תגובת העצמי
תגובת העצמי (פרשן או לא פרשן) בוקר טוב כולם. אנו נתונים לגירויים חיצוניים. הכרתנו יוצרת תגובה. כיחידה הנושאת פונקציות תפקודיות רבות ומורכבות, התגובה אינה נקייה "משקולים" בעלי משמעות שנוצרים בעקבות הגרייה. יש להבדיל בין תגובה לתגובה. האם אנו מגיבים על הגירוי או שמא אנו מגיבים על מקור הגירוי. האם תגובתנו ענינית או אולי היא נותנת מענה הולם לשם "פירוק" הרגש שנוצר בנו ומשמעותו. גירוי המשפיע על הרגש גורר אותנו להגיב רגשית האם אנו די ערים להבחין ולבודד את הגירויים ולהגיב בהתאם? ענין זה תלוי באופיו ובהבנתו של האדם. בשעת "ריק" חלקי תגובתנו תהיה שונה מעת שאנו מצויים בהכרה רגילה ומכילים אינספור מחשבות רגשות ותחושות. נוכל לבדוק את תגובותנו בשעת היקיצה, או בשעה שאנו נתונים תחת השפעת אלכוהול. אכויות התגובה משתנות למרות שבפועל הננו אותו אדם. האם אשיותנו משתנה? האם האשיות הינה תוכן ההכרה הנישאת בהווה בזמן נתון? התשובה היא כן חד משמעי. "בהירות" הדעת תלויה במצב ההכרה. ברגעים בהם ההכרה ירודה "צפים" בה נושאים שאנו מדחיקים, צפים ועולים בה רצונותנו שאינם באים לידי ביטוי, ומחסומי שיקול הדעת קוראים דרור. האדם נתון לחירות חלקית מחד, ומאידך שבוי בידי המערכת הפנימית של הוויתו. ענין מורכב בהחלט. על ידי "התבוננות" בתהליך נוכל להגיע להבנות שיתנו בידנו כלים לשליטה בתהליך התגובה. בברכה אביר
תגובת העצמי (פרשן או לא פרשן) בוקר טוב כולם. אנו נתונים לגירויים חיצוניים. הכרתנו יוצרת תגובה. כיחידה הנושאת פונקציות תפקודיות רבות ומורכבות, התגובה אינה נקייה "משקולים" בעלי משמעות שנוצרים בעקבות הגרייה. יש להבדיל בין תגובה לתגובה. האם אנו מגיבים על הגירוי או שמא אנו מגיבים על מקור הגירוי. האם תגובתנו ענינית או אולי היא נותנת מענה הולם לשם "פירוק" הרגש שנוצר בנו ומשמעותו. גירוי המשפיע על הרגש גורר אותנו להגיב רגשית האם אנו די ערים להבחין ולבודד את הגירויים ולהגיב בהתאם? ענין זה תלוי באופיו ובהבנתו של האדם. בשעת "ריק" חלקי תגובתנו תהיה שונה מעת שאנו מצויים בהכרה רגילה ומכילים אינספור מחשבות רגשות ותחושות. נוכל לבדוק את תגובותנו בשעת היקיצה, או בשעה שאנו נתונים תחת השפעת אלכוהול. אכויות התגובה משתנות למרות שבפועל הננו אותו אדם. האם אשיותנו משתנה? האם האשיות הינה תוכן ההכרה הנישאת בהווה בזמן נתון? התשובה היא כן חד משמעי. "בהירות" הדעת תלויה במצב ההכרה. ברגעים בהם ההכרה ירודה "צפים" בה נושאים שאנו מדחיקים, צפים ועולים בה רצונותנו שאינם באים לידי ביטוי, ומחסומי שיקול הדעת קוראים דרור. האדם נתון לחירות חלקית מחד, ומאידך שבוי בידי המערכת הפנימית של הוויתו. ענין מורכב בהחלט. על ידי "התבוננות" בתהליך נוכל להגיע להבנות שיתנו בידנו כלים לשליטה בתהליך התגובה. בברכה אביר