תגידו, גם לכם יש יום אחד שאתם לא

star22.

New member
תגידו, גם לכם יש יום אחד שאתם לא

יכולים להכניס כלום ואני מדברת על כלום ויום אחד שהכל נכנס והרבה ז"א הרבה יחסית לבד"כ אני לא מדברת על כמויות ענקיות (כמו של אז) אבל יותר מהרגיל. ורציתי לשאול עוד שאלה ועכשיו שכחתי אוף!!!
 
סטאר שלום

את צודקת, אני חושבת שזה ענין אפילו של מצב רוח כבד כזה שאז אין באמת חשק לאכול כמעט כלום. ולפעמים זה גם פועל הפוך, שמרגישים תסכול ממשהו, עצבנות, מפח נפש, כעס וכו´ - ואז מחפשים באוכל את הנחמה והפיצוי. (וזו ה-בעייה ה-פסיכולוגית שלנו. איך למצוא את הדרך להתמודד עם זה. ויש סטאר. לכל אחד/ת יש "את שביל הזהב" שמתאים רק לו/ה). אבל אם מדובר על ענין פיזיולוגי גרידא. אז בימים שבהם אוכלים יותר מהרגיל. צריך לבדוק האם התזונה בימים שקדמו ליום הזה היו מבחינה תזונתית יחסית מאוזנים. אני בארוחה העיקרית שלי משתדלת לגוון ולשנות כמעט כל יום. או דגים או עוף או גבינה וביצה או סויה (וכל שאר התוספות). שמתי לב שכשאני אוכלת נניח כמה ימים ברצף אותו תפריט, אני נעשית ממש רעבה אבל לא רעב פסיכולוגי. אלא רעב מהסוג שהגוף ממש זועק בגלל חוסרים שהצטברו. כדאי מאוד סטאר, לשים לב ולנסות לעשות את הדברים בזהירות ובמחשבה, כדי "לעשות את הדיאטה" בלי ייסורים. בלי קושי. כדי ושיהיה קל ככל האפשר לאורך זמן ושלאט לאט יהפוך לאורח חיים טוב ובריא. תשמרי על עצמך דליה.
 

star22.

New member
דליה, תודה אבל אני לא חושבת שזה

קשור למצב הרוח (בכל אופן אצלי) פשוט האוכל לא נכנס הוא לא עובר בטבעת וביום אחר אותו אוכל כן עובר ואפילו חלק. ואני אגלה לך סוד קטן....אני לא בדיאטה אני פשוט לא יכולה לאכול כמו שאכלתי אז אני מרזה. נכון שאני לא אוכלת ממתקים בהסטריה אבל גם אז לא הייתי אוכלת ממתקים הבעיה שלי היתה אוכל!! אני לא עושה חישובים של קלוריות, או שאני מוותרת על משהו בשביל לאכול משהו אחר. יכול להיות שזה רק אצלי או שפשוט האמסתי יותר מידי יום לפני והאוכל לא הספיק לרדת ואז יוצא שאני לא מצליחה להכניס כל היום ויום מחרת כבר הכל ירד אז אני מצליחה להכניס יותר כי הקיבה ריקה זה ההסבר היחיד שיש לי יכול להיות??????
 

שלגיה**

New member
סטאר

לא מזמן גל כתבה שאת היום צריך לפתוח בשתייה,לאט לאט ואח"כ להתחיל עם אוכל.במידה ואת מרגישה קושי במעבר דרך הטבעת,אז את צריכה לנסות משהו רך יותר,פירה,גבינה ,ביצה קשה,ירקות מבושלים היטב. יכול להיות שזה באמת בגלל שהקיבה ריקה. שלגיה
 
סטאר, שלגיה מבינה בזה יותר.

ניסיתי לחשוב איך ומה. פשוט לא עברתי ניתוח כך שאינני יכולה לענות. בכל מקרה יש לך עכשו גם את המידע שנתתי לך. ואני מאחלת לך שתצליחי תצליחי.... מדליה.
 

star22.

New member
תודה בנות על התשובות...דליה אנחנו

דיברנו בעבר בטלפון? שאלת שאלות לגבי הניתוח?
 
לצערי לא סטאר. אני די חדשה כאן.

בואני מאחלת לך שרק תצליחי ותצליחי מכל הלב. אשמח לעזור אם אוכל במשהו. שלך, דליה.
 

star22.

New member
תודה, גם אני שמח לעזור, את מתכננת

לעשות את הניתוח?
 
סטאר יקר

בבקשה אל תאכל אותי..אני חושבת שכתבתי אתמול אליך בלשון נקבה. סטאר, אני לא מתכוונת לעבור ניתוח. אני גם כל כך מפחדת באופן אישי מניתוחים. אתם ממש אמיצים כאן ומגיעים לתוצאות מדהימות... קראתי אתמול משהו שכתב רוייקו, איך כל איכות חייו השתנתה אפילו בדבר שנראה לאחרים רגיל, לישון טוב. הירידה במשקל עושה רק טוב. פיזית, נפשית, בריאותית. רק כשחושבים על זה ויודעים שזה קורה - עושה כבר מצב רוח נפלא. אגב סטאר, כדאי להוסיף פעילות גופנית. (אם אתה עדיין לא ממש). הירידה במשקל מהירה יותר ויש תחושת אנרגיה אדירה. אני לפעמים ממש מגיעה הביתה בזחילה ומכריחה את עצמי. אבל אח"כ פורחים. שיהיה לך יום טוב מדליה.
 

רוייקו

New member
דליה, העניין הרבה יותר טכני ממה

שאת חושבת. הבעיה שהיא הציגה אינה פסיכולוגית וגם לא ברמת האיזון הקלורי, אלא בבעיה טכנית שיש עם הטבעת לעיתים.
 
הבנתי את זה אחרי התשובה של שלגיה.

רוייקו, בגלל זה עניתי אח"כ ששלגיה יכולה לעזור. קראתי מה ששלגיה כתבה והבנתי. לא ידעתי שזה קשור בטבעת. דליה.
 

star22.

New member
רויקו, זה לא בעיה, זה לא משהו

שמפריע לי זה סתם משהו שסיקרן אותי ורציתי לדעת אם לכולם זה אותו דבר דווקא אני דיי מרוצה מהעניין.
 

סיסה

New member
יש ימים כאלה גם לי

שלוך לך סטאר את צודקת גם לי יש ימים כאלה מוזרים. שבהם יום אחד אני אוכלת. וביום השני אני שותה. יום נעים מסיסה
 

רוייקו

New member
הטבעות המתכווננות מאופיינות

בשינויי לחץ. הרבה מנותחים מרגישים בבוקר שקצת לוחץ וקשה להכניס משהו לקיבה ובערב פתאום כמו ניפערת התהום והאוכל זורם כיין.. זה גם תלוי במירקם המזון שאת אוכלת, בזמן ובמה שאכלת קודם..
 

ורד *

New member
אחרי מה שרויקו ציין לגבי השינויים

היומיים בביצועי הטבעת אני מוכרחה לציין שהוא צודק באלף אחוזים. גם אני שמתי לב שיש לפעמים שהכל עובר בקלות ויש לפעמים שהכל נתקע. מעולם לא הקדשתי מחשבה שניה ולא נתתי דעתי לבדוק באיזה שעה משעות היום מתרחשת "התקיעה" כעת לאחר הערתו של רויקו ובשחזור אני יודעת שזה אכן קורה רק בבוקר. אכן יש שעות שהכל זורם כאילו אין שום מעצור ויום אחד הייתי בטוחה שמשהו רע קרה שם בפנים אז החלטתי לנסות ולחזור למנהג המגונה של בליעה מהירה והתוצאה היתה כאב חד. באותו רגע הבנתי שהכל בסדר ומאז אני מה זה פוחדת לבלוע מהר. מין רפלקס מותנה כזה: בליעה מהירה=כאב לא נעים. ורד
 
למעלה