אני רואה את חתימתך
במקום שבעלי תשובה עומדין וכו'. הנה לך רעיון מליצי שהעליתי בעבר בנושא: בגמרא (ראש השנה יז ע"ב) מיתיבי עיני ה' אלהיך בה (דברים יא) עתים לטובה עתים לרעה. עתים לטובה כיצד, הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ וכו'. ולפי זה מובן זה שאמר רבי אבהו (ברכות לד ע"ב) מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין וכו'. לפי שכשנגזר דין לרעה. ואחר כך שבו בתשובה ורפא להם עד שהקב"ה אמנם אינו מוסיף גשמים כנ"ל, אלא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן. הרי שהאדם היוצא מביתו, אף שבשדהו גשמים כנדרש לתבואתו, אבל הוא בשלווה בדרכו וללא מטריה. משא"כ צדיקים גמורים שהגשמים בשפע על הכל ואז נדרש למטריה ומחסה מהגשם בכל מקום שהוא. והיינו במקום שבעלי תשובה עומדין ללא מטריה ומחסה מהגשם, צדיקים גמורים אינן יכולין לעמוד, כי בכל מקום צריכים למחסה מהגשמים.
