תגידו! אני נורמלית?!

[עפרונית1]

תגידו! אני נורמלית?!../images/Emo4.gif

עזבתי את הכפר, הלידה היתה מזעזעת, וכך גם חופשת הלידה כפי שחלקכן זוכרות, היום יש לי את הפעוטון אני עובדת מאוד קשה אך תוקף אותי לאחרונה מעין רצון עז ללדת תינוק נוסף (חמישי במספר), שקד רק בת 11 חוד' חווית הלידה וגידולה עד גיל 9 חוד' בפנימייה היתה קשה אולי בגלל זה הצורך בקיצור לא יודעת מה קורה לי, אני אתגבר על זה כמובן ולא אכנס להריון בגלל דחף ורצון עז לחוות הכל מחדש, ואולי זה הקטע של זהו! ארבעה ילדים זה מספיק אבל קשה לקבל את זה שלא אלד שוב ... השתגעתי או מה? אני רוצה עוד ילד אבל ...

 

[1איתן ולהב שלנו]

גמני ככה....

הרגש מול השכל... אצלי זה בא בגלים,וכל פעם אני צריכה להרגיע את זה מחדש... אז או שאת נורמלית,או שגם אני לא

 

[yaelia]

אני לא מפסיקה לחשוב על הבא

מצד אחד הללי כזה תינוק ואני אוהבת שיש לי רק אותו, מצד שני אני לא מפסיקה לחשוב על הבא. אולי כולנו קצת מקולקלות בראש.

 

[sipi1]

יש לי כמה "ילד אחרון" כאלה...../images/Emo8.gif

החמישי היה אמור להיות האחרון. קצת אחרי שהוא נגמל התחיל שוב הגעגוע שאת מתארת - ונוסף עוד ילד. אחרון, אלא מה. כשמלאו לו שנתיים ידעתי שאני רוצה לעבור רק עוד פעם הריון ולידה, אחרון ודי. זה נגמר בניתוח קיסרי קשה, והכרזה שהפעם באמת זהו ודי. אפילו חילקתי את כל הציוד, הבגדים הקטנים, בגדי ההריון... וכעבור שלוש שנים התחלתי להתגעגע. כשהבנתי שזו באמת ההזדמנות האחרונה (השעון הביולוגי מתקתק במרץ) שקלנו והתלבטנו... ואיתן כבר בן שנה ורבע. והוא אחרון, בוודאי. וזה סופי. (ולמה כולם מחייכים כשאני מצהירה על כך בבטחון כזה ?) אז חוץ מלצטט את NEVER SAY NEVER, יש לי רק דבר אחד לומר : ילד אחרון מטפחים ומפנקים ומתענגים על כל רגע במחיצתו. כל אחד מהם זכה לפינוק של בן-זקונים, וכולנו הרווחנו מזה. תני לשקד את היחס המיוחד שמגיע לילדה האחרונה, ואם אחרי כל זה תחליטו על עוד הריון - היא רק הרוויחה, וגם אתם...

 

[עפרונית1]

ציפי, אם כך יש לך שבעה ילדים

וואו איזה יופי, גם אצלי זה גלים מקסימום נחכה עוד שנה שנתיים.

 

[ornaok]

דוקא יש לה שמונה../images/Emo13.gif

ואני חושבת שאף אחד חוץ ממך ומניר לא יכול להחליט כמה ילדים מתאים למשפחה שלכם לגדל!

 

[עפרונית1]

כן, ברור שאף אחד לא יכול להחליט

עבורי רק רציתי לשתף ב"שיגעון" שתקף אותי מקווה שיעבור לי עד הגל הבא.

 

[ו שתי]

מעריצה אותך!

ומצטרפת לפסיכיות- אלה בת 3 חודשים ואני כבר מתה לעוד אחד! (למרות שריאלית אני מעדיפה 3 שנים הפרש...)

 

[lulyK]

נראה לי שאני הלא נורמלית.

אוטוטו בן שנה ו-5 והחשק רק מתרחק ממני. מי אמר שארבעה ילדים ה מספיק? אולי למשפחה שלכם מתאים יותר מזה?

 

[ה ו ב י ט]

מבינה אותך...

נעמה בת 3 חודשים ומדגדג לי כבר...

 

[אנידס]

אני דווקא איתך בלא נורמליות

 

[עינבלית]

כנ"ל- בזמן האחרון פחות ופחות

אולי להיות ילדה יחידה זה לא נורא כל כך? אני באמת חושבת בכיוון ונחרדת

 

[sharonmx]

לכי על זה....

אח"כ תצטערי.... אני מתלבטת אבל לא עושה כלום בנושא....

 

[אביטלתל]

אולי יש לך צורך בחוויה מתקנת

אני מניחה שבזמן ההריון הייתם במחשבה שזה האחרון וכך גם עד עכשיו ומכיוון שהדברים היו קשים (לידה, חופשת לידה, השהות בפנימייה) אולי יש צורך בחוויה מתקנת אני חושבת שיש אנשים שלעולם ירצו ילד נוסף לכן טוב שפתחת פעוטון, יש לך אספקה

 

[עפרונית1]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[אמא של פילפילון]

את באמת מופרעת ../images/Emo88.gif

בדיוק כמוני

זה באמת בוער בעצמותי, ואז אני נזכרת בדרך לא פשוטה וזה חלילה לא מבטל את הרצון לילד/ה נוספ/ת, אלא רק מזכיר שהמופלטה צריך לגדול עוד טיפה לצורך העניין. מציפי הבנתי כי כל ילד נוסף הוא רק פחות עבודה, אז אולי תלכי כבר על כמות מסחרית, תעשי שלישיה ואני גם מכירה פעוטון נפלא ממש ממש קרוב למקום מגוריך.

 

[new mermaid]

נורמאלית כמוני, מה-שזה-לא-אומר../images/Emo8.gif

כל ההתעסקות עם האחיינית החדשה, והמקסימוּת* של הקטן הפרטי שלי, הכל מוביל אותי לחשוב שאולי הפעם לא צריך לחכות 3.5 שנים... אפילו החצי שאל אותי בתינוקיה (במתיקות כובשת

) "תגידי, זה לא עושה לך חשק לעוד אחד? לא שהוא מקסים (כי הפרטי של מי לא בעיני אימו?

)אלא שהוא ילד כ"כ רגוע ונוח, ממתין בסבלנות לתורו וליחס

בובון

 

[new mermaid]

צ"ל *לפני הערת השוליים(מאוחר../images/Emo29.gif)

 

[meravido]

אצלי זה בד"כ ככה

לקראת גיל שנה של התינוק יש לי פתאום חשק עז לעוד אחד (הלוואי ותהיה אחת בפעם הבאה) אבל אז אני חושבת על זה שוב כי הפרש קטן אני לא רוצה כי זה יותר מדי קשה ואז בגיל שנתיים עובר החשק כי הוא כבר נהיה בנאדם ויש קצת עצמאות אז מה עוד הפעם לחזור אחורה? עוד פעם להשמין עד שרזיתי? עוד הפעם החששות כל ההריון שהכל יהיה תקין ושהלידה תעבור בשלום? צריך הרבה כח נפשי. אני עדיין לא סגורה על עוד ילד/ה, למרות שמאז ומעולם רציתי 4 ילדים אבל ההריון האחרון היה לי נורא קשה (אולי בגלל שהבעל עבד כל יום מ-7 עד 11 בלילה והטיפול בשני הגדולים היה עלי) והכל נורא טרי.. אולי בגלל שבעלי לא מת על הרעיון של עוד ילד. מבחינתו סגרנו ת'בסטה. אולי זה עוד ישתנה. לא ויתרתי על הרעיון שתהיה לי בת. אולי ההריון הרביעי יביא אותה?