תגובה (מאוחרת) לכתבה ב ישראל היום על מתנדבי העמותה
לא מכיר קלישאה טובה מספיק שיכולה לתאר את מה שעושים אנשי צוות המתנדבים של העמותה ("עבודת קודש"?). המפגש עם המשפחות בשלבים כל כך מוקדמים יכול לעזור במספר רב של רבדים ובעיקר לטעת זיק של תקווה שהחשיכה שבא הם שרויים לא נמשכת לנצח ושהחיים לא פסקו. היכולת להתגבר על הזיכרונות מהחוויה האישית ולתמוך באחרים ראויה להערצה. אני לא חושב שאני מסוגל כרגע להיכנס לבית שרק זה חרב ולא להתפרק יחד עם המשפחה. מקווה שכן יוכל בשלב מאוחר יותר כי גם אם יתרחש הבלתי סביר והמדינה תקים מערך תמיכה למשפחות הרבות המצטרפות מדי שנה למעגל "אנשים שיקיריהם התאבדו" המפגש עם אנשי מקצוע הם לא תחליף למפגש עם מי שחי את האובדן בכל יום כל היום.
לא מכיר קלישאה טובה מספיק שיכולה לתאר את מה שעושים אנשי צוות המתנדבים של העמותה ("עבודת קודש"?). המפגש עם המשפחות בשלבים כל כך מוקדמים יכול לעזור במספר רב של רבדים ובעיקר לטעת זיק של תקווה שהחשיכה שבא הם שרויים לא נמשכת לנצח ושהחיים לא פסקו. היכולת להתגבר על הזיכרונות מהחוויה האישית ולתמוך באחרים ראויה להערצה. אני לא חושב שאני מסוגל כרגע להיכנס לבית שרק זה חרב ולא להתפרק יחד עם המשפחה. מקווה שכן יוכל בשלב מאוחר יותר כי גם אם יתרחש הבלתי סביר והמדינה תקים מערך תמיכה למשפחות הרבות המצטרפות מדי שנה למעגל "אנשים שיקיריהם התאבדו" המפגש עם אנשי מקצוע הם לא תחליף למפגש עם מי שחי את האובדן בכל יום כל היום.