תגידו לי, איך אני אקבל את המציאות ?
את המציאות החראית שאני נמצאת בו? אני גרה עם אמא ואחותי, אחת יותר נוראית מהשניה אין אי מי לדבר, הלב שלהן לא פנוי לקירוב לבבות... האמא החראית הזאת עושה אפלייה לטובת אחותי - דואגת לה, ואני צריכה לדאוג לי כל הזמן לבד, אפילו בקושי אוכל היא לא יודעת לקחת אחריות ולדאוג שאני לא יהיה רעבה כל היום, אז איך אני יכולה לקבל את המציאות הזאת, איך אפשר להיות בבית כזה כאני מרגישה פשוט זבל, פשוט מוזנחת, האמא הזאת כל כל קשה, יותר מאבן אחותי גם סיפור בפני עצמו- עושה לי כל הזמן פוזות של כח,רוצה להוכיח שהיא יכולה לרמוס אותי, ופוגעת בי, אני מזמן לא ראיתי אצלה אנושיות, מה אני עושה בבית הזה בכלל שהוא עושה לי רק רע! עכשיו חופשת קיץ ( סטודנטית) ובמקום להנות אני אוכלת הרבה הרבה חרא מהמשפחה הזאת, איך אוכל לקבל את הדברים האלה? כמה אני יכולה לבכות על המציאות, האמת היא שיש לי משפחה דפוקה עם תעודות, אז מנתקים קשר? הרי אי אפשר, אבל כשיש קשר אני רק נפגעת, אז מה לעזאזל אני יכולה לעשות? בנובמבר אני אגור ברחובות, אבל עד אז... למה שבחורה צעירה ויפה כמוני צריכה לעבור את כל החרא הזה, וכבר אין לי כילים להתמודד עם כל זה אופ נמאס לי
את המציאות החראית שאני נמצאת בו? אני גרה עם אמא ואחותי, אחת יותר נוראית מהשניה אין אי מי לדבר, הלב שלהן לא פנוי לקירוב לבבות... האמא החראית הזאת עושה אפלייה לטובת אחותי - דואגת לה, ואני צריכה לדאוג לי כל הזמן לבד, אפילו בקושי אוכל היא לא יודעת לקחת אחריות ולדאוג שאני לא יהיה רעבה כל היום, אז איך אני יכולה לקבל את המציאות הזאת, איך אפשר להיות בבית כזה כאני מרגישה פשוט זבל, פשוט מוזנחת, האמא הזאת כל כל קשה, יותר מאבן אחותי גם סיפור בפני עצמו- עושה לי כל הזמן פוזות של כח,רוצה להוכיח שהיא יכולה לרמוס אותי, ופוגעת בי, אני מזמן לא ראיתי אצלה אנושיות, מה אני עושה בבית הזה בכלל שהוא עושה לי רק רע! עכשיו חופשת קיץ ( סטודנטית) ובמקום להנות אני אוכלת הרבה הרבה חרא מהמשפחה הזאת, איך אוכל לקבל את הדברים האלה? כמה אני יכולה לבכות על המציאות, האמת היא שיש לי משפחה דפוקה עם תעודות, אז מנתקים קשר? הרי אי אפשר, אבל כשיש קשר אני רק נפגעת, אז מה לעזאזל אני יכולה לעשות? בנובמבר אני אגור ברחובות, אבל עד אז... למה שבחורה צעירה ויפה כמוני צריכה לעבור את כל החרא הזה, וכבר אין לי כילים להתמודד עם כל זה אופ נמאס לי
