תגידו...חברה עצבנית זה נחשב?

[ו י ט ל]

תגידו...חברה עצבנית זה נחשב?

החבר עובד בפנימייה והוא איך לומר, מסור מאוד מאוד מאוד לעבודתו. שזה ראוי להערכה וזה נהדר והכל אבל מה איתי?

 

[מורי לנצח]

בתור מדריכה אני מבינה

לך מגיעה ההערכה על זה שאת איתו ,ושאת נמצאת שם בשבילו כי אני בטוחה שהוא צריך אותך!

 

[joyjoy]

../images/Emo13.gif ברוכה הבאה

ראשית תני לי לומר שאני מאד מבינה בתור מישהי שנשואה למדריך פנימייה מסור מאד אני יכולה להבין אותך מאד, באמת סוג העבודה הזאת מאד מאד שואב ובדרך כלל מושך אנשים שמסורים ונותנים מעצמם המון וגם קל מאד להגיע למצב שהגבולות מטושטשים וקשה לעשות קאט בסוף היום ולהתנתק . שאלת מה איתך ? אני לא מומחית בענייני זוגיות אבל לדעתי קודם כל חשוב מאד שתמצאו את הזמן לעשות דברים ביחד ,ולא רק לשמוע ולהקשיב לחוויותיו מהעבודה , אלא דברים אחרים שקשורים אליכם ולא לעבודה. אם את מרגישה שזה לא קורה מעצמו לדעתי את יכולה לשוחח איתו או אם את מעדיפה אז פשוט ליזום כל מיני דברים כמו ארוחה רומנטית או פיקניק על חוף הים להראות לו שאת רוצה לבלות איתו ולהרגיש אותו...אני בטוחה שגם הוא רוצה בכך מאד אך נשאב ואולי גם מותש לפעמים מהעבודה אבל בתוכו אני בטוחה שהוא זקוק לזה וגם בטח נהנה להיות איתך ולהקדיש לך , אז רק צריך יותר עזרה בתכנון סדרי עדיפויות לעיתים

זה לא פשוט להיות עם אנשים שנותנים המון מעצמם לעבודה כי לפעמים צריך להזכיר להם שהם צריכים לטפל גם בעצמם ובמקרה שלך בזוגיות שלהם, לפעמים צריך לעשות את זה בצורה מתוכננת כזאת כמו לקבוע יום בשבוע שבו עושים משהו כייפי ביחד , אבל חלק מהסיבה שאת אוהבת אותו היא בטח האדם המסור והנותן שהוא אז תזכירי את זה לעצמך

חשוב שתשוחחי איתו על זה כדי שהדברים לא יציקו לך בבטן ויפריעו לכם, אשמח אם תעדכני בהמשך ושוב ברוכה הבאה

 

[ו י ט ל]

תודה לשתיכן ובכל זאת...

אנחנו מדברים על העניין ואני אפילו מראה לו, לא ממש בעדינות, שהוא קצת מגזים לפעמים. הוא פשוט לא מסוגל להתנתק. קבענו בשבוע שעבר לצאת לערב אהבה ותוך כדי הערב הטלפון לא הפסיק לצלצל. עד שיש לו ערב חופשי כל הורים מתקשרים, המדריכה שאיתו, המנהל, איזה ילד שכואב לו ועוד. פשוט לא הצלחתי לסיים משפט אחד ורק חטפתי עצבים עד שהכרחתי אותו לא לענות, וגם אז אז הטלפון רטט בכיס והפריע כי הוא כל הזמן היה עסוק בלחשוב מי מחפש אותו. הוא לא מוכן פשוט לנתק את הטלפון. אין ספק שאני אוהבת אותו ומעריכה אותו ה-מ-ו-ן על המסירות והאיכפתיות שלו מהילדים אבל הוא לא שוכח רק אותי אלא גם את עצמו. ברמה של להרגיש לא טוב ולא לייחס לזה תשומת לב כי "יש עבודה" ואז להזכר כשזה כבר חמור. בקיצור, אם לפחות היו משלמים לו עבור חצי מההשקעה עוד הייתי מרגישה שיש תגמול והוגנות במערכת אבל זה לא יאמן איך המערכת הזו נצלנית. את המנצנצים היא משאירה לנצנץ ובנוגע למסורים שנותנים את נשמתם וחייהם הפרטיים והזוגיים היא מתיישבת על הצוואר ופשוט מוצצת עוד - את כל מה שנשאר. איזה עבודה מעצבנת, הסיבה היחידה שאני לא לוחצת לעזוב היא כי הוא פשוט אוהב את העבודה ואת הילדים ולא ממש רואה את הדברים בדרך שאני רואה אותם.

 

[joyjoy]

אני מאד מבינה אותך

קודם כל יש משפט כזה שאומר "כשהנעל מתאימה הרגל נשכחת" וזה מתייחס גם לאנשים שנכנסים לנעליים של תפקיד מסוים וכל כך משקיעים את עצמם בתפקיד עד שהם שוכחים שיש בתוך הנעליים רגליים שיכולות לכאוב ולהתעייף אם לא יטפלו גם בהם ויתנו להם מנוחה ויחס מדי פעם וזה לא פשוט בכלל לראות אדם שאתה אוהב -לא דואג לעצמו אלא רק לאחרים, הבעייה שאי אפשר להביא לשינוי כזה אם הוא לא בא מרצונו ומכוחו של האדם עצמו, הוא צריך לרצות לבד לאכול ארוחת ערב עם חברה שלו בשקט ובלי הפרעות, צריך המון סבלנות ואהבה ואני מכירה אנשים שנשארו כאלו גם בגיל חמישים, והם מסתדרים כי יש להם מישהו שדואג להם במקום שהם ידאגו לעצמם כנראה... שנית מבחינת הזוגיות זה טבעי שתרצי את המקום שלך ואת היחס שלך ואת הזמן שהוא רק של שניכם ועל זה את צריכה להחליט אם את עומדת על זה שאם קבעתם ערב אהבה משאירים את העבודה בחוץ או שאת מקבלת את זה שזה חלק ממנו, ואולי עדיף שיענה לטלפון בקצרה מאשר שכל הארוחה ידאג מי התקשר ולמה... לפעמים צריך לקבל אנשים ואת הבחירות שלהם וזה ממש לא קל לעשות ופה נכנסת הבחירה שלך ... אולי בהמשך השבת אבקש מבעלי שיגיב ואולי נקבל את נקודת המבט של אלו שלא יכולים להניח לעבודה גם כשהם בבית או בבילוי ...

 

[yanivrasta]

מכיוון שאני נמצא די בצד של החבר שלך

אנסה לעזור על קצה המזלג. כמו שנאמר חייבים לשים את הגבולות כי עבודה תמיד יש. עדינות מאוד חשובה כך בזוגיות כי אם מתעצבנים זה יוצר אצלו רק אנטי. חשוב לדבר לרגש וגם להגיון של חבר שלך (משימה לא פשוטה). חשוב להסביר לו שאת שם בשבילו אבל לא על חשבון הזוגיות שלכם. תראי ללא ספק עבודות כאלה מתקימות מאלה שנותנים את הנשמה אבל שוב אלה שנותנים מגיעים לסיפוק עצום שבא למלא איזה חוסר בנשמה או בעבר. היה לי קשה להיות ממוקד אם יש עוד משהו או שאלה נוספת אשמח לעזור. יניב ראסטה מדריך ותיק ובעל טרי של אהובתי מנהלת הפורום.

 

[ו י ט ל]

../images/Emo9.gif

הבחירה שלי היא להיות איתו וגם הוא בחר- מתחתנים בקרוב. אבל, קצת קשה לי ולא השיחות הנעימות ולא הפרצופים הכועסים עוזרים כאן. כנראה באמת שמה שהוא מעניק ומקבל מהילדים הללו פשוט עולה על הכל וקשה להגיד אבל גם על הזוגיות שלנו. אני רק מקווה שלא נתעורר בוקר אחד ונרגיש יותר מידי רחוקים. תודה על העצות אני מקווה שעם הזמן הוא ילמד להציב גבולות לעבודה.

 

[joyjoy]

../images/Emo124.gif מזל טוב ../images/Emo141.gif

ואני מבטיחה לך שגם אנשים שנותנים את כל כולם לעבודה זקוקים לזוגיות יציבה ולחום ולאהבה ואפילו יותר מאנשים שעובדים בעבודות פחות שוחקות...אז תהיי בטוחה שהזוגיות לא פחות חשובה לו מעבודה ואני מקווה שהכל יסתדר לכם לאט לאט ומזל טוב לחתונה [מה שבטוח את יודעת שהוא טוב עם ילדים

]