תגידו לי - מה יהיה?

Dimaya

New member
תגידו לי - מה יהיה?

היא משגעת אותי. היא עושה לי לילות לבנים. אין לה סבלנות, והיא בטוחה שיש דברים הרבה יותר חשובים שצריך להתעסק בהם (במקום להתעסק במשהו שולי כמו החלפת בגדים - צריך דחוף, אבל דחוף לקחת על הידיים ולעשות טיול בבית בפעם המיליארד היום). אם משהו לא מוצא חן בעיניה - היא לא מהססת לפתוח בצעקות קולניות. לא בכי. צעקות. אין מקום לטעות. יש לה דעות. יש לה העדפות. יש לה רצונות - שמה לעשות, לא תמיד תואמים את רצונות הוריה. היא עקשנית, היא דעתנית והיא יודעת לדרוש את שלה. היא כולה בת שלושה חודשים. וכשאני מרגישה שזהו - אין לי יותר כוחות ואין לי יותר סבלנות, ו-תקחו אותה ממני - אז תמיד, אבל תמיד היא פתאום תתפוס לי את היד ככה חזק-חזק-חזק, תפתח עליי זוג פנסים כחולים ותחייך חיוך מפייס. ואני ארים אותה - כמו תמיד. והיא תשים ראש על הכתף ותמשיך לאחוז בידי ותצמד אליי בגופה הקטן - כמו תמיד. והלב שלי נמס. ומצברים מתמלאים. ופתאום יש כוחות. היא כולה בת שלושה חדשים. ילדה שלי, אהובה שלי. ציפור נפשי.
 

rnati

New member
../images/Emo24.gif ילדה חדשה, הרבה סבלנות

היא כולה בת 3 חודשים ולא יודעת איך לדאוג לעצמה. איך יכול להיות שיש לך דברים יותר חשובים מאשר לדאוג לה?
צריך הרבה סבלנות והרבה אהבה והכל נהיה יותר קל. איך אומרת סש"נ "זה הכל בראש"
 
כתבת נפלא!../images/Emo24.gif

ויש לך כנראה סיבה טובה - ילדה נפלאה! זה גיל לא קל, 3 חודשים והתיאורים שלך נשמעים כל-כך דומים למה שאני עברתי עם הבן שלי, את לא יודעת עד כמה. בקרוב יהיה קל יותר. הם גדלים. הם מקבלים ביטחון ויורדים קצת מהידיים ונעשים עצמאיים יותר (עצמאיים מדי, אולי), זוחלים ויושבים, עומדים והולכים. הצרכים שלהם ממשיכים להיות מרכזיים ומיידיים, אבל הם כבר הרבה יותר קלים להבנה. בינתיים מציעה לך
ואולי תעזרי במנשא? אותי זה הציל פעם אחר פעם.
 
יש לה אישיות!

זה אמנם מפתיע בגיל כזה, אבל עובדה. אישיות מגובשת. תהני ממנה! זה לא קל, אבל כל-כך מעניין וממלא. עולם ומלואו.
 

חושחושה

New member
זוכרת כאלה לילות וימים, כאילו קרה

אתמול! כמו שטלי אמרה: "מנשא, מנשא, ושוב מנשא!" שעות הוא היה בתוך המנשא ועשיתי איתו הכל, וזה היה הדבר היחיד שהרגיע אותו! בהצלחה והמוןןןןןןןןןן סבלנות.
 
למעלה