תגובתה של ישראל במלחמת המפרץ

[לוו]

תגובתה של ישראל במלחמת המפרץ

כידוע היה תוכניות המבצעית, בה אמורות היו לפעול במשותף יחידות מובחרות של צה"ל וחייל האוויר , להגיב נגד עירק על הסקאדים תוכניות זו לא יצאה אל הפועל למה ? וכיצד היסטוריה משפט זה ?

 

[סרטוריוס]

אני חושב שדי ברור שהאיפוק היה

צו השעה. אני לא חושב שיש משהו שאנחנו יכולים לעשות לסדאם ושהאמריקאים עדיין לא יעשו לו, שיהיה בו משום הרתעה כלשהי. אז כל מה שהיה קורה מהפעלת כוח ישראלי היה הטיית העניין מסיפור די פשוט - סדאם עשה מעשה שלא ייעשה בכך שפלש לארץ ערבית אחרת שלא עשתה לו כלום - לסיפור שבו עומדים מצד אחד סדאם ומצד שני ישראל. זה היה הורס לבוש את הקואליציה, מעורר המון זעם וטינה כלפינו בחוגי ממשל אמריקאיים, ולא תורם כהוא זה לביטחון מדינת ישראל. לעומת זאת, האיפוק והוויתור על זכות בסיסית - להגיב כשמפציצים אותך - הפך לשטר חוב דיפלומטי בעל ערך ניכר ביותר. אז אני לא יכול שלא לשאול...איפה פה השאלה בכלל?

 

[פראזניק]

המחשבה הזו...

על "אם אנחנו היינו עושים"... מזכירה לי מאמר ב"מערכות" לפני שנתיים בערך, שם התייחס ראש אכ"א (כמדומני) לענין, בהומור יפה מאד לא זוכר בדיוק את המאמר, אבל הוא כתב יפה מאד.

 

[סרטוריוס]

זה שהוא כתב יפה מאד

זה מחמם את הלב

אבל הרי זה מה ששאלת, לא? מה משפט ההיסטוריה על מדיניות ההבלגה בה נקט שמיר. איך בדיוק אפשר לשפוט את זה בלי להיכנס לתרחישי "אילו"?

 

[מרים 02]

בעתונות הזרה נכתב...

שהפרוייקט לחיסולו של סדאם חוסיין הוא הפרוייקט עליו היה ממונה עמירם לוין, עליו התאמנו חיילי "היחידה" בפיקוחו של ראש אמ"ן אורי שגיא והרמטכ"ל אהוד ברק. תרגיל אשר הסתיים בטרגדיה בה נהרגו חמישה לוחמים כתוצאה מפגיעת טיל ואשר כונה "אסון צאלים". אחרי הפאשלה ההיא לא המשיכו עם קו הפעולה שתוכנן. תקיפות חה"א לא התקיימו כיוון ששמיר ראש הממשלה החליט לשמור על מדיניות הבלגה ולתת לאמריקאים, לבקשתם, לנהל את העסק לבד.

 

[masorti]

ההסטוריה תקבע שהמדיניות היתה..

מוצדקת ונכונה. נניח שישראל היתה נכנסת למלחמה. כדי להשיג את מטרותיה, היה עליה לכבוש למעשה את כל מערב עירק (שטח עצום), לטהר את השטח ממשגרי סקאד (וחשוב טיהור מלא... חיסול חלקי אינו אפקטיבי כי מספיק 2-3 משגרים פעילים כדי לשתק את העורף הישראלי), ולהחזיק באיזור חיל מצב עד לסיום המלחמה. ואת כל הנ"ל שדורש לוגיסטיקה אדירה של חיילים, נשק כבד (טנקים, כלי רכב), אמל"ח, דלק, מזון, תרופות וכו´... היה צריך להטיס מעל מדינות עוינות למרחק אלפי קילומטרים. הדעת נותנת שהדבר היה כרוך בעשרות או אף במאות הרוגים ובמספר פצועים הגבוה פי כמה. (לא רק בשלב הכיבוש עצמו, אלא גם אח"כ בזמן אחזקת האיזור) וזאת בהנחה שמדינות כמו ירדן או סוריה לא היו נכנסות למלחמה נגד ישראל, ובלי לדון בנזק המדיני שהיה נגרם בגלל פירוק הקואליציה שבנתה ארה"ב. מול זאת עמד הסיכון של פגיעה טקטית בעורף הישראלי (מפחיד מאוד מבחינת האזרח הקטן, אך זניח מבחינה אסטרטגית), וזאת לתקופה של שבועות ספורים. אז בשיקלול בין לתת לאמריקנים לעשות את העבודה, ובין לסמוך על דברי הרהב של גנרלים שיוכלו לחסל את איום הסקאדים ביעילות וללא אבידות גדולות - יצחק שמיר בחר בדרך הנכונה. כמובן שאם סדאם חוסיין היה פותח במתקפה כימית כל מאזן השיקולים היה משתנה. למזלנו (ובעזרת הטילים הגרעיניים שלפי מקורות זרים שמיר הציב מוכנים לשיגור) - סדאם חוסיין בחר להסתפק במתקפת טילים קונבנציונליים.

 

[MK4]

דעתי

לפי דעתי אם ישראל היתה מגיבה תגובה צבאית היא לא היתה לובשת צורה של מתקפה קרקעית רחבת היקף. הכוונה היתה מתקפות אוויריות ופעולה קרקעית של כוחות קטנים-ציד סקאדים. בישראל עלו קולות שהאמריקאים אינם מזרימים מספיק כ"א ומשאבים למטרה של חיסול הסקאדים ולכן על ישראל לעשות זאת בעצמה. בכל מקרה יש סיפורים, לא נכונים כנראה אבל לכו תדעו, שישראל שלחה כוחות עילית קרקעים קטנים למשימות ציד סקאדים.

 

[שושן פרא]

מכל ראשי הממשלה שהעמיד הליכוד ../images/Emo41.gif

יצחק שמיר הוא היחיד שאני מכיר לו תודה ומעריך את פועלו, ובדיוק משום שברגע ההוא הפעיל שיקול רציונלי, ולא פעל מתוך הרפלקס הפבלובי של "להיכנס בהם". אגב, שר הביטחון שלו משה ארנס, שנחשב מתון משום מה (אולי בגלל האנגלית הטובה שלו), צידד בפעולה ישראלית נגד עיראק. כך העיד יותר מאוחר אריה דרעי, בריאיון איתו שקראתי בעיתון.

 

[לוו]

שושן צודק על

שר הביטחון שלו משה ארנס קראתי על הנושא הזה בספרו " מלחמה ושלום במזה"ת " מכיר ?

 

[שושן פרא]

לא מכיר. מעדיף ספרות יפה. ../images/Emo45.gif

 

[מרים 02]

השיקול הרציונלי של שמיר

לא נבע מחוסר רצון לא להכנס בהם, אלא - האמריקאים לא רצו את ההתערבות שלנו וסרבו לתת מידע מדוייק על הפעולות שלהם בשטח, ללא תיאום יכול היה להיווצר מצב של ירי "ידידותי" ולכן נמענו מפעולה צבאית. זה אולי השיקול הרציונלי שראוי להערכה. הפעולה הצבאית עליה דובר, למיטב הבנתי, הייתה בעיקרה אווירית. ובכל אופן- כולנו חכמים אחרי מבחן התוצאה...