנוהל תוך מעקב אלגוריתמי מתימטי. כפי שהשכיל לצטט האיש. ו. יעויין באנציקלופדיה העברית בערך לוח ע' 341 שם מצויין שכבר בהתנחלות יהושע היה צורך בעיסוק בלוח. זה הרבה לפני מטון והבבלים. ז. שמות אליליים לחדשים אינם מלמדים שתורת חישוב הלוח באה מבבל. יש לזכור שעולי בבל באו ארצה מגלות בית ראשון לאחר ששהו בסביבה תרבותית בבלית. מה זה עושה לעם אפשר ללמוד בנקל מן הגלות היהודית ברוסיה הסובייטית. ברור כשמש שללשונם חדרו מושגים תרבותיים בבליים מהם אליליים קלוקלים. היום פה בארץ כשמדען יהודי (אפילו חרדי) מדבר עם מדען בעולם הגדול על תאריך הוא מציין יום לפי שמו האלילי, חודש לפי שמו האלילי הרומי, ושנה לפי הספירה האלילית הנוצרית. האם בכך יש להוכיח שהדובר אמץ לעצמו תרבותית מושגים אלו. ח. משום מה לא התייחס האיש לעובדה שהפיגור של הלוח העברי בשיעור של 16 יום מביאו אט אט לתחום בו תוך שנים לא רבות חג הפסח יפסיק להיות חג האביב. האם אין כאן תחזית בעלת אופי נבואי של הלל השני שקבע את האלגוריתם הנוכחי של חישוב הלוח העברי, לגבי המועד שעד אליו יהיה צורך להשתמש בלוח העברי האלגוריתמי המקובל כיום?! יצויין שיש היום מאמצים ניכרים בציבור שלומי אמוני ישראל להביא להקמת סנהדרין שלכאורה בשלו כל התנאים להקמתה. זו תהיה רשאית לקבוע סדרים חדשים לחישוב הלוח כך שיובטח פסח בחג האביב. ט. ולבסוף. הכי חשוב, הדבקות של האיש בחיטוטים וחיפושים ללא לאות להוכיח את אפסות חז"ל ותרבותנו העברית העתיקה תוך שימוש בשמות גנאי ותאורי גנאי גסים ולא עניניים של חז"ל מלמדת שהאיש לא ראוי לתשובה משני טעמים מצטברים: *הוא אכול שנאה עצמית (לצער הלב) וכידוע שנאה מקלקלת את השורה. *סגנון ההידברות שלו לא מתאים לשום פורום רציני בו אנשים מביעים דעות ומנסים לברר אמת

 

[איגרא רמא]

ובכן...

א. אינני גובנור אבל אגיב כי ממש הצלחתם להרגיז אותי עם הטמטום שלכם. ב. "האיש רוצה לטעון שהשימוש בשיטות ספירה בבליות מלמד על נחיתות מדעית ישראלית של אבותינו. הטענה הזו תהיה דומה לטענה שהמדע האמריקאי בוודאי נחות מן הערבי וההודי שהרי הוא משתמש בשיטות ספירה (עשרוניות)". אין פה אנאלוגיה בכלל. שכן המדע כפי שהוא נחקר ב600 השנה האחרונות מתבסס על המדע היווני-רומי שאותו הצליחו הערבים להעתיק בצורה מדוייקת. בשעה שהנוצרים קפאו על שמריהם בגלל הדת שהעבירה אותם על דעתם. להזכירכם הערבים לא פיתחו שום דבר ולא המציאו שום דבר הם פשוט העתיקו מהיוונים והרומיים (משהו שכנראה מעיד על נחיתותם הגנטית, כיוון שהיו להם כמעט 1000 שנה לשפר את המדע היווני-רומי). המדע האמריקאי לעומת זאת כיום הוא המוביל בגלל שהוא מייבא: i. מדענים זרים. ii. למדע האמריקאי בפני עצמו אין זכות קיום, הוא ניזון מהתפתחויות מדעיות באנגליה, גרמניה וצרפת (כל תוכנית הטילים והמסעות לחלל היא תוכנית גרמנית במקור). מסקנה: אין זו בושה להודות שהעברים הקדמונים ניזונו מהישגי הבבלים. הבושה היא שהעברים הקדמונים לא תרמו כלום למדע. ובכלל היהודים כקולקטיב לא תרמו כלום לתרבות האנושית ולמדע. היהודי היחיד שתרם משהו נקרא איינשטיין אבל הוא היה גרמני במהותו ולכן תרם אם היה גודל בשטעטל קרוב לוודאי שהיה חזן מוצלח ולא יותר, אבל הוא צמח בלב הציביליזציה ולכן כאשר גאונות נפגשת עם ציביליזציה היא פורחת. ג. הטיעון תקף בהחלט לגבי אמיתות התורה, שכן הטענה הדתית היא שהתורה היא בניין הבנוי לתלפיות של אמת אלוהית. ובכן כדי להפריך טענה לוגית קיימות אפשרויות אחת מהשתיים: i. לתת דוגמא נגדית. ii. להראות אבסורד על דרך השלילה. לכן מספיק להראות שבדבר אחד כותב התורה לא הבין בשביל להרוס את כל המגדל. ד. לא יודע מי היה האידיוט גמליאל (אני ראיתי מטומטמת בשם גילה גמליאל שנבחרה בליכוד, לכן כל הגמליאלים מטומטמים, הפרך זאת) ולא מעניין אותי. אם ידע משהו, אזי ידעו בשל הידע היווני-בבלי, אם לא ידע הרי זה בגלל שלמד "מדעים" של יהודים. ד, ה, ו אתם בעצם מודים שגוברנור צדק והכל ניתן לייחס ל-Meton. ז. טוב שנתתם לדוד1000 האידיוט להעביר את המסר, גם אני לא הייתי מוצא חמור יותר טוב להעמיס עליו את החטוטרת שלי. ח. קונטרס זה מביא אותי לשאול: האם יש פה דגם (patern) מובהק של פיגור שכלי המוגבר ע"י הדת, או שמא הדת מוגברת ע"י פיגור ?

 

[דוד1000]

יעויין באנציקלופדיה

יעויין באנציקלופדיה העברית בערך לוח ע' 341 שם מצויין שכבר בהתנחלות יהושע היה צורך בעיסוק בלוח. זה הרבה לפני מטון והבבלים.

 

[איגרא רמא]

אתה בכלל פתחת פעם אנציקלופדיה ?

 

[G ove r n or]

נכון. הנה הלוח. לוח גזר משנת 900

לפנה"ס בערך (Gezer Calendar). לא היה זה לוח במובן של היום, אלא המלצות מה לזרוע בחדשי השנה השונים. זוהי הכתובית העברית הקדומה ביותר בנמצא: http://www.ancient-hebrew.org/6_10.html מדובר בראשית המאה ה-10 לפנה"ס, כאשר ההתנחלות ארעה כביכול במאה ה-14, או ה-13 לפנה"ס. הלוח של יהושע (בהנחה, רק לצרך דיון זה, כי אדם כזה חי עלי אדמות) לא יכול היה להראות משופר מלוח זה. קפיש? - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[דוד1000]

הכנת תשובה תקח זמן מה.

הכנת תשובה תקח זמן מה. לכשאסיים אי"ה השבוע אשגר את התשובה. דב

 

[G ove r n or]

בס"ד, אולי נמשיך גם לדיון בחומות

יריחו וביום הארוך של יהושע, אי"ה...

 

[דוד1000]

וביום הארוך

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/melech/12.htm

 

[G ove r n or]

אסף של שטויות שמכולם רק דברי הרמב"ם

בולטים לבדם באיכות ובהגיון, ונדמה לי שכבר התעכבתי על כך לפני יומיים או שלשה. סכום: כל השוטים שם מלהגים שטויות בלתי שפויות. הרמב"ם לבדו, בהיותו אסטרונום המבין כי עניני-טבע מתנהלים על פי כללים קבועים (עולם כמנהגו נוהג), הוא השפוי היחיד. כדור הארץ לא עצר מסבובו. מספיק לקשקש/לכשכש. אגב, זוכר את השטות המדהימה שנהגת להצביע עליה באתר הידברות, שמחשבי NASA "גילו" יום חסר? אפילו הידברות נמלאו בושה עמוקה וזרקו את המאמר... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[דוד1000]

קידוש החודש

בס"ד כך כתוב בספר מעם לועז שמות עמוד קמה' ודע כי קידוש החודש לא תלה אותו הקב"ה בראיית הלבנה, אלא כל זה תלוי בחשבון מהלך הגלגל, והראיה כי בכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר בתוך הענן ביום ובתוך עמוד האש בלילה, ובודאי לא היו להם לא שמש ולא לבנה ומהיכן ידעו מתי ראש חודש? מכאן מוכרח שהיה להם החשבון שהוא החשוב, וקבלנו הלכה למשה מסיני שבכל חודש יש כ"ט יום ומחצית היום ותשצ"ג חלקי שעה. ומצינו בדוד המלך שאמר לו יונתן מחר חודש, ואם היה נכון שקידוש החודש תלוי רק בראיית הלבנה, מהיכן ידע יונתן כי מחר חודש, והרי יתכן שהלבנה לא תיראה. לתיבה "חודש" שתי משמעויות: האחת: מולד הלבנה, חידוש הירח. גם יום מולד הלבנה נקרא "חודש". כך למשל אומר יהונתן לדוד: "מחר חודש", וכוונתו למה שאנו קוראים היום: "ראש חודש". וכך נאמר גם בהפטרת השבוע מספר יחזקאל פרקים מ"ה-מ"ו: "שער החצר הפנימית הפנה קדים, יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח." http://www.daat.ac.il/daat/tanach/haftarot/hodesh.htm וכשתתבונן בדבריו בהפטרה תמצא שאותו יום היה שני ימים ראש חודש, שכן כעס שאול על בנו ושאלו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם ש"א כ, כז . ומכאן מוכרח שלא כולם סמכו על ראיית החודש אלא על החשבון הזמן שמקיף את הגלגל שלו. וכך היה נוהג העולם אלף ומאה שנה מזמן משה עד אנטיגנוס איש סוכו. ואנטיגנוס היה החכם ביותר מכל בני דורו, ופעם אחד היה מוכיח את תלמידיו ואמר להם: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, וחשבו שני תלמידים שאין שכר ועונש ויצאו לתרבות רעה, והם צדוק ובייתוס ששמעתם עליו. והם נפרדו מן החכמים ומהם יצאו הקראים שאינם מאמינים בתורה שבעל פה. ומחלוקתם הראשונה הייתה בנושא זה. עד כאן הועתק מהספר מעם לועז. האם בזמן שמקדשים על פי הראיה נעזרים בלוח? לדעת רב סעדיה גאון מובא בספר העיבור לר' אברהם בר-חייא הנשיא , גם כשמקדשים על פי הראיה נעזרים בלוח, וראש השנה לא יחול באד"ו, ופסח לא יחול בבד"ו. וכן דעת רבינו חננאל ורבינו בחיי רבינו בחיי, שמות י"ב, ב . מדוע אם כן יש צורך בראיית הלבנה? "המעשה על צדוק ובייתוס תלמידיו של אנטיגנוס, כאשר דרש להם רבם אנטיגנוס: 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס', יצאו לתרבות רעה והתחילו לערער על חשבונות העיבור. ואמרו כי אין עיקר לקבוע חודשים על פי החשבון כי אם בראיית הלבנה, והוצרכו חכמי הדור להכחיש דבריהם ולהוכיח להם על פי עדותם של עדי החודש שאכן חשבונות העיבור נכונים. ואף על פי שהיו מקבלים העדים כזכר לדבר, הרי בית דין היו סומכים בעיקר על החשבון" רבינו בחיי שם, בשם רבינו חננאל . הרמב"ם יוצא נגד דעה זו וכבר הקדימו הר"י בן-ברוך בפירושו למשנה ראש השנה פרק ב' מ"ג : "ואני תמה מאדם יכחיש הראות ויאמר כי דת היהודים אינה בנויה על ראיית הלבנה, אלא על החשבון בלבד" וכ"כ בהלכות קידוש החודש, פ"ה . http://www.google.co.il/search?q=cache:51plygkJtRsC:www.vbm-torah.org/dk/481daf.htm+%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7+%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1+&hl=iw&ie=UTF-8 דף עה,א גמרא א"ר יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר (דברים ד) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות: http://www.google.co.il/search?q=cache:ypjqVs05_9oC:www.mechon-mamre.org/b/l/l2107.htm+%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%99%D7%90+%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%9D&hl=iw&ie=UTF-8 http://www.shechem.org/bimad/yoman.html http://www.kby.org.il/ikhs/kidush.htm http://www.mechon-mamre.org/i/3801.htm http://www.daat.ac.il/daat/toshba/hamitsvot/2-2.htm http://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/aviv.htm מכאן ראיה שהזמן בין מולד למולד לא נילקח מהגויים.

 

[G ove r n or]

היכן מראה מקום ממקורותיך המציג את

ארך החדש הירחי (טענת ר' גמליאל שגויה ונדחית)? הלוח בו השתמש יהושע לא היה יכול להיות משוכלל מזה. הנה יתר התשובות _לכל_ טענותיך...

 

[O F I R L]

תגובה חלקית

קודם כל אני רוצה להגיד שאני מתנגד ללשון הגסה שאיגרא רמה מדבר בה. אין לו שום סיבה לקרוא לרבן גמליאל בכינוי שקרא לו. אני מבקש ממך לרדת מהגבעה הגבוהה שלך ולחזור בך. זה שאתה מתווכח עם דוד לא אומר שאתה יכול לצחוק על כל מי שבא לך. רבן גמליאל היה חכם לכולי עלמא - זה שיכול להיות שהוא לא ידע מה שאנחנו יודעים היום זה לא הופך אותו להיות X, גם אריסטו לא ידע הרבה דברים שאנחנו יודעים היום ובכל זאת אני בטוח שהוא היה חכם יותר ממך וממני. עכשיו לתגובה ב. מה שGovernor על פי הבנתי רצה לטעון הוא שאם מסורת החישוב היתה מקובלת מסיני - היו משתמשים בשיטת ספירה אחרת על מנת לבטא את אורך החודש ומזה שהחודש מבוטא בשיטת ספירה בבלית מוכח שזו לא קבלה(אומנם לדעתי אפשר לומר שזו לא קושיה חזקה משום שאפשר לתרץ בפשטות שהעבירו את שיטת הספירה משום שחיו בבל ונהגו לספור לפי השיטה הבבלית) ד. לגבי טענת שיבוש במסורת הכתוב - קשה מאוד לומר כך משום שאי אפשר לומר שרק המילים "אינה פחותה" הם שיבוש משום שכל הסיפור בגמרא קשור למילים אלו הרי הסיפור שם הוא שרצו לקדש את החודש בזמן מסוים ורבן גמליאל אמר להם שאי אפשר עוד לקדש שהרי לא עבר מספיק זמן. וכמובן שיכול להיות שבאו הרבה פעמים עדים ודחו אותם בגלל רבן גמליאל הרי זה בדיוק הסיפור בגמרא כתוב "כסבורים העם לומר ראש חודש ובקשו בית דין לקדשו" משמע שהרבה מהעם באו להעיד ובכל זאת רבן גמליאל אמר את דבריו. אופיר

 

[איגרא רמא]

אופיר ידידי

אולי תואיל בטובך להסביר לי את חכמתו של גמליאל ? מה הוא תרם למתימטיקה-פיסיקה ?

 

[G ove r n or]

תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (א'):

איני קשור לארגון כלשהו. איני ממומן ע"י ארגון כלשהו. איני משתמש בחמר של ארגון כלשהו. אני הוגה את הפרכותי בעצמי על סמך הידע הדל שלי, ומסתבר שדי בו. אני individual שהחליט בנחישות לרסק את הפאגאניות/עכו"מיות המסיונרית, וזה לא קשה ואפילו אינו מצריך השכלה אקדמאית. דרושה רק ידיעת אנגלית סבירה. היאוש ואבדן העשתונות מובילים את הרב הלא כל כך נכבד להפרחת רמיזות פסולות ואגב אורחא, חושפים כי אזלו החצים באשפתו (תרתי-משמע). תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ב'): דבריו של ר´ גמליאל הם איזכור _יחיד_ של היחידה הבבלית "חלק" ושל הערך 29 יום, 12 שעות, 793 חלקים. התלמוד משתמש בעקביות ב"רגע" (24 עונות בשעה, 24 עיתות בעונה, 24 רגעים בכל עת, ס"ה 13824 רגעים תלמודיים בשעה). אילו ניתן מידע "שמימי" זה במעמד הר-סיני, _לא_ היה ניתן ביחידות בבליות. הוא היה ניתן ב"רגעים". הרי בזמן מעמד הר סיני לא היה ערך זה, לטענתו, ידוע לבבלים. לא כן? ר´ גמליאל אמר "אינה פחותה" והמקור מביא דוגמא קוהרנטית לשמוש ב"אינה פחותה" זו כדי להכריע שדמות מסוימת שנראתה בעבים _אינה_ מולד: http://www.hidabroot.org/a1.htm משמע, _אין_ מדובר שם על ממוצע בטעות, אלא על קריטריון פסקני לקביעת מולד. הטוען משקר במצוקתו. מספיק כבר עם שקרים. הם לא יחלצו מן המיצר. שימו לבכם גם לשקר שם על הפריזמות שהוצבו על פני הירח, ובעזרתן אישרה NASA כביכול את המידע של ר' גמליאל. האין זה מעיד על פגור שכלי? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12464170 אם הוא טוען שהגמרא טועה כאן ומיחסים לר' גמליאל משהו שלא אמר, אז בא נתעלם ממובאה זו לחלוטין, כיוון שברור שהיא שגויה, ו_איננו_ בטוחים מה עדיין נכון בה, ועליו להציג מובאה _אחרת_ המצטטת ערך זה כ_ממוצע_. אם זו המובאה היחידה במקורותיו ואינו יכול להציג אחרת תחתיה - אזי הסתיים הויכוח במסקנה שחז"ל נטלו נתון זה מן הבבלים. תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ג'): כאשר מובאות עשר "ראיות" "צולעות", כל אחת מספקת 10% כסוי לאותה טענה, בתקווה שכולן יחד תספקנה 100% כסוי, ואחת נופלת - נופלת כל הטענה. תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ד'): "יועיל האיש להביא את המקורות הבבליים והיוונים שדייקו כך" שוב יש לנו עסק עם עלג לשון. "יואיל", לא "יועיל". Meton הוא אבי הלוח הירחי-שמשי. היהודים הסתפקו בתצפית, ועדים דברי הרמב"ם על סמני הטבע המצריכים עבור. את משך הזמן ממולד עד מולד חשב בדיקנות עוד יותר מופלגת Hipparchus (לחפש He computed the lunar month): http://www.math.tamu.edu/~don.allen/history/helnistc/helnistc.html הסטיה שלו היתה פחות משניה. צריך לזכור כי "חלק" הוא שלוש ושליש שניה. מדען מופלא זה גם עיין ברשומות בבליות עתיקות שמדענים בעולם העתיק החליפו בחפשיות ביניהם, ממש כמן בימינו, והסיק, על סמך שנויים זעירים בתמונת פני השמים בלילה כי ציר הסבוב העצמי של כדה"א נוקף קלות ומשלים סבוב מלא אחת ל- 26000 שנה (או כ- 36 שניות של מעלה לכל שנה): http://astrosun.tn.cornell.edu/courses/astro201/earth_precess.htm אני מתערב עם הרב, כי אפילו יש לו השכלה תכונית מלאה, לא היה יכול לגלות זאת היום, ואולי לא יבין כלל על מה אני מדבר. לחוקרים היוניים היו בהחלט "שעונים אטומיים" משלהם והם חשבו ללא הרף על שיטות בדיקה ומדידה של השערות, חרף המכשור הדל. לא נתווכח האם סוד העבור נמסר לאבותיו של Meton במעמד הר-אולימפוס, לפני או אחרי שנמסר סוד העבור לאבותיו של ר´ גמליאל במעמד הר-סיני כביכול. לא נסתמך על ספקולציות או על מיתולוגיות, אלא על הכתובים. עבודתו של Meton פורסמה ב- 432 לפנה"ס. ר´ גמליאל חי ב- 70, הלל השני חי ב- 369. זאת אומרת ש- Meton הקדים את ר´ גמליאל ב- 500 שנה ואת הלל השני ב- 800 שנה. תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ה'): חשבון העבור תוקן ע"י הלל השני ב- 369 בערך. איננו יכולים להסתמך על מעשיות מיתולוגיות. התורה _אינה_ מסבירה כיצד מעברים את השנה. הגאונים היו חלוקים בדעותיהם על דבר שיטות העבור, והמחלוקת מלמדתנו שלא היתה מסורת קבלה בענין זה, ואין יודעים כיצד עיברו. כל אמירה בענין זה היא על דרך הסברא בלבד. כנגד זה, יש לנו רשום מתועד ומדויק של Meton מ- 432 לפנה"ס. תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ו'): "שם מצויין שכבר בהתנחלות יהושע היה צורך בעיסוק בלוח" נכון. הנה הלוח: http://www.ancient-hebrew.org/6_10.html תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ז'): הטוען דבר על שמות החדשים העבריים וס"ה תקנתי אותו והדגשתי כי אלה שמות אלילים בבליים. תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ח'): "משום מה לא התייחס האיש לעובדה שהפיגור של הלוח העברי בשיעור של 16 יום..." טעות. בוודאי שהתיחסתי. הנה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/viewmsg.asp?id=129&msgid=11279178 "...מביאו אט אט לתחום בו תוך שנים לא רבות חג הפסח יפסיק להיות חג האביב" טעות שניה. נצטוינו לחוג את הפסח בתקופת האביב. תקופת האביב היא מ- 21 למארס ועד 21 ליוני, כ- 90 יום, ומכיוון שה"זחילה" היא בשעור יממה לכל 216 שנה וכבר "זחלנו" כ- 16 יום, נותרו עוד 74 ימי "זחילה" עד ה"ברוך", שהם עוד כ- 16000 שנה. ופרט לכך, אין בעיה כלל, כיוון ש"לא בשמים היא". תתכנס מועצת גדולי תורה ותחליט על תקון. תגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ט'): "האיש לא ראוי לתשובה" הרי אתה ממשיך להניע שפתיך, למען יחשבו עגלי הישיבה כי יש לך תשובה. מדוע אינך פורש אבל וחפוי ראש וידיך על קדקדך המעופר? - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[הנהנה]

על אכילה בשבת- המהות הקבלית

אכילת שבת כל מי שנתוודע מימיו אל שיטת החסידות יודע עד כמה היא מזהירה מפני ...אוכל. יכול יהודי לאכול אוכל כשר למהדרין מן המהדרין ואף-על-פי-כן לשקוע במעמקי התאוות - אם הוא אוכל אותו מתוך תאווה ולא לשם-שמים. הוא לא עושה שום דבר 'רע', הוא רק יושב ואוכל ארוחה טובה וטעימה ונהנה מזה - וכבר האוכל הזה לא זו בלבד שאינו עולה ונכלל בקדושה, אלא יורד ושוקע בתוך ה'קליפות' (הרע). החסידות תובעת מהיהודי להסתפק במזון ההכרחי לבריאות הגוף ולהינזר מן המותרות, וגם זאת רק לשם-שמים ולא לשם סיפוק התאווה. הפתגם הידוע אומר: "מה שאסור - הרי אסור; ומה שמותר - מיותר". עליית המאכל התפיסה הזאת נובעת מעיקרון בסיסי של החסידות (והקבלה), שתפקידו של האדם בעולם להפריד את הטוב מהרע ולגאול את ניצוצות הקדושה המצויים בעולם הגשמי. לפי עיקרון זה, כל דבר גשמי שמצוי בעולם אינו טוב צרוף או רע גמור, אלא הטוב והרע מעורבבים זה בזה. גם בפרוסת לחם תמימה או בנתח בשר כשר מעורבבים יחדיו טוב ורע, ותפקידו של האדם להוציא את הטוב מהרע ולהשיבו למקורו האלוקי. כשיהודי אוכל את הלחם והבשר הזה מתוך כוונה, שיהיה לו כוח לעבוד את ה' וכדומה - בכך הוא מוציא מהם את ניצוצות הקדושה ומעלה אותם למעלה. אך אם הוא אוכל זאת לשם סיפוק תאוותו העצמית - לא זו בלבד שלא העלה את האוכל לקדושה, אלא גישם את עצמו, הגביר את הרע שהיה באוכל והוריד את הטוב שבו עמוק יותר לתוך הרע (יש מצב-ביניים, כשאדם אוכל ושותה אמנם לא לשם-שמים, אך גם לא לשם תאווה, אלא פשוט כדי שגופו יהיה בריא וחזק. במצב כזה אמנם לא עלה האוכל לקדושה, אך גם לא ירד לתוך הרע, אלא נשאר במצבו הקודם. ראו בכל-זה תניא פרק ז). לא לקלקל את האכילה כל זה אמור בששת ימי החול. לעומת זאת, בשבת מצווה לענגה בדגים ובבשר ובכל מטעמים. כשיהודי אוכל ביום השבת מטעמים ואפילו דברי מותרות ועינוגים, כדי לקיים מצוות עונג-שבת - הוא מקיים מצווה. האוכל הזה לא זו בלבד שהוא משרת את הקדושה, אלא הוא נהפך למצווה ממש. נשאלת השאלה, מה על הרע שהיה מעורבב באוכל (כנ"ל)? מוסבר בתורת החסידות, שכיוון שבשבת יש 'עליית העולמות' וכל הדברים שקיימים בעולם עולים לדרגה גבוהה יותר, הרי עצם קדושת השבת מפרידה את הטוב שבמאכל מהרע שבו, ונמצא שהיהודי אינו צריך להפריד בשבת את הטוב מהרע, מכיוון שהוא מופרד על-ידי עצם השבת. על-כן אין הכרח בכוונה לשם-שמים, אלא די שהוא אוכל לשם מצוות עונג-שבת. אולם כל זה בתנאי שאין האדם 'מקלקל' את אכילתו על-ידי תאווה גשמית. גם בשבת, אם חלילה הוא אוכל לשם סיפוק תאוותו הגשמית, הוא מוריד את המאכל ואינו מעלהו לקדושה. כוחה של השבת להעלות את מאכלי-השבת לקדושה היא רק בתנאי שהאדם אכן אוכלם לכבוד שבת ומרגיש את קדושתה. אך אם השבת משמשת לו 'היתר' למלא את תאוות האכילה שלו, בלי לחוש את קדושת השבת, אף מאכלי השבת עלולים לגשמו (קונטרס עץ-החיים עמ' 53). וידוע הסיפור (ספר-השיחות ה'תש"ב עמ' 7) שהבעל-שם-טוב הורה בשבת אחת לתלמידיו לעצום את עיניהם והם ראו פתאום בעיני-רוחם שור חובש 'שטריימל'. הסביר להם רבם, שזו דמותו של יהודי שיושב ואוכל בשר-שור לכבוד שבת, אך במקום לחוש את השבת הוא מרגיש את בשר-השור, וידוע הכלל: "במקום שרצונו של אדם, שם הוא נמצא". משום כך היו חסידים נוהגים לומר: את כל המצוות צריכים לקיים בהידור, חוץ מהמצוות שהגוף הגשמי אף הוא נהנה מהן; בהן לא חייבים להדר.