תגידו, אני פסיכית?

[אור2221]

תגידו, אני פסיכית?

אני בת 22, סטודנטית באוניברסיטת ת"א, גרה בראשון, בלי רכב משלי אבל ההורים שלי נדיבים עם שלהם (ויש שני רכבים). יש לי עליית גג גדולה ופרטית, שירותים ומקלחת צמודים, הורים ליברלים ואני מסתדרת טוב איתם. אז למה נפל עלי ג'וק של לעזוב את הבית ולעבור לגור עם שותפים? אני מעבירה שיעורים פרטיים ומרוויחה 1000 ש"ח בחודש בסך הכל, אם אני אתנייד זה יהיה חייב להיות באזור מרכז/צפון ת"א אחרת לא עשיתי כלום. תגידו לי שאני לא נורמלית להתחיל לחפש דירה עם שותפים ואני ארד מזה. אור.

 

[חצישלישרבע]

אם זה המצב לא הייתי ממהרת לעזוב

ברוכה הבאה

, והנה כוס ה

המובטחת לכל משתתף חדש. מגורים עצמאיים יכולים מבחוץ להראות נורא כיפיים, ואין ספק שיש להם את היתרונות שלהם. אבל מדובר בהוצאה כבדה: כ- 2000 ש"ח בחודש לכל הפחות (שכ"ד וחשבונות שונים.). אז יש אנשים שמוכנים לחרוק שיניים ולעמוד במעמסה כי הם גרים רחוק, או כי אין להם פרטיות, או כי הם לא מסתדרים עם ההורים, המון סיבות. אבל אם בסך הכל טוב לך, לדעתי אין לך מה למהר. אני יכולה לספר על ידיד שלי (אותו אחד שהתלבטתי לגבי קניית מתנת חנוכת בית עבורו, באחד השרשורים קצת אחורה), שגם, בא מבית מבוסס, והיה גר שם בקומה משלו. הוא קנה לעצמו אוטו, אבל באופן כללי, ולמשך תקופה ארוכה, על אף שהיה מרוויח יופי של כסף, העדיף להשאר בבית. ברגע שזה התאים לו הוא יצא, ובשלב הזה יציבות כלכלית לא היתה חסרה לו אז כל המעבר עבר לגמרי חלק. כמו שמישהו ציין כאן, ברגע שעוזבים את הבית, קשה מאוד לחזור. אם טוב לך, כדאי שתניחי לג'וק לעבור (החיים עם שותפים יכולים להתגלות כאומללות לא קטנה בחלק מהמקרים), ותחזרי לעניין כשזה יהיה פחות דחוק.

 

[אור2221]

אני פשוט רוצה שינוי אווירה

להכיר חברה חדשים, לצאת קצת מהבועה שלי. גם יש לי נטייה להיות מאוד "אוהבת בית", קשורה רגשית למחשב שלי, ללבד שלי, ולא תמיד לצאת ולבלות (אני עושה את זה, אבל לא הרבה). ואני איכשהו חושבת שלעבור לגור עם שותפים קצת יוציא אותי מזה. אבל אלו סיבות מוזרות לעזוב. פשוט הייתי בדירה עם שותפים במקרה, אצל חברה של חברה - וזה נראה כל כך כיף. בכל מקרה, זה לא יקרה עכשיו, אלא נניח לקראת שנה הבאה, שתשאר לי רק שנה אחת לסיום התואר. אור.

 

[פני בובה]

יש לי רעיון!

תשכירי את החדר שלך למי שפחות שפר עליהם מזלם וככה יהיה לך כסף לשכר דירה! דוגרי - אם זה היה רלוונטי לדבי הייתי שוכרת את החדר שלך בלי לחשוב פעמיים! גם פרטיות מוחלטת כולל השירותים והמקלחת, גם רכב כל פעם שצריך, גם הורים ליברליים שלא נכנסים לווריד - אני כולי ירוקה מקנאה, ותאמיני לי שמצבי לא כזה גרוע!

 

[KoSeMeT]

לא ממש

אבל קצת. לפעמים גם חיים נוחים רוצים לשנות, ובדיוק זה מה שאני מנסה לעשות עכשיו. לא שחס וחלילה אני רוצה חיים בלי לייף ובלי סטייל, אבל אולי קצת יותר נוח, אולי באמת כמו שאמרת לצאת מהבועה שלי. אז אני מבינה אותך, אבל קודם תתאזני עם המצב הכספי. אל תרדי מזה, אבל גם אל תשקיעי בזה את כל מאווייך. כשיגיע הרגע, התקציב, הדירה והשותפים/ות, זה יקרה.

 

[ailag]

כן

כי גם אני במצב דומה (בלי העבודה, אבל באיכות חיים מצויינת, וגם 10 דק' לאוניברסיטה באוטו הפרטי שלי) וגם רוצה לצאת מהבית. בלי קשר, אני פסיכית. אם את דומה לי ואני פסיכית, את פסיכית. אבל אין, עצמאות היא אלמנט חשוב ב"איכות החיים" שאנשים לא מחשיבים. כן, בהרבה פעמים "שווה" לגור עם ההורים מבחינה כלכלית ומבחינת איכות הבית - אבל שוכחים את זה שלגור "עדיין" בבית לפעמים מעיק, ומוריד מ"ערך" בית ההורים. בא לך להוריד באיכות החיים ולגור לבד? "בעיה שלך". סבבה, תתחילי לחפש דירה

 

[לידול]

לא

את חייבת עוד כסף. 1000 שח לחודש זה לא מספיק. אם את מוכנה לקחת עבודה נוספת אז שווה לך, אבל יש סיכוי שתדרדרי בלימודים בגלל העבודה הנוספת. בקיצור- תעברי דירה רק אם ההורים שלך מממנים לך אותה. אם את מרגישה שאת לא יוצאת מספיק- תצאי יותר. את יכולה לבקר הרבה אצל חברים שלך, או סתם לקפוץ בערבים לעיר הגדולה.. בהצלחה!