תגידו חבר´ה....

המרחפת

New member
תגידו חבר´ה....

(ד"א, פעם ראשונה שאני פותחת הודעה ראשית... עד עכשיו רק עניתי וייעצתי לאחרית כפי יכולתי...) קרה לכם פעם שהבטתם סביב, והרגשתם חריגים... בגלל שאתם בסדר? אני מסתדרת טוב עם ההורים, אין לי תיסבוכים, אני חיה פשוט ובלי בלגנים, ומאד אוהבת את החברות שלא בוגדות בי (כמובן שגם הן עושות טעויות, וגם אני, אבל אין כאן סכינים בגב ושום דבר דומה). אני מסתכלת מסביב, נבהלת, ובלב אומרת לאבא ואמא תודה שנתנו לי בית חם ואוהב ונתנו לי גבולות כשהייתי צריכה, תודה לחברות שלי שהן חברות טובות ותודה למי שמסביבי שלא מסבך לי את החיים. המרחפת, אחרי ארבע שעות של קריאה בפורומים.
 

wildflower**

New member
חחחחחחח... ../images/Emo6.gif

כן..יש לי את הרגעים האלה... תמיד כשאני קוראת עיתון..או רואה בטלויזיה את כל הבעיות של כל העולם... אני מודה לכל מי שאני מכירה,מודה בלב שלי..על זה שיש לי איפה לישון ואיפה לחיות... על זה שיש לי הורים דואגים..אפילו אם זה יותר מדי... על זה שיש לי חברות..אפילו אם הן בוגדות בי לפעמים... ועל זה שהייתה לי אהבה...למרות שאין לי עכשיו..:) אבל את יודעת שלכל אחד יש את הבעיות שלו,ככה ש בדיוק כשאני מתחילה להודות לכולם..{בלב כמובן.....} אני נזכרת בבעיות שיש לי.... אבל בכל זאת... אני מרגישה שיש לי בשביל מה להיות מאושרת... {אבל לא לדאוג עוד שתי שניות אני איכנס שוב..לדכאון שאופף אותי בזמן האחרון.....} אוהבת בר
 
כן קרה לי...

ושנאתי את זה. אבל עכשיו פתאום יש לי את כל הבעיות האלה... מוזר... גלית
 

המרחפת

New member
מדוע לשנוא את זה?

למרות תחושת אי הנורמליות, זו הרגשה טובה ועדיפה על פני דיכאונות למיניהם... המרחפת
 
למעלה