DannyMcFly
New member
תגובת דני (המשך פיקצר קודם)
טוב אז עוד חפירה כמו מקודם
לא תכננתי לכתוב בכלל קטע לדני אבל מהתגובות התחלתי לחשוב על זה וסיימתי תוך שעה וחצי (מחולקת לנראה לי יומיים
) את הקטע. אני מקווה מאוד שתואהבו את זה גם
וכמובן, גם לכאן יש שיר שאפשר לשמוע אם בא לכן אבל הפעם יש שניים שממש אהבתי לקטע אז תבחרו מה שאתן רוצות
: McFly- The Way You Make Me Feel - http://www.youtube.com/watch?v=MT3DNhP-S5w James Morrison - You Make it Real http://www.youtube.com/watch?v=KXZxxVAfST4 קריאה נעימה
תגובת דני: קראתי את המכתב שלה, של היילי החברה הכי מדהימה שמישהו יחל לבקש לעצמו. היא סיפרה לי במכתב... היא סיפרה לי שהיא... בהריון. היא סיפרה לי שהיא פחדה להגיד לי, ולמה? למה? בגלל מקפליי. בגלל שהיא לא רצתה שאני אחזור מהמסע הופעות חודש מוקדם יותר. בגלל שהתחלנו להצליח באופן יוניברסלי. בגלל שאנחנו מתחילים להיות יותר מוכרים העולם והיא פחדה שתינוק יהרוס את הכול. אלוהים, תינוק... אני לא מצליח לעקל את זה. יהיה לנו תינוק, אחד, קטן כזה משלנו, תינוק עדין שצריך להשגיח עליו כי הוא עדיין לא יודע לעשות כלום חוץ מין הדברים המובנים מאליהם כמובן, תינוק עדין כל כך שצריך לשים לב לכל נגיעה קטנה מרוב שהוא רגיש, תינוק עם גוף קטן ושומני שצוחק מהדברים הקטנים שאנחנו כבר המבוגרים כבר מבוגרים מידי כדי ליהנות מהם כמו פרפר שעובר מולו או חיוך תמים ואמיתי מאדם קרוב, תינוק שיהיה לו את האף הקטן הסולד שלה והעיניים הכחולות שלי והנמשים המשותפים שלנו והשפתיים המצוירות העדינות שלה והרגליים שלה והידיים שלי. וואו תינוק משלנו. קטן שכזה או קטנה, לא שאכפת לי, העיקר שהוא יהיה משלנו, סימן לאהבה שבניינו. תינוק מדהים שיהיה לו את הריח הנעים שלה ואת האוזניים הקטנות שלי ואת השיניים הישרות שלה ואת הזיכרון הצילומי שלי. אני מת ללכת אליה עכשיו, לחבק אותה, לנשק אותה ולא לעזוב לעולם. לשאוף את ריחה המתוק וללטף את בטנה הצרה והיפיפייה שלאט לאט בטח תעלם ותהפוך להר, לא שאני חושב שהיא שמנה, חס וחסה, זאת לא היא, זה התינוק. אוף! אני כל כך רוצה ללכת מפה עכשיו, בלי לבזבז זמן מיותר, לא אכפת לי מהמסע הופעות המטופש הזה, הוא כבר לא נראה לי כל כך מיוחד אחרי חודש וחצי בדרכים עם דאגי שגונב לי את הבוקסרים ומפליץ לי בתוכם והארי שישן כל הזמן כמו קבב וער רק בזמן לחזרות או הופעות. הייתי עוזב בשמחה אבל היא בקשה ממני שלא ואני מתכוון לכבד את הבקשה שלה, כי כמה עוד נשאר בסך הכול? שבועיים, למרות שאני יודע שהם יעברו לי כל כך לאט ולא מהר כמו שזה נשמע, אני יודע שאני לא אתרכז בכלל בהופעות ורק אדמיין את הרגע שבו אני אראה אותה...אותם שוב ואחבק אותם כל כך חזק עד שיגמר להם האוויר, אני אנשק את היילי בלי הפסקה עד שהפה שלה יכאב ויאיים לנשור ממקומו, אני אלטף את בטנה הדקה שמאיימת לפרוץ בכל רגע, אני אנשק את התינוק שלי, את התינוק שלנו, כמובן שאני מתכוון לבטן שלה היילי, הוא עדיין לא נולד, יש עוד זמן. משומה זה כל כך קשה לי להאמין, אני, דני אלן דיוויד ג'ונס, אני, אהיה אבא לתינוק מקסים ומדהים ומוכשר ויפיפה, אני!, האדם הכול כך לא אחראי שאי אפשר להשאיר אותו עם לטאה בלי שהיא תזחל לתוך השירותים, זה שלא מסוגל לשטוף כלים בלי לשבור אפילו צלחת אחת או מזלג גם אם הוא ממתכת, אני!. אני מרגיש כל כך הרבה דברים עכשיו ; גאווה, הלם, שמחה, פחד, ציפייה, התרגשות, לחץ וזה רק מלדעת על כך, אני לא יכול לחכות לרגע שאני אחזיק אותו, את התינוק הראשון שלי, את התינוק הראשון שלנו, התינוק שלי ושל היילי. אני מדמיין את העתיד הכל כך קרוב עכשיו, זה שחשבתי שיגיע בעוד כל כך הרבה שנים...טוב לא כל כך הרבה, אבל שנה או שנתיים לפחות. אני מדמיין את היילי צועקת לי מהסלון שהיא חושבת שירדו לה המים בזמן שאני אכין לשנינו ארוחה לשלוש, אני מדמיין את עצמי מכבה את הכול ורץ אליה במהירות מנשק אותה קלות על השפתיים הבשרניות והאדומות שלה ואז משעין את ידיה על כתפי ולוקח את התיק המוכן עם הבגדים והטיטולים בפנים, אני מדמיין את הצעקות שאני אצעק על האחות בגלל שהיא תהיה סנובית ותדבר בטלפון ותתעלם ממנו, אני מדמיין אותה בהלם בזמן שהיא סופסוף שמה לב להיילי המחזיקה את בטנה הענקית ומזיעה מעט מהכאבים אחרי שהיא מבינה משהו קטן מין הצעקות שלי, אני מדמיין אותי מחזיק את ידה של היילי השוכבת על עגלת בית החולים ומספר אחיות דוחפות אותה לתוך חדר הלידה, אני מדמיין את המיילדת מבקשת מהיילי לדחוף חזק ואומרת לה שהכול יגמר בקרוב ושזה עניין של מספר דקות קצרות, אני מדמיין את הבכי החזק של התינוק שלי ושל היילי ברגעים הראשונים שלו בעולם הגדול הזה, אני מדמיין את הפעם הראשונה שאני אחזיק אותו, היילי תישן אחרי הלידה הקשה עם התינוק בעגלה קטנטנה לצידה ואני אסתכל עליהם בעיניים מאושרות וחיוך גדול על הפנים, אני ארים את התינוק שלנו בזהירות ואחזיק אותו בעדינות בשתי ידי כך שהוא ישכב על הידיים שלי אני מדמיין את הפנים של התינוק הראשון שלנו, את הפנים של התינוק הראשון שלנו מתוך הרבה שעוד יבואו. אני מדמיין ואני גאה ואני נרגש ואני האדם השמח בעולם. ----------------------------------------------- מה אתן אומרות? אשמח לתגובות
טוב אז עוד חפירה כמו מקודם
