תגידו, יצא לכם לחשוב פעם מה היה קורה אם

poseidon111

Active member
תגידו, יצא לכם לחשוב פעם מה היה קורה אם

חבר\חברה שלכם היה פוגע בכם קשות?
אני מתכוון, אם לאחר זמן מה מהפגיעה הזו החבר היה מבקש סליחה, הייתם סולחים?
הייתם סולחים אם נאמרו מילים שבא לכם להרוג את החבר.

האם אתם אנשים שנותנים הזדמנות שניה או לא, במקרים כאלו.
 
לא יודעה, פוס.

אם זו חברות רבת שנים, אז אני מאמינה שלאחר זמן מה
הייתי סולחת ככל הנראה.
אבל ככלל, אני גאוותנית ונוטרת. סף הסבלנות שלי לפגיעות אנושות
מאוד נמוך. תלוי כמובן גם במידת המניפולציות הרגשיות שיופעלו עלי
וברמת הגעגועים. כמו גם במספר הפעמים שזה ארע זה מכבר.
-
פוס, היית סולח לי?
 

קטניפ

New member
אני אדם סלחן מטבעי

ולכן אני מניחה שאם הייתי מתרשמת באמיתות כוונתו הייתי סולחת.
המשקע מדבריו הקשים, לעומת זאת, היה נותר והיה לוקח לי זמן לשכוח אותם
 
אתה נוגע בנקודות קשות

אני מאילו שהיו נותנים גם הזדמנות שלישית ורביעית,הייתי סולחת, תמימה.
עיוורת להמון דברים, כי אהבה עיוורת.


שבנאדם פוגע בי ואח"כ מתנצל,
בד"כ אני יודעת לזהות מתי ההתנצלות היא כנה,אז במקרה כזה יותר קל לתת עוד צ'אנס.

הבעיה מתחילה כשזה חוזר על עצמו, פעם הייתי נפגעת ובוכה פעם אחר פעם..
היום (בעצם לפני שנתיים+) קיבלתי חתיכת וויק אפ קול.
אז היום ,עם כל הזדמנות כזו, מתווספת לבנה.
היום זה אולי הזדמנות שניה וזהו. אין יותר..
Another brick in the wall

היום יחסית אני חותכת די מהר.
היום בשניות ספורות בלבד (אמיתי) אני מאבדת רגש ואמון בבנאדם,
(סרט שלם עד שהוא יצליח להחזיר את האמון שלי בו, וגם זה רק אם בכלל הוא מנסה ואכפת לו.)
ואז, בגלל שאני לא צבועה ולא מחפשת לשמור על קשרים מתוך אינטרס (וזה אולי חבל),
אני באופן טבעי מוצאת את עצמי מתרחקת, פחות מתעניינת, עד שאני מתפוגגת.
ואם מדובר במשהו עצבני ופיצוץ שהיה, אז הניתוק הוא מיידי.
 


אין על הכנות שלך.
 

קטניפ

New member
אתה לא יכול לחשוב

על אף סיטואציה שבה לא יכולת לסלוח?
שבה זה היה חוצה קווים אדומים מבחינתך?
 
אין מצב

סולח על הכל.
אני בכלל לא כועס אף פעם.
לוקח הכל בסבבה.
לוקח את החיים בקלות הומור.
העולם במה ואנשים בו שחקנים.
 

קטניפ

New member
תלמד אותי איך עושים את זה

הרופאה צועקת עליי קבוע שאני צריכה להפסיק להתעצבן כי לחץ הדם שלי לא עומד בזה
 
ללמד אותך לא אוכל.

זה עניין של החלטה פנימית ,של דרך חיים..כמו החלטה שלי להפסיק בבת אחת לעשן.
הרופאה צעקה בצדק,הנה יש לך סיבה טובה לעבור לצד שלי.

כל מה שרשמתי כאן זה כתשובה לשאלה שנשאלה על החיים האמיתיים..
לגבי כעס ומריבות בפורומים בפייס ובכל הרשת ,קל וחומר בן בנו של קל וחומר,שאני נוהג כך.


נ.ב. ראיתי פעם אחת את מלאך המוות מול העניים,אולי זאת הסיבה,לא יודע.
 

Jake Speed

New member
הנה משפט שאני משתדל לחיות לפיו

פעם אחת - מקרה,
פעמיים - צירוף מקרים
שלוש פעמים - מזימה.

אז אני סולח פעמיים, ובשלישית אומר "די".

אין, אני כזה זן מאסטר שאי אפשר להאמין
 

poseidon111

Active member
למה הגיעה השאלה שלי? הנה הסיפור:

היה לי חבר טוב מאוד שחלקנו הכל. היינו חברים עשרים שנה. הוא היה אורח קבוע עם משפחתו אצלי, ולהיפך. ממש חברים מעולים.
היחסים שלו עם אשתו אף פעם לא היו טובים. ממש גרועים. היא רדתה בו, והוא כל הזמן ניסה לרצות אותה.
יום אחד בהיר, הוא הפסיק לענות לטלפונים שלי. כמובן שחשבתי שמשהו לא בסדר איתו והגברתי את הנסיונות. לאחר כמה פעמים
קיבלתי ממנו הודעה שאני מתבקש להפסיק להתקשר. כמובן שלא היה לי מושג מדוע, אם כי חשד היה גם היה.
פנית לחבר משותף וביקשתי ממנו שיברר את העניין.
התשובה של החבר הדהימה גם אותי. הוא סיפר לי שהחבר הטוב שלי שמע מאשתו שניסיתי להתחיל איתה, ובגלל זה הוא ניתק את הקשר.
זה היה הסיפור הקלאסי עם האחות הזונה. כל כך כעסתי עליו, שלא טרח אפילו לברר איתי את העניין, שאפילו שמחתי שהקשר נותק.
כך שנתיים לא היינו בקשר כלל. לאחר שנתיים אני מקבל ממנו טלפון והוא שואל אם אנחנו יכולים להיפגש. הסקרנות הרגה אותי.
הוא סיפר שעכשיו הוא יודע בוודאות שאשתו שיקרה כדי לגרום לנתק בנינו. היא עשתה לו את אותו תרגיל עם חבר נוסף. רק אז
נפל לו האסימון.

בקיצור, זה היה לפני כ-8 שנים.
היום אנחנו חברים הכי טובים שוב.
אני מפגר, או מה?
 

רינתי77

Active member
אני כנראה לא הייתי סולחת.

לא חושבת שאתה מפגר מפני שברור לי שהגברים
מתייחסים אחרת לקטעים האלה.
 
למעלה