סטאר שלום
את צודקת, אני חושבת שזה ענין אפילו של מצב רוח כבד כזה שאז אין באמת חשק לאכול כמעט כלום. ולפעמים זה גם פועל הפוך, שמרגישים תסכול ממשהו, עצבנות, מפח נפש, כעס וכו´ - ואז מחפשים באוכל את הנחמה והפיצוי. (וזו ה-בעייה ה-פסיכולוגית שלנו. איך למצוא את הדרך להתמודד עם זה. ויש סטאר. לכל אחד/ת יש "את שביל הזהב" שמתאים רק לו/ה). אבל אם מדובר על ענין פיזיולוגי גרידא. אז בימים שבהם אוכלים יותר מהרגיל. צריך לבדוק האם התזונה בימים שקדמו ליום הזה היו מבחינה תזונתית יחסית מאוזנים. אני בארוחה העיקרית שלי משתדלת לגוון ולשנות כמעט כל יום. או דגים או עוף או גבינה וביצה או סויה (וכל שאר התוספות). שמתי לב שכשאני אוכלת נניח כמה ימים ברצף אותו תפריט, אני נעשית ממש רעבה אבל לא רעב פסיכולוגי. אלא רעב מהסוג שהגוף ממש זועק בגלל חוסרים שהצטברו. כדאי מאוד סטאר, לשים לב ולנסות לעשות את הדברים בזהירות ובמחשבה, כדי "לעשות את הדיאטה" בלי ייסורים. בלי קושי. כדי ושיהיה קל ככל האפשר לאורך זמן ושלאט לאט יהפוך לאורח חיים טוב ובריא. תשמרי על עצמך דליה.