תגידו בבקשה מה אתם חושבים

alona 27

New member
תגידו בבקשה מה אתם חושבים

האדם היחיד שקיבל אותי באמת, הכי קיבל אותי שיש. היא טיפלה בי בפייסבוק בהתנדבות כחלק מהשידורים החיים. לפני ההצטרפות לקבוצה בתשלום שבה היא נתנה לי להיכנס בחינם סיפרתי לה, סיפרתי לה שאני חושבת שיש לי אספרגר ושהרבה רופאים ועובדים בבריאות הנפש חושבים כך ושעשיתי אבחון אינטרנטי.
סיפרתי לה שאני לא רוצה לדבר על האבחנה בקבוצה והיא קיבלה את זה והיא אמרה "בטח נטפל בזה בלי לקרוא לזה בשם רק תצטרפי לקבוצה כבר".
ואז דיברתי על זה כמעט ישירות, אמרתי שאני מוזרה ואז היא עונה לי "אז אל תהיי מוזרה דווקא" בהקשר למשהו שהיא חשבה שאני מוזרה בו דווקא, הסברתי לה שאני לא עושה בכוונה ותיקנתי אותה והיא ממשיכה בלייב בפייסבוק בתוך הקבוצה להגיד שאני עושה בכוונה כאילו לא שומעת ולא אכפת לה שאמרתי שלא.
ואף אחד לא ידע שאני מדברת על האספרגר אז הם האמינו לה. אמרתי לה שזה מעליב.
המשכתי לדבר על האחרות שלי כי לא רציתי לקרוא לזה בשם, והיא כבר נעלבה מזה שנעלבתי ממנה. ואז היא אמרה "אבל מה את רוצה כולנו אחרים ושונים" אז עניתי "אבל אצלי השונות משמעותית יותר, האחרות שלי משמעותית יותר" ואז היא אומרת בשידור ובטוחה בצדקתה "תפסיקי להגיד שהבעיות שלך גדולות משל כולם, אם את אומרת שאת יותר מכולם אז את מזלזלת בבעיות של כולם" ו"את באמת רוצה לזלזל בחולי סרטן סוכרת והורים שהילדים שלהם מתו" ו"תפסיקי להשוות". אני עונה לה שאני לא מזלזלת בכלל יש תחום שבו יש לי בעיה יותר גדולה אבל זה שאני אחרת יותר זה לא אומר שהצרות שלי גדולות יותר ושזה כמו שמישהו סוכרתי אז הוא יגיד לכולם יש סוכר הסוכר שלי גבוה יותר זה לא מזלזל בחולי סרטן"
(וכן, אתם בטח מזועזעים שעשיתי את ההשוואה בין אספרגר למחלות או נכויות גם אני מתביישת בזה הייתי לא בסדר מבחינת אנשים על הספקטרום יודעת נקסט). ואז היא ממשיכה וממשיכה להגיד את זה 3 שעות כמה שאני לא מסבירה לה.

ואז בפרטי ניסיתי להסביר לה אחרי השידור והיא מבקשת ממני לא לדבר על האספרגר מבלי לקרוא לו בשם בקבוצה. כלומר או שאני אדבר על זה באופן מלא ואענה לכולן על כל השאלות לגביי זה או שלא אדבר על זה.
הבעיה- זה הדבר שבו אני מטפלת כדי לקבל אותו. אני לא יכולה לא לדבר בטיפול קבוצתי על מה שאני מטפלת בו. זה הדבר המרכזי שמתקשר גם לכל השאר.
אחרי שבוע באתי הכי ברורה יודעת מה אני רוצה להגיד אומרת לה שזה לא נכון בשבילי לא להיחשף כשלא מתאים לי ולא שיגבילו עוד יותר מבחוץ את מה שאני צריכה להסתיר. ואני מזכירה לכם שזה פייסבוק, זה הפרופיל שלי עם כל המידע.
היא ענתה לי שזה לא פייר כלפיי חברות הקבוצה שאנחנו מסתירות מהן והן לא יודעות בכלל מה זאת המוזרות הזאת כי זה עלול לפגוע במרחב המוגן הטיפולי שלהן שזה משהו שהן לא מבינות מהו ודברים שאנחנו לא מבינים עלולים לגרום לנו לחשוש להיחשף ושהן צריכות להיות מסוגלות לדעת מה אני מסוגלת לעשות ומה לא ושכל המיסתורין הזה לא פייר כלפיהן ועלול לבלבל אותן ושכמו שאני מפחדת מהחמרת הסימפטומים של האוטיזם הם מפחדים מהלא נודע, ושאם אני מוזרה בכלליות ולא אומרת למה אז זה לא נודע שעלול לפגוע בהם ולבלבל אותם, ושגם הם חשובים שהם לא יודעים מה הבעיה שהופכת אותי למוזרה והם עלולים להיות בתסכול מזה.

ואז שוב אמרה לי שאם אני משווה ביני לבין האחרים ואומרת שאני אחרת וכאשר היא מתנגדת אליי אני אומרת "נכון גם אחרים שונים אבל השונות שלי משמעותית יותר" אז אני מקטינה את כל הבעיות של האחרים.

היא אוהבת אותי ואכפת לה ממני והיא נתנה לי את הטיפול בחינם בזמן שאין לי כסף לכלום אפילו לא לאוכל. יש בי משהו שמאוד מאמין לה כי היא מאוד מאוד קיבלה אותי עד לא מזמן.

אני מבולבלת ונבוכה ואני לא טובה בהבנת מצבים חברתיים כמו שהבנתם, ואני גם לא מאוד טובה בשיח הנכון לגביי אוטיזם. חשבתי שאני אשאל אתכם לדעתכם לגביי הדיון ביני לבין המטפלת. מה אתם חושבים על העניין? מה אתם חושבים על הטיעונים? כשאמרתי שלא טוב לי להיחשף היא ביקשה שאסמוך עליה ואבין שזה טוב לי. אשמח אם תפרטו את דעתכם לגביי הסוגיות והדברים שלא הסכמנו, כי אפילו אם לא אהיה בקבוצה שלה אני ממש צריכה את הדעות שלכם לגביי העניין, כי אני מאוד סומכת עליה ובאיזשהו מקום אימצתי את הדעות שלה. אז אם הן אינן נכונות בבקשה מכם תסבירו את הצד הנכון כדי שאוכל לקבל נקודת מבט אחרת.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אין לי מושג בפייסבוק
מעולם לא היה לי (וכנראה גם לעולם לא יהיה לי) חשבון שם.
אם הבנתי נכון, מדובר בסוג של קבוצה סגורה? בדומה לקומונות הסגורות בתפוז?
&nbsp
יכולה להבין את הראש של שתיכן.
אצלך מדובר במשהו רגיש, השיתוף יוכל לקרות רק אם וכאשר תרגישי שהוא נכון לך
ובמובן מסויים כשזה יקרה זו תהיה החוליה האחרונה בתהליך הטיפולי,
כי מטרת הטיפול מבחינתך היא להרגיש שלמה עם עצמך, הבנתי נכון?
&nbsp
אצלה מדובר בתחושת אחריות כלפי כל אחת ממשתתפות הקבוצה,
שחלק ממה שעושה אותה מרחב בטוח עבורן
שאפשר לבטוח בו בשאר המשתתפות ולשתף
הוא הידיעה שגם הן בוטחות ומשתפות.
&nbsp
מה את צריכה כדי שתוכלי לשתף בקבוצה בשם של השונות שלך?
שיתפת אותנו, וזה בסדר, נכון?

שיתפת אותה- זה בסדר.
אולי תוכלי לשתף בפרטי עוד מישהי מהקבוצה?
ואז עוד אחת, עד שזה כבר לא יהיה מפחיד לשתף בקבוצה?
&nbsp
 

alona 27

New member
זאת אמנם קבוצה סגורה בפייסבוק אבל צפויות להצטרף עוד נשים

הצפי הוא להצטרפות עוד 100 נשים, אני חוששת שיהיו משם נשים שאכיר. בינתיים אני מספרת רק לה בכלל לא סיפרתי לאף אחד חוץ מכאן לאנשים שאיני מכירה מכאן.
ייתכן שבסוף לא יצטרפו עוד 100 נשים, ייתכן שלא יצטרפו עוד הרבה אבל בפייסבוק ההבדל בין קבוצות ציבוריות לסגורות מבחינתי הוא טכני בלבד. בקבוצה ציבורית אמנם כולם יכולים לראות וגם לשתף אבל לקבוצה סגורה כולם יכולים להצטרף כולל אנשים מהתיכון חברים מהעבר בני משפחה ועוד שלא נחשפתי בפניי אף אחד מהם.

אני מבינה שיש אחריות כלפיי כל חברות הקבוצה. אבל מדוע שהאחרות שלי תפגע בהם? מדוע כשאדם נגיד לא יודע שהוא על הספקטרום או לא על הספקטרום וקרוב אליו ומוזר ואחר מאוד אז זה חייב לגרום לתסכול עצום של האחרים? ואם נגיד שבאמת הסביבה מרגישה בלבול ואי ודאות כתוצאה מזה שאינם מבינים מדוע אני מוזרה או אחרת אז מדוע זה צריך להיות משמעותי הרבה יותר מהנזק העצום שעלול להיגרם לי בעקבות החשיפה הכפויה?
לדעתי אני לא מצליחה באמת לנסח את מה שאני מרגישה, אבל את בטח מכירה- מה שאני מתכוונת זה זה שהאמירה שאני צריכה לחשוף עצמי כמו שלא נוח לי או להיות מוגבלת מאוד בחשיפת המוזרות או האחרות שלי בעצם אומרת לי שבכלליות בחברה הצורך של אחרים לא להיחשף למוזרות או לאחרות שלי גבוה מהצורך שלי לאפשר לעצמי איזשהו מקום ובעצם להיות אני מבלי להפוך את עצמי ל"נורמלית".

אחריות אני מבינה אבל מדוע לשם אחריות כלפיי שאר המטופלות או שאר החברה יש צורך לגרום לאנשים כן או לא על הספקטרום שהם אחרים להסתיר את עצמם באופן כל כך משמעותי?

תודה על תשובתך, אני לא מבקרת אותה, אבל אני רוצה להסביר מה קשה לי.

לגביי לשתף בפרטי את החברות שכבר נמצאות בקבוצה אולי אוכל, אבל הן לא כל כך פתוחות לשיחות בצ'ט הפרטי, ויהיה לי קשה ליפול עליהן, ובכלל אני עדיין לא בשלה למענה על אמירות כמו "אבל כנראה אין לך שיפוט חברתי כך שאם נעלבת ממני אז תקשיבי לשיפוט החברתי שלי" או אמירות בויכוח כמו "אני כן יודעת להתנהג" וכל הניואנסים הקטנים שבין לבין שחשים בהם וקשה להגיב. כלומר אני עדיין לא בשלה לחשיפה בפניי אנשים שלא קשורים לאוטיזם והם אינם מטפלים שלי ושגם יודעים הרבה פרטים עליי ובפייסבוק המידע הוא מורחב יותר מאשר בתפוז.
 

hila242

New member
ואת לא יכולה לפתוח משתמש חדש ואנונימי בפייסבוק ולהחשף רק בו?

 

alona 27

New member
לא, הם לא מרשים פרופילים מזויפים. אנשים חושפים את הנשמה שלהם

בקבוצה. וגם עולים בוידאו.
 

hila242

New member
לא פרופיל מזויף. פרופיל חדש - בלי חברים ובלי שם משפחה

זה נשמע לי עדיף מאשר שתרגישי חוסר יכולת לשתף. אני הייתי מבררת אם זו אפשרות.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
האחרות שלך לא תפגע בהן
מה שעלול לפגוע בתחושת המוגנות שלהן בקבוצה
הוא התחושה שבעוד הן חושפות את נשמתן
יש כאן מישהי (את) שכאילו עומדת מאחורי וילון,
מקשיבה לשיתופים החושפניים שלהן אבל מסתירה את עצמה.
רומזת שיש איזשהו עניין, אבל מסתירה.
&nbsp
זה כמובן לא אומר שאת חייבת מיד לשתף.
אם את צריכה זמן, ואולי גם לעשות את השיתוף בהדרגה
למשל כמו שכתבתי קודם (להתחיל משיתוף בפרטי של אחדות מהמשתתפות),
זה אמור להיות בסדר מצידה.
אם זמן והדרגתיות לא יעזרו, יכול להיות שלא מתאים לך, לפחות בשלב זה,
להשתתף בקבוצה כ"כ גדולה וכ"כ חושפנית.
אולי קבוצה פחות חושפנית (כמו פורום בתפוז
) ו/או פחות גדולה
ואולי לא קבוצה.
את צריכה לבדוק עם עצמך מה אולי מאתגר אבל בונה אותך
ומה עושה לך לא טוב.
איפה עוברים הגבולות שלך, נכון לעכשיו (גבולות זזים לפעמים).
 

alona 27

New member
זה נשמע כבר יותר הגיוני, על זה היא לא דיברה כשפירטה מדוע

הסביבה המוגנת שלהן תיפגע. היא אמרה להרבה קשה להיפתח בגלל שהם לא יודעים איך אחרים יגיבו, הם מפחדים לאבד שליטה, הם מפחדים מכאב, לא פחות מכמה שאני מפחדת שהסימפטומים של האוטיזם יחמירו אם אחשוף את עצמי לנגד רצוני. היא גם אמרה שסביבה בטוחה היא סביבה ללא ביקורת, סביבה שבה אנחנו יודעים למה לצפות.
היא אמרה שאחרות נמצאות בסביבה של חוסר ודאות כי אני לא ברורה. הייתה שיחה ארוכה שבה הדברים הכי ברורים שאמרה לי היו אלה, שגם הם לא ברורים.
&nbsp
אני מבחינתי דיברתי בוידאו לא על זה שאמרתי לה בפרטי משהו אלא אמרתי בקבוצה שאיני יודעת מה הסיבה ושבדקו וראו שזאת לא מחלה נפשית, ואמרתי שאני מוזרה כי יש אנשים אחרים, יש אנשים אחרים מאוד ושהם אינם חולי נפש אבל עדיין מוזרים ואחרים. ואני מרגישה שזה נכון מה שאמרתי. מרגישה שזה מדויק יותר כי ככה יבינו אותי יותר, מרגישה שככה יבינו אותי יותר מאשר אם אדבר על אספרגר ואז אנסה להסביר להם שזה לא כאילו אנחנו לא מבינים ולכן מעליבים או חסרי שיפוט חברתי, בקבוצה טיפולית אני לא בשלה ללהתחיל עם לדבר על אספרגר במובן חברתי ומוסרי של נגישות וקבלה, כי אני יותר עובדת על הקשר עם עצמי.
אם אני מבינה אותך נכון אז ייתכן שכדאי לא לחשוף בפניהם שלמטפלת שלי אמרתי דברים שלהם לא אמרתי.
&nbsp
הרגשתי סוג של חובה לספר למטפלת על האספרגר כי כאילו זכותה לדעת לפני שהיא מטפלת בי ברצינות בחינם. מרגישה שגם לאמא שלי יש זכות לדעת. אבל הן? הן נשים שאכפת לי מהן שיהיו בריאות גופנית ונפשית, אין קשר מעבר לזה.
&nbsp
&nbsp
גם על זה שאמרה לי בשידור כ30 פעם שאני בוחרת להיות מוזרה ושאני עושה דווקא אני יכולה להחליק עכשיו, כי זה בעבר. אבל יש בעיה אחרת שנוכחת מאוד עכשיו:
אין אבחון ואני רוצה לדבר בצורה חיובית על מה שיש לי בלי להזכיר את השם, חשוב לי לדבר על זה בשפה חיובית גם כי אני מאמינה שזה משפיע על הבריאות הנפשית והגופנית וגם כי ככה ארגיש טוב יותר מבחינת השייכות לקהילה. היא מאפשרת לי להגיד מילים שליליות על עצמי ועל האחרות והמוזרות שלי מילים מזעזעות על זה כשאני בסטרס ובהצפה, ואז היא פשוט נותנת לי תרגילים. אבל כשאמרתי שהאופי שלי והחשיבה שלי פשוט מאוד אחרים היא לא אפשרה את זה. בהתחלה אמרה אבל אצל כולם יש אחרות אז את אחרת וכולם אחרים והתעקשה ואז אמרתי "כולם אחרים אבל אצלי האחרות חזקה יותר" ומכאן בא השידור המזעזע של 3 שעות שבהן היא מתעקשת שאני מקטינה אחרים למרות הסברים ברורים מאוד שלי שאני לא עושה זאת. וגם עכשיו היא עדיין דורשת ממני לא להשתמש במשפט הזה לא להגיד שהאחרות שלי או המוזרות שלי הם חזקים יותר משל אחרים כי משום מה היא מתעקשת ואיני מבינה מדוע מתעקשת שזה מקטין.
והתוצאה- השפה היחידה שאני משתמשת בה כדי לתאר את "האחרות והמוזרות" שלי שהיא חיובית בעצם נאסרת עליי, וכך אני מוצאת את עצמי נאלצת להשתמש רק בשפה שלילית כמו אחרות\ מוזרות "קיצונית" וביטויים שליליים הרבה יותר מזה. לגביי זה אני לא מצליחה למצוא פתרון, לגביי זה אני לא מצליחה למצוא איתה פשרה. ניסיתי לדבר איתה על זה אבל זה לא הצליח, היא כתבה הרבה אבל התעלמה מהשאלה או ההערה הזאת.
&nbsp
כך שאני בעצם מרגישה שאני בדילמה בין לדבר על האחרות שלי בצורה חיובית שתורמת לנפש שלי ולדימוי העצמי שלי לבין הטיפול הקבוצתי. ואני לא יודעת איך לפתור זאת.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הרושם שלי הוא שהיא לא מבינה אותך, וזה אולי מתקשר לאותה אחרות
אולי אני טועה, אבל הרושם שלי הוא שבתפיסה שלה כל דבר הוא בהשוואה לאחרים
לא בפני עצמו.
לכן אם את אומרת שהאחרות שלך חזקה יותר, זה נתפס אצלה כאילו אמרת
ששל שאר המשתתפות חלשה משלך- אם א' חזק יותר מב', אז ב' חלש מא'.
בעוד את, אם הבנתי נכון, לא עוסקת בהשוואות אלא מתארת את החויה האישית שלך.

היא גם רואה באחרות בעיה ותו-לא כנראה,
ולכן זה נתפס אצלה כאיזושהי הקטנה של הקשיים של שאר המשתתפות.
בעוד את, שוב- אם הבנתי נכון- רואה באחרות שלך חלק ממהותך,
שאינו בהכרח שלילי גם אם נובעים ממנו גם קשיים.

במילים אחרות, התפיסה שלה היא, אם אפשר לקרוא לזה כך- נ"טית קלאסית,
ושלך א"סית, וזה מה שיוצר את הקצר בתקשורת.

"היא אמרה שאחרות נמצאות בסביבה של חוסר ודאות כי אני לא ברורה"-
לזה בדיוק התכוונתי בפיסקה הראשונה של הודעתי הקודמת.

לגבי הדילמה שלך- אם המנחה/מטפלת לא מאפשרת לך לבטא את עצמך בקבוצה
באופן שאת חווה כנכון לך, מיטיב עבורך, מה בעצם הדילמה?
כנראה שההשתתפות בקבוצה הזאת לא נכונה לך.
 

alona 27

New member
יכול להיות אבל לא בטוחה שכל דבר הוא בהשוואה לאחרות אצלה

זה יותר שהיא מבקשת ממני לא לעשות השוואות. היא אומרת שאני עושה השוואות ביני לבין חברות הקבוצה ב"מיוחדות" שלי וגם בצרות שלי. אני ממש לא התכוונתי לזה.
אמרתי בשידור החי שיש לי קשיים על רקע זה שאני מאוד אחרת, אז היא כאילו פטרה את זה בלהגיד "אבל כולם אחרים" אז מכיוון שאמרה זאת אמרתי "אבל האחרות שלי משמעותית יותר מהאחרות של רוב האנשים" ואז היא טענה שאני מזלזלת ומקטינה בעיות של אחרים.
מבחינתי זה מאוד לא מובן, אולי רוב האנשים מבינים את מה שהיא אמרה.
&nbsp
ואז בפרטי אמרה לי שאני לא חייבת להגיד מה האחרות שלי שאני לא חייבת להגיד אספרגר אבל שלא אשווה שוב כי זה מקטין את חברות הקבוצה. אז אני לא יודעת אם אני השוויתי או היא השוותה. ולצערי התחילו לי גם בעיות הבנה איתה, לדעתי היא באמת קרובה לספקטרום כמו שאמרה בעבר, אז אולי אני גם צריכה לדעת להתחשב בזה, יש בה דברים שהם מאוד על הספקטרום כמו בתקשורת איתי למרות שיש לה יכולות מאוד נ"טיות, אולי גם אני צריכה לדעת איך לדבר איתה.
&nbsp
&nbsp
דרך אגב, יש לך אולי רעיון מה בתיאור האחרות שלי עלול להיות הקטנה של המטופלות האחרות בקבוצה? אני קרובה מידי.
&nbsp
לא הבנתי אמרת שלזה בדיוק התכוונת בפסקה ההיא כשאמרת שמה שגורם לאחרות להרגיש חוסר ודאות זה זה שאני לא חושפת את עצמי, אבל מה שהמטפלת התכוונה זה זה שהאחרות שלי היא חוסר ודאות בשבילן. אם הבעיה היא זה שאני אמרתי משהו למטפלת שלא אמרתי לקבוצה אז אפשר להגיד בקבוצה שאין אבחנה ושאני לא יודעת, ואני חושפת את עצמי בקבוצה מאוד מלבד זה שאמרתי משהו למטפלת שלא אמרתי בקבוצה. אבל אפשר שהן לא ידעו שיש לזה שם, אפשר שהן יחשבו שאני אומרת להן את כל מה שאני יודעת. אם הבעיה היא שיש "סוד" אז אפשר לא להגיד את זה. אבל להגיד שהאי ודאות תפגע בהן כי אני אחרת זה גם להגיד מבחינתי שגם מחוץ לבית בכל סביבה האחרות שלי תפגע באחרים כי תגרום להם לחוסר ודאות.
&nbsp
למה בכל זאת חשוב לי להיות בקבוצה-
היא לימדה אותי שלקבל את היותי על הספקטרום זה גם להפסיק לנסות לחקות נ"טים ופשוט להרשות לעצמי את האוטיזם מבלי לדעת אפילו שזה מה שיש לי, ואז מבחינתי לקחה את הכל בחזרה ואני לא רוצה להאמין בזה.
וגם יש בי משהו שמאמין שאולי יש דרך, אולי אם לא הייתי תלותית הייתה דרך להגיע אליה, אולי אני לא מבינה אותה ואפשר להסביר את זה, אולי כמו שהיא אומרת אם אני רק אתמסר אז לא יהיה לי כל כך קשה, ואני כל כך אוהבת אותה, אולי כמו שאהבתי את אמא שלי כשהייתי ילדה. והטיפול שהיא נותנת בחינם הוא כל כך עמוק ואישי ואכפתי שגורם לי להיות אכפתית יותר כלפיי עצמי.
הייתי כל כך רוצה שהבעיה הזאת פשוט תיפתר כדי שנוכל להמשיך כמו קודם, כי באמת אי אפשר להשוות אותה ואת הקבוצה לשום דבר אחר לאף מטפל אחר ובכלל. וגם אין לי כסף אפילו לנסיעות בשביל טיפול אחר. קשה לי. אני מרגישה שיש דרך שאני לא מכירה או לא רואה ולא רוצה לאבד את זה.
 

grayart

New member
אני אספר לך בדיחה...

בדיחה שסיפר לי הפסיכיאטר של הילד, כשעלה נושא האבחון.
אני חשבתי לקחת את הילד לאבחון מסודר בהתפתחות הילד, והפסיכיאטר אמר לי:"הכל טוב ויפה, אבל אתה צריך לחשוב על המחיר"...
אני אמרתי לו:"זה בחינם..."

ואז הוא שאל אותי:"אתה יודע איך היהודים קיבלו את לוחות הברית"?...

אז איך היהודים קיבלו באמת את לוחות הברית???
בהתחלה אלוהים פנה בכלל לצרפתים, שאלו הצרפתים את אלוהים, "מה כתוב שם?", אלוהים אמר "לא תנאף !" ואז הצרפתים אמרו לאלוהים, לא תודה!
אחר כך הציע אלוהים לרומנים, וגם הרומנים שאלו:"מה כתוב שם?" , אלוהים אמר: "לא תגנוב !" , והרומנים אמרו :"אז לא תודה!"
אחר כך פנה אלוהים לערבים ושוב שאלו: "מה כתוב שם?" , אלוהים אמר: "לא תרצח!" , והערבים אמרו: "אז לא תודה!"
ככה עבר אלוהים עם אחרי עם, כל עם שאל "מה כתוב שם?" וסרב לבסוף לקבל את ההצעה.
בסוף הגיע אלוהים ליהודים...
היהודים שאלו את אלוהים:"כמה זה עולה?"
אלוהים אמר:"זה בחינם!"
והיהודים אמרו: "אם זה בחינם, אז תביא שניים!"

העובדה שקיבלת , "טיפול" בחינם לא אומר שלא גבו ממך מחיר.
התחושה שלי שנפלת לתוך מניפולציה אכזרית של דמות שאין לה שום סמכות לטפל באנשים, אם זה בחינם או בעבור כסף.
תברחי משם מהר מהר מהר...
 

schlomitsmile

Member
מנהל
סטריאוטיפים
כמו רומני גנב וכד' גם "סמכות לטפל" מתוקף תואר אקדמי- זה סוג של סטריאוטיפ.
אין לי מושג אם יש לאותה גברת הסמכה אקדמית או לא,
ואפילו לא האם היא עושה עבודה טובה או לא.
אלונה מספרת שהיא חוותה ממנה קבלה ואיכפתיות,
חוותה אותה כדמות מיטיבה
ובמיוחד כיון שקבלה עצמית היא העניין עבורה עכשיו
לא רואה כרגע סיבה לפקפק בחוויה של אלונה את הגברת כדמות מיטיבה.
&nbsp
 

grayart

New member
הסיבות לפקפק הן...

כל התחושות הרעות שהיא דיברה עליהם, החוויה המשפילה, חוסר הרגישות...

כשאדם הולך למטפל ומשלם לו, יש ביניהם סוג של חוזה.
ברגע שהיא אמרה שזה בחינם, אני הרמתי גבה, כי 1. אין מתנות בחינם ו2. אין חוזה מחייב מבחינה אתית.

לגבי הסטריאוטיפים...
זה נכון, זו בדיחה גזענית, ולא משקפת דעה.
אמורים ללמוד ממנה שחינם זה לא אומר שזה בלי מחיר, והומור מכל סוג יכול להיות כלי טוב.
בלי כוונה לפגוע באף עדה או עם כמובן
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ואולי מדובר פשוט בקצר בתקשורת?
התחושה הלא נעימה שאלונה חשה עשויה להיות תוצאה של קצר בתקשורת ביניהן
לאו דוקא של חוסר רגישות והשפלה מצד המטפלת.
יתכן שבעיני המטפלת אין שום דבר שלילי או בעייתי בספקטרום אוטיסטי
ולכן היא לא מבינה את הקושי של אלונה לשתף ב"כותרת" הזאת את הקבוצה.
&nbsp
זה שהיא בחרה לוותר לאלונה על תשלום אפשר לפרש כמזימה רעה
או כמו שאלונה חוותה- כאכפתיות כנה.
כן, יש בעולם אנשים שאכפת להם מאנשים אחרים ולא הכל כסף בשבילם
 

grayart

New member
לפחות אני לא הרגשתי כך...

וטוב שהיא מקבלת שתי דעות, שתחליט בעצמה...

כי אני לא ראיתי כשל ביכולת שלה להסביר את רצונה ואת הרגשתה.
כך שאני מפרש את זה שבמקרה הטוב זה חוסר רגישות מצד המטפלת, במקרה הרע חוסר התחשבות, ובמקרה הנורא , ניצול ציני (השתמשה בה כאייטם ITEM לשידור החי) .

מוגש כחומר למחשבה, ואלונה שתעשה עם זה מה שמרגיש לה נכון.
 
למעלה