תגובה למירי לוי

יש צדק בטענה....

לחנה מבאר שבע ולצפונית. ייתכן שהצדק איתכם, כי אין להתווכח עם עובדות. גם בחוגים במרכז הארץ, הריקוד לא נקלט היטב ונעלם מהר לצליל מיתר עצוב. יש בעיה לעכל ריקוד שבנוי ב"מבנה לא סימטרי" ועם אלמנטים מעט מסובכים. טוב יעשו יוצרים ה"בונים" ריקוד ורוצים שריקודם יחזיק מים, שיסתכלו על הריקוד במבט של רוקד/מבצע ולא של מייצר. ולכולנו ירווח. מירי !
 
תגובה למירי לוי

אני לא פרייאר אבל בהחלט תמים בכל מה שקשור ליצירת רקודים.מימיי לא היתי איש של מרפקים או של קליקות וטוב לי עם זה.אני חבר גם של אבי פרץ,גם של גדי ביטון וגם של כל המדריכים והרוקדים שאני מכיר או מכירים אותי.קל להתחבר אלי ואולי בזה כוחי.כשאני ניגש לבנות ריקוד בראש ובראשונה אני מביא אל מול פני תמונה וירטואלית של קבוצת רוקדים שמחה וצוהלת,השאר עד לסיום בניתו זה רק עניין של כמה שעות ריכוז וזיעה של אושר.לעולם לא חשיבה על גאוותנות,יהירות,כסף,חוץ לארץ ועוד כל מיני הברקות שכתבו כמה כותבים על כמה יוצרים.ולסיום,תודה רבה לך ולדב אורבך על המחמאות והפירגון לריקוד שלי הנחלים רושמים זה מחמם את הלב,ונותן חשק לעוד השקעה. שיהיה לך יום טוב כל הזמן.
 
וטוב שאתה כזה....

אני שמחה לקרוא שאינך פראייר ויותר חשוב שאתה אינך איש של מרפקים. טוב שאתה כזה ותבורך על כך. המאמר שפירסמתי זו הייתה רק "מסע התעוררות" עבור יוצר אלמוני יחסית הגר בדרום הארץ ומציג ריקודים יפים בהשתלמויות ולדאבוני ריקודיו לא נקלטים. ושאלה לי אליך : מדוע הריקוד "יאסו החיים" של טישלר שבנוי בסגנון דומה לריקוד שלך ושהוצג באותה ההשתלמות, כן נקלט ונרקד בכל גוש דן ? האם אתה מודע לזה שריקודך הקודם "צליל מיתר" (ריקוד מקסים) שהוצג בהשתלמות 4 (מאי 2001) סבל גם הוא מ"כושר הפצה" נמוך ונעלם חיש קל ? בהערכה רבה למי ומה שאתה. ושיהיה לך יום טוב !!! מירי.
 
למעלה