תגובות של הסביבה

[חמדול]

תגובות של הסביבה

הבן שלי כבר בן חצי שנה, קיבלנו 6 שעות חופשיות ביום שזה ממש משמח!

בשאר היום הוא עם הנעליים
בזמן האחרון אני רואה שכשאנחנו מסתובבים בין אנשים
התגובות של מי שרואה את הנעליים מבאסות אותי. כאילו שהוא ילד מוגבל, מסכן.
אולי כי הוא גדל והמוט עם הנעליים נראים מגושמים יותר,
אולי כי חם...
אני שמה לב שאני חושבת פעמיים כל פעם לפני שאני מורידה לו את הנעליים כדי לחשב מתי אני יוצאת כדי שהוא יהיה בלי.
פשוט מרגישה שלא נעים לי להסתובב בחוץ. הקרובים אלי אומרים לי לא לשים על התגובות הללו אבל מה לעשות זה לא בשליטה...
חשבתי שזה המקום לשמוע גם תגובות חיוביות על הנושא ואולי להתעודד קצת.
תודה

 

[טאניוש]

היו פה שירשורים בעבר

קודם כל, הילד של לא מוגבל ולא מסכן. אם את בטוחה בזה, תצליחי "לשכנע" גם את הסביבה. רק פעם אחת קיבלתי הערת "איזה מסכן", בתגובה פתחתי בהרצאה שמסכן הילד שמתעללים בו או מזניחים אותו, והלוואי וכל ילדי העולם היו מאושרים כמו התינוק שלי.
היו כל מיני שאלות של "מה זה" ו"למה זה". אם הייתה לי סבלנות הסברתי, אם לא הייתה - הומור תמיד עוזר

. את יכולה להגיד, למשל, שהוא מתאמן על סקייבורד

. אני זוכרת שפעם אימא אחת בגינה ממש התלהבה מהפטנט הגאוני - ככה הנעליים לא יאבדו

.
ותמיד תמיד היו כאלה שהיה להם במשפחה ק"פ. ממש הייתי בהרגשה שהבעיה הזו הרבה יותר נפוצה ממה שחושבים

.

 

[שקד מלמד]

כל כך מבינה אותך!

אני גם מתוסכלת הרבה פעמים מתגובות של אנשים. בכלל למה אנשים צריכים להגיב על כל דבר שזר להם?

אבל

תזכרי שהזמן הזה הוא קצר. רוב שנותיו עם הנעלים לא יהיו מול "העולם" אלא בלילה. ובסופו של דבר כפי שנאמר פה בצדק רב - הוא עם הנעלים כי את דואגת לו ואת אוהבת אותו והיו מסתכלים עליו הרבה יותר מוזר בעתיד אם לא היו לו עכשיו את הנעלים האלה.

שיהיה יום טוב!

 

[שחפית82]

מבטים של אחרים....

הי. אני חושבת שהתחושות שלך טבעיות, גם אני הרגשתי ככה, אבל זה עבר לי מהר מאוד. את צריכה כל הזמן לזכור שהנעליים הן למען מטרה טובה, שהן חלק מהטיפול הכי טוב שאת יכולה לתת לבן שלך. וכל מי שמתסכל ואולי חושב שהילד שלך מוגבל או מסכן טועה - והוא מגיב כך בעיקר בגלל חוסר ידע ובורות. ברגע שאת תהיה משוכנעת ותדעי שהילד שלך לא מוגבל ולא מסכן, שהוא יצליח לזחול עם הנעליים, להתהפך, לעמוד, בדיוק כמו ילד רגיל אני מניחה שתחושת אי הנוחות שלך תעבור. לא הייתי ממליצה לך להגביל את עצמך ביציאה מהבית בגלל הנעליים - כי אז זה הופך אותך "למוגבלת". יש נעליים, זאת המציאות, זה שלב שעובר. אני בטוחה שהילד שלך מקסים עם או בלי נעליים, והסובבים אותכם שאוהבים אותכם רואים בעיקר את זה, וזה מה שחשוב! בהצלחה!

 

[חמדול]

תודה לכן

אין ספק שהפרספקטיבה עושה רק טוב ועוזרת למי שנמצא בכאן ועכשיו.
אני מקווה שגם אני אוכל לעודד כך אחרים כשאהיה "פז"מניקית"...
שבת שלום

 

[רחלי ויוסי 1]

היי, מזדהה עם התחושה שלך

זכור לי ממש גם את ההרגשה הזו. אצלנו גם אני הייתי מתפדחת מהמבטים וכו' ולבעלי הייתה גישה ממש שונה הוא ממש לא התייחס ואז החלטתי שאני מאמצת את הגישה שלו ולהפתעתי זה ממש עבד כ"כ שכחתי מקיומן של הנעליים שלפעמים לקח לי דקה להבין למה מסתכלים......מה גם שהתקופה עם הנעליים גם בשעות היום עוברת כ"כ מהר שאני מבטיחה לך שאתם פשוט תשכחו מה זה להיות עם נעליים לא בשעות הלילה. בהצלחה בהמשך אין מקום לדאגה הכל עובר............

 

[חדוה7]

הייי

חדוה אמא של נועה בת 7 ק"פ ימין , בימים שנעלנו נעלים וטילנו בארץ , המבטים של אנשים הכעיסו אותי מאוד
כל פעם שמישהו היה מביט בצורה מוזרה , מידי פניתי אליו ושאלתי אם אני יכולה לעזור ,
פשוט לא להתעלם ולהגיב