תגידו, אתם חושבים שלדעת קהל, ז"א "מעריכ/צים"

califia

New member
תגידו, אתם חושבים שלדעת קהל, ז"א "מעריכ/צים"

יש השפעה על כיוון ובחירות מוסיקליות וטקסטואליות של מוסיקאי/ת? למשל, אני חושבת שרמת הטקסטים של רונה הדרדרה מעט באלבום האחרון. לפעמים עולה בי רצון לכתוב ביקורת ארסית מעט על כמה פסקאות. הלחנים נהיו, ובכן, כתבתי כבר ששיר אחד מזכיר לי את להיט גנרי של להקה צבאית סירקה שנות ה80,ועוד כמה נשמעים כמו הכלאה בין שיר ערש ל המנון ניו אייג' נטול חטיבת קצב משובעת. מה לרונה ולילדות, תספרו כמה דימויים קלישאיים יש אצלה. מילא יודית, שחיכתה כ"כ אלוהים יודע למה כ"כ הרבה שנים לאמץ ילד, ועכשיו אנחנו סובלים מזה.שום מילה על קורין.וודו. מאגיה שחורה.אנג'לינה. איפה היינו? מה עם קצת מחאה? אני קוראת, הצביעו ברגליים. וגם, לא להעלת מחירים דרקונית. וגם, לא ליזהר כמעבד. זהו, פרקתי את הסובייקטיביות שלי. חוזרת להיות נקניקיה מלמדת. נ.ב. אני חיכיתי כל הקיץ. בחורף אני חורפת. אולי אם היא תכתוב אנגלית הטקסטים לא ישמעו כמו הגרסה העיברית לסקרמבלד אגז.
 
האמת ש...

לאחרונה יוצא שאני מעדיפה את הדיסק השני על פני הראשון, ואני לא חושבת שהוא רדוד, ממש לא. אני לא חושבת שהאמן צריך להיות מושפע מהדעה של המערי(כ\צ)ים שלו, הכתיבה והלחן הם של רונה בלבד, זו המוסיקה שלה ואת יכולה לבחור אם להאזין או שלא. למעשה, אני אהיה מאוכזבת אם רונה תשנה את דרך הכתיבה שלה רק כדי להפוך אותה למה שהקהל רוצה לשמוע. בכל אופן, לא נראה לי שיש מקום "לכתוב ביקורת ארסית מעט על כמה פסקאות", אני לא חושבת שאמנים צריכים להתייחס לביקורת, הם לא מחייבים אף אחד להאזין ליצירות שלהם זו הבחירה שלך. זה הגיוני גם להעדיף אלבום אחד על פני השני. אי אפשר להתעלם מכך שהמוטיב המרכזי של "עיניים זרות" הוא פרידה. זה די ברור שהנושא הרבה יותר אישי ורגשי בשביל רונה ומן הסתם הטקסטים כתובים בהתאם, אני אישית לא רואה שום רע ב"התרככות" או שימוש במוטיבים מכל סוג שהוא, הרי בגלל זה היא כותבת אותם ולא אנחנו. המשך יום טוב
 

bזוהר

New member
אני לא חושבת שרמת הטקסטים התדרדרה...

לרונה יש את היכולת לכתוב פשוט וקצת אבל בתוך זה להכיל כל כך הרבה... כמו עמיר לב אני לא חושבת שתהליך השתנות בטקסטים של רונה נובע מהקהל.. בסופו של דבר כתיבת שיר זה דבר כל כך אישי ושלך אני זוכרת ששאלו את רונה בריאיון אם היא רואה את הקהל כשהיא כותבת שיר, אז היא אמרה שבתהליך כתיבת השיר לא, אבל אחר כך כן, משהו כזה..
 

0mroosh

New member
אני איתך, אך שנוי במחלוקת.

ללא ספק, קשה להתעלות על הקסם של האלבום הראשון. טקסטים מתוחכמים-מתנשאים במקצת, עיבודים מוזיקאליים עתירי כלים וחזון, אך בכל זאת, אני חושב שהאלבום השני הוא תרגיל בקומוניקטיביות.פחות עמוס, פחות דחוס, עם נשימה קלה ופרצה לדיאלוג (איכס, אני לא מאמין שאמרתי את זה), רחב יותר. ובכל זאת, אם אבי ביטר (וכבודו מונח במקומו), גובה יותר מ90 ש"ח לערב חפלה עיראקי, לרונה יש היתר מלא לרוקן לנו קצת את הכיסים. 55/70, זה לא מה שיהרוג אותנו.
 

מיץ פזי

New member
אני חושבת שהטקסטים

באלבום השני של רונה הן כל כך אישיים ופרטיים וכמעט חודרניים, אם באמת מקשיבים להם טוב, שלא יכול להיות שהם נכתבו בהשפעת דעת קהל, ולרמוז, שרונה מתאימה את עצמה למה שהקהל רוצה לשמוע, זה לדעתי ממש להמעיט בערכה. אני חושבת שהלחנים באלבום השני לא נופלים בכלום מהלחנים באלבום הראשון. האלבום הראשון הוא אולי יותר עמוס, עם באמת עיבודים רב כליים, קצת יותר מסובכים, אולי, אבל האלבום השני מדהים בפשטות שלו. וגם, אם מקשיבים טוב, אז הלחנים שם לא כאלה פשוטים.. ועוד דבר, אני חושבת שהדבר האחרון שאפשר להגיד על הדימויים של רונה, זה שהם קלישאיים! יש לה דימויים די מורכבים ומטאפורות שהרבה פעמים לא מבינים אותם משמיעה ראשונה ושנייה ושלישית. ובקשר לאנגלית- כשאני מסתכלת לדוגמא על מבול, התרגום שלו בעברית הרבה הרבה יותר טוב לדעתי, הרבה יותר מורכב, ובוגר והרמה של השפה הרבה יותר גבוהה. זאת דעתי. והמחירים לא כאלה דרקוניים.. ככה עולים דיסקים והופעות וכו'. אין הרבה אמנים במעמד שלה שלוקחים פחות.
 
אוקי,חשבתי על זה,וכל מה שאני יכולה להגיד הוא:

אני מאוד מעריכה את זה כשאנשים לא נופלים לאהבה עיוורת, ונשארים אובייקטיביים גם כלפי אומנים שהם מאוד התלהבו מהם, גם אני משתדלת. במקרה של האלבומים של רונה, נראה לי שאני גם מעדיפה את הראשון, אבל אני לא מרגישה שום דבר ממה שאת אמרת לגבי השני(אני חייבת לציין שהכרתי את שני האלבומים באותו זמן, ואת כנראה הפנת את השאלה למעריצים שהתחברו לרונה קודם, כשהיה רק אלבום אחד, או לא היה בכלל).
 
למעלה