תגובה למשדר
אני אב מאמץ (לא הורה יחיד) לילד מקסים בן שנתיים. ראיתי אתמול את המשדר הכל כך אמריקאי על האימוץ הפתוח.האשה שאיתי כבר ישנה. המשדר נשמע נחמד בהתחלה, אבל אחר כך עלו אצלי המון שאלות. עם מי צריכים ילדי האימוץ הפתוח להזדהות? עם מולידיהם שלא יכלו לגדלם? עם מאמציהם? גם כך בעיה הזהות העצמית והחלל הריק הינה קשה. החלל הכאילו מלא יוצר לדעתי בעיה גדולה עוד יותר. מעבר לזה עיצבנו אותי החיוכים והחיבוקים המאולצים, ההתחנפות לנשים היולדות. הכל היה מרוח במין מרגרינה מגעילה ושמנונית. אחר כך היה לי חלום קשה שהתעוררתי ממנו, שבני ואני עושים טיול שורשים בארץ מולדתו, ומשהו השתבש בטיול, אבל כל כך חזק שהתעוררתי. עכשו זה טרנד ואין לדבר על אימוץ ועל ילדים שמוצאים את מולידיהם ומה קורה להם או לא קורה. אבל לדעתי מה שחשוב כרגע, הוא בניית ההווה הבטוח. עם מתן בטחון שלנו כהורים. לכן מצד אחד המשדר היה קשה לי ומצד שני הרגשתי המון חוסר מקצועיות בהתייחסות לבעיות שתווצרנה,לילד המאומץ בעתיד.
אני אב מאמץ (לא הורה יחיד) לילד מקסים בן שנתיים. ראיתי אתמול את המשדר הכל כך אמריקאי על האימוץ הפתוח.האשה שאיתי כבר ישנה. המשדר נשמע נחמד בהתחלה, אבל אחר כך עלו אצלי המון שאלות. עם מי צריכים ילדי האימוץ הפתוח להזדהות? עם מולידיהם שלא יכלו לגדלם? עם מאמציהם? גם כך בעיה הזהות העצמית והחלל הריק הינה קשה. החלל הכאילו מלא יוצר לדעתי בעיה גדולה עוד יותר. מעבר לזה עיצבנו אותי החיוכים והחיבוקים המאולצים, ההתחנפות לנשים היולדות. הכל היה מרוח במין מרגרינה מגעילה ושמנונית. אחר כך היה לי חלום קשה שהתעוררתי ממנו, שבני ואני עושים טיול שורשים בארץ מולדתו, ומשהו השתבש בטיול, אבל כל כך חזק שהתעוררתי. עכשו זה טרנד ואין לדבר על אימוץ ועל ילדים שמוצאים את מולידיהם ומה קורה להם או לא קורה. אבל לדעתי מה שחשוב כרגע, הוא בניית ההווה הבטוח. עם מתן בטחון שלנו כהורים. לכן מצד אחד המשדר היה קשה לי ומצד שני הרגשתי המון חוסר מקצועיות בהתייחסות לבעיות שתווצרנה,לילד המאומץ בעתיד.
