תגידו, למה יש את חוק השילוב? איך

[מירב 007]

אני רוצה להוסיף ששילוב הילדים בעלי

הצרכים המיוחדים הוא עובדה מוגמרת. הוחלט שזכותם להיות משולבים. בשבוע שעבר היתה בבית הספר בו אני עובדת ישיבה והובהר לכל המורות שבשנה הבאה כל ילד עם בעיות קשיים מגבלות ישולב, ילדים אלא יקבלו את סל השילוב ומכיוון שסל השילוב מאד קטן הילדים שעד היום קבלו סיוע בגלל לקויות למידה לא יקבלו יותר , יקבלו את השעות רק התלמידים האלה. אותי זה מאד מקומם. המדינה מחליטה שזכותו של כל ילד להיות משולב במסגרת רגילה , אבל כרגיל אינה בודקת האם זה אפשרי ?האם יש מסגרת תקציבית? האם התנאים קיימים? האם בכיתה של 40 ילד ניתן לשלב ילדים כאלה? האם הם יקבלו את מה זהם זקוקים לו. האם מורה המלמדת בכיתה שבה 40 ילדים שבאופן רגיל יש בה ילדים היפראקטיבים , ילדים עם בעיות קשב ורכוז , ילדים עם לקויות למידה שונות , ילדים עם קשיים רגשים שונים , ילדים מחוננים . תהיה מסוגלת לתת מענה לילדים הללו. מנסיון שלי התשובה מאד פשוטה -- לא.

 

[מירב 72]

למה להפנות אצבע מאשימה כלפי

ההורים של הילדים הרגילים? החברה שלי מאוד משתדלת לגרום לבן שלה לקבל את הילדים עם הנכות ההתפתחותית, אבל הוא לא מסוגל באמת לתקשר איתם. הוא יעשה הכל כדי לרצות את אמא שלו, אבל ממש מביך אותו לשבת ליד ילד שדוחף ידיים לתוך המכנסיים.

 

[מירב 72]

תגידו, למה יש את חוק השילוב? איך

זה עוזר לילדים? אני לא חושבת שזה מזיק לילדים הרגילים, אבל אני גם לא בטוחה שזה עוזר לילדים המיוחדים במשהו. מישהו מוכן להסביר לי? (זאת שאלה אמיתית- לא כדי להרגיז מישהו)

 

[מיכל כספי]

מה לגבי

ילדים אלימים? היתה תוכנית על ילד אילתי בן 10 שמטיל את חיתיתו על כל בית הספר שבו הוא לומד. אין לו נכות התפתחותית, הוא לא אוטיסט הוא פשוט לא מחונך! מראיונות עם הורים אחרים ותלמידים שפשוט מפחדים ממנו פחד מוות ברור שהם לא יזמינו אותו הביתה לשחק... ועדיין, אף אחד לא מטיל ספק בזכותו ללמוד בחינוך הרגיל... לא חסרים ילדים שאינם אהודים או אפילו שנואים ע"י חבריהם מסיבות שונות, מוצדקות ולא מוצדקות אבל אין להם שום לקות פיזית אז הם יכולים להיות בחינוך רגיל אבל ילד שבמקרה איתרע מזלו והוא פגוע באופן זה או אחר לא יכול? אני לא יודעת מי הילדים המשולבים שאת נתקלת בהם ויכול להיות שבאמת הם לא יוצאים נשכרים מהשילוב אבל מפה ועד לסגור את כל החריגים במוסדות... הייתי רוצה לחשוב שיצאנו כבר מהאפילה הזאת.

 

[נונינה1]

שילוב - רק עם המשאבים הנדרשים...

הילדים החריגים לא זכאים לשילוב, להפך הם זכאים שלא יוציאו אותם מהחברה הרגילה. הם לא נולדו לחברה צדדית ושונה הם נולדו בחברה שלנו והם זכאים למשאבים הנדרשים כדי לקדם אותם במקסימום הפוטנציאל שלהם - בדיוק כמו כל ילד אחר. ילדים שיתקדמו יותר במסגרת קטנה, זכאים למסגרת כזו, ילדים שיתקדמו יותר במסגרת רגילה עם השקעת משאבים רצינית יותר - זכאים לקבל משאבים אלו. כאשר זורקים ילדים חריגים במסגרת שלא נותנת גם את המינימום הנדרש לילדים רגילים אין ספק ששילוב זה נידון לכישלון.

 

[Diana M]

תשובה אמיתית

שלום מרב חוק שילוב נחקק ביוזמת לובי חזק אותו מובילים הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. החוק נועד לסייע לילדים בעלי צרכים מיוחדים למצות את זכותם להיות חלק מהקהילה הטבעית בה הם חיים ויחד עם זאת לקבל את התנאים המיוחדים להם הם נזקקים במסגרת אותה קהילה, קרי מוסדות החינוך. מדובר בחוק חיובי ביותר המבוסס על יסודות הומניים של הכלה וקבלת השונה כשווה בקהילה. יחד עם זאת אין ספק כי העדר תקציבים הולמים מונעים מימוש החוק כנדרש ועל כך ניתן לקרוא בפסיקת הבג"צ בנושא. יום נעים דיאנה

 

[מירב 72]

לשואלת: אני לא אמא לילד מיוחד.

" זכותם להיות חלק מהקהילה הטבעית " זה משהו מאוד מופשט. האם באמת לילד עם פיגור או אוטיזם טוב יותר בחברת ילדים רגילים? מה הוא מרוויח מזה? ילד רגיל שלומד בכתה עם ילד מפגר, יזמין את הילד המפגר אליו אחר הצהריים? אולי רק בגיל 3 או 4. אחר כך הם לא מוצאים תקשורת. אולי הילד הרגיל לא ילעג לילד המפגר, ואולי אפילו יעזור לו, אבל הוא לעולם לא יקבל אותו כשווה. נראה לי שהילדים המיוחדים מפסידים מ"העסקה" הזאת.

 

[naomi76]

מרב, כמה דברים לחשוב עליהם ../images/Emo70.gif

כן! זאת זכות להיות חלק מהחברה הטבעית וזה לא חסד. ישנם אנשים, שזרעי הגישה הפטרונית עוד קיימים בהם, והם צריכים להפסיק להשתמש במושגים של רווח והפסד ולעבור למושגים יותר: הומניסטים כמו זכויות, וכמו הדברים הנכונים לעשות- לאו דווקא אלו בעליי הרווחים. אני מסכימה עם דיאנה- זה לא פשוט להנחיל את החוק בהעדר משתנים חשובים כמו תקציבים למשל. מי אמר ששני ילדים, כשהאחד מהם בעלי צרכים מיוחדים, לא ימצאו מן המשותף? האם אני, את והשכנה שלי דומות זו לזו?וודאי שלא, ובכל זאת נוכל למצוא שוויון. למה לא כך בין ילדים? הכל עניין של מה משדרים, ואיך עושים זאת. אולי כדאי להתחיל בללמד אותך ואת ילדך שאין דבר כזה "ילד מפגר", אלא ילד "בעל נכות התפתחותית"... מקווה שנתתי לך משהו לחשוב עליו. נעמי

 

[מירב 72]

המציאות מראה שהילדים לא מתחברים.

בכתה של הבן של חברה שלי יש 3 ילדים בעלי נכות התפתחותית (זה יותר יפה מ"פיגור"? סתם מילה אחרת. אותה גברת בשינוי אדרת. המינוח באמת לא משנה. מכבסת מילים) ואף ילד רגיל לא מתחבר איתם. הילדים מתלוננים על ההתנהגויות של הילדים האלו: אחד נושך את ידיו, השני מורח מוחטה בכל מקום והשלישי דוחף ידיים לתוך המכנסיים ומאונן בזמן השעור. זו לא זכותם לחיות בקרב ילדים של יגעלו מהם או ילעגו להם? לדעתי זו זכות יותר חשובה מאשר לזכות לחיות בקרב ילדים רגילים. אם אנחנו באמת מחפשים את טובתם של הילדים החריגים, עדיף להם (לא לכולם, לחלקם) להיות במסגרות משלהם.