תגידו? מה הלך פה ביום כיפור?

[Itai G]

תגידו? מה הלך פה ביום כיפור?

איפה הימים שלא היו מחשבים ומכישרי וידאו ואנשים השתעממו ביום כיפור? אני רואה שהיתה פה פעילות רבה..... ד"א מצאתי במחסן 2 עששיות נפט אמיתיות שעוד עובדות - מילאתי והדלקתי. אין כמו הריח של נפט נשרף!

 

[אחותו של שקספיר]

בתור חילונית מלידה וכופרת מוחלטת

אני זוכרת את ימי הכיפורים שלי (ירושלים ז"ל שהייתה פעם) שקטים שקטים מאד. קודם כל הלכנו לבית כנסת הגדול ברחביה לראות את "כולם" ומשם ל"היכל שלמה" לראות את "כולם" ואחרי שגמרנו לראות אותם והם ראו אותנו הלכנו (ברגל כמובן) למאה שערים לראות את ה"אחרים" ואחרי שאנחנו ראינו אותם והם לא ראו אותנו בכלל, חזרנו את הדרך הארוכה הבייתה ברגל,וטוב שהיה ערב וקריר יחסית. זה היה היום היחיד בשנה שהרשו לי לנעול נעלי התעמלות כל שאר הימים הן היו ארוזות בשקית משובצת מבד מיועדות רק לשעורי התעמלות. פעם אחת היה לנו שעור התעמלות, שבאמצע הייתה אזעקה ושלחו את כולם הבייתה בבהלה וחיפזון, ואמרתי למורה להתעמלות שאני חייבת להחליף לסנדלים,ולהכניס את נעלי ההתעמלות לשקית, והוא אמר ,שהיום מותר גם ככה ,רק שאחזור הבייתה מהר מהר,אז רצתי עם נעלי הההתעמלות, והיות שגרתי קצת רחוק מבית הספר, בדרך נפלו פגזים, ואשה אחת עם שיער צהוב שרוף לגמרי,תפסה לי את היד, ברחוב הפלמ"ח, ואמרה לי עם קול קצת עבה, שהיא לוקחת אותי אליה למיקלט,כי יש מלחמה בירושלים ולא כדאי שילדות יסתובבו ברחוב. ואין לי מה לפחד כי יש לה בת שקוראים לה "עמל" והיא קצת גדולה ממני ונוכל לשחק יחד. אז נתתי לה יד ורצנו למיקלט- קראו לה נתיבה בן יהודה,אגב. אבל לעניני יום הכפורים והשעמום- בדרך כלל היום היה משמש אותי ואת חברותיי לבניית בית בובות, שהיינו מכינות את הציוד והחפצים חודש מראש, ועומלות עליו עד תום הצום (שלא צמתי,אבל הן כן).ויצאו פרוייקטים הנדסיים לא רעים, ואבא של דינה צילם אותם במסרטה ביתית, וכל שנה הסתכלנו על הסרט של שנה שעברה. אבל בראש השנה אבא שלה מת. ואנחנו ביקרנו אותה כל אותו השבוע, כולל בשבת שהייתה יום כפור, ושיחקנו משחקי קלפים, ושיחקנו "מלחמה" בקלפים-ואז הייתה השעה 14.00 ואזעקה גדולה ומלחמה. ורצתי הבייתה, ואבא שלי אמר שאני לא חייבת ללמוד לבחינה בצרפתית למחרת,כי סביר שלא תהיה ,ועדיף שאלך לסבתא להביא ממנה ניירות דבק חומים כאלו שנשים על החלונות. והלכתי עם נעלי ההתעמלות שלי, שפעמיים בחיים מותר היה לנעול אותם מחוץ לשעורי ההתעמלות- ביום כפור ובמלחמה.

 

[נתיבה]

מצטער להשתמש בשם נתיבה אולי

אני אשנה אותו אחרי החג. ירושלים אכן מלאה בסיפורים. ובענין נעליים ועדיין נזכר בנעליים שחלצנו בשערי אל-אקצה ומגד עומר. היו ימים שהיה שקט. ומעניין למה.? ה היה לאחר מלחמת ששת הימים שאיחדה אותנו ואת ירושלים שאותה ראינו רק מגג מנזר נוטרדם במוסררה. ומה עוד נראה בחיינו הארוכים..חלוקה של תל אביב..אולי.? לאחר שישתלטו עליה הכוחות הישראליים..!

 

[11a2]

נעליים.

לא אוכל לשכוח שבששת הימים המדבר{סיני}היה זרוע בנעליים,

 

[זהבוש]

נעליים ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

כשמדברים על נעליים אני מיד נזכרת, על מקום הימצאי היום, נירובי, ובכן אפריקה היא כולה בלי נעלים, לפחות כך זה נראה, רב התושבים בכפרים מסביב לנירובי מסתובבים בלי נעלים, בגלל המחסור הכספי לנעליםואם יש משהו שהם תמיד מבקשים כשמבקרים באיזורים של הכפריים זה עפרונות, עטים, וכמובן נעליים, כמה עצוב!!!!!!

 

[*צופיה*]

עפרונות ?

עפרונות מזכירים לי את הטיולים לגדה שהיה מארגן כל מקום עבודה שמכבד את עצמו, אחרי מלחמת ששת הימים. היה מסלול של משהו כמו ג´נין-שכם-יריחו-הכותל. באחת מאותן תחנות (או בכולן ?) עטו עלינו ילדים, שהיו אז בערך בגילי, כשהם מציעים "בזיל-הזול" חבילות של עפרונות ורודים עם המון ציורים קטנים עליהם… הרבה זמן נשארו העפרונות האלה אצלי. אני זוכרת שבאחת העצירות, אחרי הספירה ע"י המדריך, הסתבר שאחד הזוגות לא חזר… אני, כילדה שעבורה הטיול הזה היה עולם אחר, הכי קרוב לחוץ לארץ וללא נודע עד אז…הייתי בטוחה ש-זהו. הם נעלמו ולא יחזרו יותר. מגי – אחלה פורום יש לך פה !!! צופיה. (מז"ב ז"ל).

 

[פנטזיה נשית]

והקריאות "הכל בלירה"

 

[גלי10]

10 עטי מטריה ../images/Emo17.gif ../images/Emo100.gif ../images/Emo17.gif

10 בלירה

 

[גלי10]

בלי נעליים

אלפי?(ככה זה נראה אז)השבויים ברכבת שעוצרת בעתלית.....כשבאתי עם אמא שלי מהכפר לקנות שם את הפרודוקטים לכולם. בתחבושות מדממות ומזוהמות.