תגידו, מה דעתכן?

[חלומית האחת]

תגידו, מה דעתכן?

רציתי לספר משהו שהעציב אותי אתמול

: בעלי ואני היינו אתמול במועדון כושר, ובאמצע האימון, המוסיקה עשתה לי טוב ומילאה אותי באנרגיות נפלאות ונפלט לי "בטעות" שאני רוצה ילד... הוא נלחץ וכל האנרגיות ירדו לו

! האמת שאני יודעת שהוא לא ממש בעד ילדים, זה לא חדש לי. אבל זה קצת דקר לי בלב, ואני לא יודעת איך לגשת לעניין שנית. זה לא שאני רוצה מחר ילדים, אני פשוט רוצה להוציא אותו מה"אנטי" כלפיהם... אשמח לשמוע את דעתכן...

 

[אתי אלבכרי]

אז תניחי לו בעניין!!! חד וחלק. כשרו

כשרוצים להשיג משהו מבן הזוג, צריך לדעת מתי להרפות. ברגע שמשהו מלחיץ, צריך ללמוד לקחת צעד אחורה, לתת לדברים להתעכל ולדבר על זה בהזדמנות אחרת כשהנושא פחות מלחיץ. אם את לא מתכוונת לילד בשנה הקרובה פשוט אל תדברי על זה בכלל.

 

[טיילורית]

אני לא כ"כ מסכימה עם אתי..

אני בעד לדבר. צריך לדבר גם על נושאים שהם לא נעימים, הדבר הכי קל הוא לברוח מהמציאות ולהסגר בתוך העולם שלך - בזוגיות יש מצבים שאין מצב לדבר כזה - צריך לדבר, וכשמדובר בילדים, שלדעתי זה נושא מאוד מאוד מהותי וחשוב - צריך לדבר ולשמוע כל אחד מהם התוכניות וה"חלומות" של השני. אוף דה רקורד - אם את רוצה ילדים אז לבטח את צריכה לדבר, כי גברים זה עם שצריך לחלחל להם טוב טוב עד שהם מבינים שהם רוצים. אני מאחלת לך בהצלחה בלי עצבים רק אושר, אהבה והבנה

 

[uti]

גם אני בעד לדבר../images/Emo45.gif

אם ישנם קשיים מסויימים - מבחינתנו...צריך לפתור אותם....לקח לי הרבה זמן (מודה) להסביר לו שכך יותר טוב, וזה בסה"כ מעצים את החברות ויותר קל להבין אחד את השני.

 

[gmgy]

זמן

לאט לאט. רק התחתנתם. תהנו מהתקופה הזו -- אחרי חתונה ולפני ילדים.

 

[משתתפת]

מה זה "אנטי"?

הוא אומר שלעולם לא ירצה ילדים? או שפשוט כרגע זה לא מתאים? כי אם זה האפשרות השניה- לדעתי, עדיף לעזוב את הנושא, לבינתיים. ואם זה משהו עקרוני - אז זה בעיה חמורה. כי אם את בטוחה שאת רוצה והוא בטוח שלא... אז מה העתיד ? זה לא משהו שמגיעים לפשרה לגביו...

 

[kisses]

לצערי אין לי הרבה מה לחדש פה

גם אני מציעה להרפות מהעניין ולתת לזמן לעשות את שלו. בסך הכל אני מבינה שהתחתנתם לא מזמן אז תהנו מהזמן שלכם ביחד ותאמיני לי שעם הזמן גם הוא ירצה בזה

 

[נועה וגיא]

אני מבינה את הבאסה שלך

את הרגשת פתאום כלכך טוב עם החלטה או הרצון שלך (עיניין של ניסוח) ונורא רצית לחלוק עם בעלך שאת אוהבת את ההרגשה הטובה הזו, בשאיפה שההרגשה הטובה רק תתחזק עם המימוש שלה

. ואז כשהוא כמעט התעלף, את מאד נעלבת כי הוא בעצם דחה את ההרגשה הטובה שרצית לחלוק איתו. אני מבינה את ההעלבות שלך (זה, בערך, מה שיש לי עם גיא בעיניין החתונה). אבל כדאי לכניס דברים לפרופורציות. זה שהבחור לא פרץ מיד בשאגות שמחה זה לא אומר שהוא אנטי. סה"כ הינחתת עליו רעיון מתוך שום מקום וללא אזהרה, משהו, שלדעתי, הוא הכי מפחיד, בגלל שהוא לחלוטין בלתי הפיך - אין דרך חזרה. אז כדי להפריד בין התגובה שלו, באופן קונקרטי, להצעה בצורה בה היא הועלתה ובין הרעיון הכללי של ילדים. אני מניחה שהוא לא נגד ילדים באפון כללי, הוא אפילו רוצה ילדים (באופן מופשט כזה, לא למימוש מיידי). לכן אם זה המצב, אז אולי באמת כדי לשים את הדברים בצד כרגע ולחשוב על אופן פחות מבהיל להעלות את הרעיון. סה"כ אנחנו מדברים על משהו, שכמו שאמרתי, הוא בלתי הפיך ועומד לשנות את כל סידריי חייכם. לגבי הבאסה- זה מובן, אבל חבל להכניס לזה משמעויות שלא קיימות ורק להעצים את העצבות.

 

[חלומית האחת]

נועה שלום

גם בנוגע לחתונה, הוא היה "אגוז קשה..." והרעיון חילחל לו לאט לאט, עד "שהתבשל" לו בראש והיום הוא מאושר על כך. בנוגע לילדים הוא באופן עקרוני מפחד מהאחריות העצומה ומהפן הכלכלי שבעניין. הוא לא מבין למה בכלל צריכים ילדים? לדעתו זו "מטלה" רצינית ולא ממש נחוצה. הוא אוהב אותי ומאושר איתי ולא רואה צורך "להכניס" עוד אלמנט לזוגיות שלנו. אני ידעתי את דעתו בנדון אבל אני מקווה שהיא תשתנה לא ע"י לחץ מצידי (חס וחלילה), אלא ע"י גירוי החשק מצידו. מספיק לי לדעת שבאופן עקרוני הוא ישנה את דעתו, לא משנה לי מתי ואני לגמרה לא לחוצה. פשוט האי וודאות משגעת אותי.

 

[אתי@]

חלומית - אצל 99% מהאנשים,

גם אם אין בהתחלה חשק לילדים, בסוף נוצר חשק עז. תני לו את הזמן שלו ובסוף זה יגיע. ואם תראי שלא, אז יש כאן בעיה. אבל אני בטוחה שכמעט כולם רוצים ילדים בשלב זה או אחר. פשוט אצל כל אחד זה מגיע בשלב אחר.

 

[סמיילי22]

היי חלומית

תראי, רק לפני זמן קצר התחתנתם... ואני מאמינה שהוא עוד קצת "בהלם" ממעמדו החדש וצריך להתרגל לזה. מה לעשות, ראש של בנים עובד אחרת. אז גם להפיל עליו "הלם" כזה עכשיו... בטווח הקצר הניחי לו, אבל בטווח ארוך דברי איתו. תזכירי לו שזוגיות משמע שניים, ושני הרצונות צריכים להפגש באמצע ואף אחד לא צריך למשוך לכיוון של רצונותיו בלבד.

 

[מאי26]

בתור מי שנמצאת בצד השני של

המתרס (בעלי מת לילד ולי ממש לא בא) - אני מציעה שתניחי לו בינתיים ואל תציקי מדי - זה סתם עלול לעורר אנטי. אני מסכימה עם מה שכולן אמרו שצריך לדבר על דברים ולא לטייח, אבל ילד זו אכן אחריות כבדה, וצריך להיות מוכנים לזה, ואסור שהוא ירגיש שכופים עליו את העניין. אז תחכי, תדברי איתו על זה מדי פעם בעדינות, ואל תהיי לחוצה מה"אי ודאות" שעליה דיברת, הרי רוב הזוגות מביאים ילדים לעולם בסופו של דבר, ואני מניחה שגם הוא יתרצה בסוף, ואחרי תקופה של זוגיות ו"עיכול" המצב החדש יתחיל גם לחשוב בכיוון. אגב, גם יש השפעה עצומה בעניין זה לחברים, כשכל החברים שלכם יתחילו להביא ילדים יכול להיות שגם אצלו משהו יתעורר.