תגידו, זה נורמלי?

[בלינקה]

תגידו, זה נורמלי?

גיסתי ילדה לפני כמה שעות, בשבוע 31+משהו. היא גם נשואה לבן דוד שלי. סבתא שלי הודיעה לי לפני חצי שעה בערך. מתהפכת לי הבטן מרוב רצון לעשות משהו. אני יודעת שהם יזמינו עזרה אם הם ירצו. התקשרתי לדוד שלי וביקשתי להעביר את המסר שאם צריך משהו, מארוחה חמה ועד מידע, הטלפון שלנו זמין. לא מסוגלת עכשיו לשבת בשקט. אפשר לחשוב שאחותי/החברה הכי טובה שלי ילדה.

 

[גברת עזים]

אני גם מאד מאד מזדהה עם נשים

בהריון (במיוחד כשיש בעיות), בדיוק כמו שאת מספרת. אני חושבת שגם הפחד ממלא כאן תפקיד.

 

[אמא של עופרי וטל]

ואני רק מהסיפור מתרגשת

כל פעם שאני שומעת שנולד פג - המחנק בגון ומתחיל. אחד הדברים היפים ביותר שעשו למעני - זה ניקו לי את הבית בזמן שהייתי בבית חולים. אל תשכחי שהיא עוד מעט תשתחרר והתינוק ישאר בביה"ח - בטח אז היא תצטרך הרבה יותר עזרה. וכמה שזה נשמע לא הגיוני - אז המון

ים להולדת הילד. שיביא רק שמחה ואושר.

 

[נונינקה]

מוכר. זה לא משנה מי, מספיקה

ההיכרות. גם אני ילדתי פג וזה פחד מהול בהתרגשות ובשמחה. מזל טוב

 

[isidora]

נראה לי שכן

למרות שככל שהזמן עובר אני נרגעת קצת הצורך שלי לרוץ לסייע לכל יולדת טריה (גם אם אני לא ממש קרובה אליה) היה ממש אובססיבי בחודשים הראשונים. ממש הרגשתי שאני עוברת את זה שוב בכל פעם וכל-כך רציתי להקל על מי שמתמודדת עם כל מה שכרוך בלידה, בהנקה ובטיפול בתינוקי חדש. עזרתי אז לשתי חברות טובות לארגן את תחילת ההנקה (גם בעידוד וגם בקישור למדריכת הנקה) ובעיקר זכרתי את המשפט שהכי עזר לי אז, בימים הראשונים כשחברה שלי (שהיא גם מדריכת הנקה) באה לראות מה שלומי ובעיקר הדגישה כמה אנחנו עושים את זה יפה, כמה שאנחנו נראים כאילו תמיד היינו הורים וכמה שאנחנו נראים לה בטוחים, טבעיים ורגועים (מה שכמובן לא היה נכון אבל עשה לי הרגשה טובה מאד) מחזיקה אצבעות להתאוששות מהירה של האמא ושל התינוק (המחשבה על פגים הורסת אותי, האחיין הבכור שלי נולד בשבוע 27, היום הוא בן 15, שחיין וחתיך

)

 

[nubi]

קודם כל

מאחלת להם שיעברו את התקופה הקשה הזאת כמה שיותר מהר, והרבה בריאות לתינוק. ולגבי העזרה-צריך שיהיה איזון בין לעזור לבין "להתעלק". גם לי יש את הדחף הזה לעזור לכל יולדת, אבל הרבה פעמים הן רוצות שרק יניחו להן בשקט כי לפעמים (ואין לנו שליטה על זה), העזרה שלנו, "הוותיקות" יותר, מתפרשת כהתנשאות או כניסיון לחנך ולהראות איך הדרך שלנו טובה יותר. המסר הזה, שאת זמינה לה מתי שרק תרצה, הוא הכי הכי חשוב. תרצה-יופי, לא תרצה-גם יופי.

 

[בלינקה]

בינתיים כבר היינו שם

חצי שעה אחרי שפתחתי את ההודעה, הם התקשרו לבקש עזרה עם משאבות והנקה, וכשהצעתי להביא משאבה שלי הם הסכימו בשמחה. הייתי איתם לבד שעה, ואח"כ גם האיש ושחר הוזמנו לעלות, ואני מרגישה כל כך טוב שיכולתי לסייע. וגם הם נראים טוב (אם כי מבוהלים ומבולבלים, והילד במצב טוב (יחסית), ואני מאמינה שיהיה מצוין, בסופו של דבר. וגם טוב לדעת שאני לא משוגעת

 

[Rplus1]

את משוגעת

אבל בחברה טובה

 

[ו שתי]

מובן ומוכר. מה מצבם עכשיו?

 

[בלינקה]

הם נשמעים מאוששים אך מבולבלים

הילד נושם לבד, שזה נהדר ומשמח, ואכל היום את מנת החלב השאוב הראשונה שלו (1.5 סי סי) שאמא שלו הגיבורה שאבה לו בעצמה. אני מניחה שתוך כמה ימים הם יכנסו לשגרה.

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo45.gif

יופי. כל הכבוד לתינוק הקטן. וכל הכבוד לאמא - על השאיבה - זה כל כך חושב. מתוך הכרות שלי עם לנדיאו - אם אפשר להעביר לה מסר - להיות תוקפנית לגבי חלב האם ולגבי הקנגרו - הם לא כל כך אוהבים את זה שם - אבל אם את מספיק תוקפנית - ייתנו.

 

[T noki]

נורמלי בהחלט...../images/Emo24.gif

אני מאחלת להם שיצליחו בהתמודדות הלא קלה הזו, ולפגון הקטנטן שיגדל ללא סיבוכים וישתחרר כמה שיותר מהר הביתה. קראתי כבר למטה שהוא נושם בעצמו וכבר התחיל לאכול חלב שאוב, אז נשמע שהוא מתחיל את דרכו ברגל ימין, ושרק ימשיך כך... (את יכולה לעודד אותם שאני נולדתי בשבוע 28-29...) שיהיה בהצלחה!